# "ז'טרופה לקירור כדור הארץ"

> הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו־חמצני". בעבר כתבתי על הז'טרופה, צמח שניתן להפיק ממנו דלק ובכך לצמצם את פליטת גזי החממה שגורמים להתחממות העולמית ומקורם בשריפת דלק מחצבי. ציינתי כי היתרון של ז'טרופה מול "גידולי דלק" אחרים הוא באפשרות לגדלו באזורים ושטחים יובשניים בהם…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/cooling-earth-with-jatropha-1308131
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2013-08-13T00:05:59+03:00
- Modified: 2026-05-25T21:28:32+03:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי
- Topics: התחממות כדור הארץ, ז'טרופה, מידבור, משבר האקלים

## Article

הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו־חמצני". בעבר כתבתי על [הז'טרופה](https://www.hayadan.org.il/jatropha-curcas-171105/), צמח שניתן להפיק ממנו דלק ובכך לצמצם את פליטת גזי החממה שגורמים להתחממות העולמית ומקורם בשריפת דלק מחצבי. ציינתי כי היתרון של ז'טרופה מול "גידולי דלק" אחרים הוא באפשרות לגדלו באזורים ושטחים יובשניים בהם לא ניתן לגדל צמחי מאכל או מרעה. כמו כן, ציינתי כי אם מגדלים ז'טרופה בשדות שניתן לגדל בהם צמחי מאכל, הרי שראוי לגדל צמחי מאכל בין שורות הז'טרופה וכך "להרוג שתי צפרים במכה אחת". אלא שיזמים זריזים החלו לגדל אלפי דונמים של הצמח הרעיל בשטחי חקלאות שבמקרים רבים פונו מהם התושבים המקומיים. ברור שלא ליזמה כזאת "התכוון המשורר". עכשיו מציעים אנשי צוות מחקר גרמנים שמפרסמים את עבודתם ב:[Earth System Dynamics](http://www.earth-syst-dynam.net/4/237/2013/esd-4-237-2013.html) לנצל את העובדה שניתן לגדל את הז'טרופה באזורים יובשניים לצורך ספיחת פחמן דו־חמצני. אזורים חמים ויובשניים אינם המקומות בהם אנשים עוסקים בחקלאות. צוות המחקר הגרמני רוצה לשנות זאת בכוונה לעזור במיתון התחממות העולמית או בעצירתה, הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו־חמצני". על־פי חישובם יש שטחים בהיקף של כ-100 מיליון קמ"ר שמתאימים לנטיעות. שטח נטוע בהיקף כזה יספח (יספוג מהאטמוספירה) 25 מיליארד טון פחמן דו־חמצני כל שנה. זו כמות שמבטלת את פליטת הפחמן הדו־חמצני מסין, ארה"ב והאיחוד האירופי ביחד. מטעי ז'טרופה בשטחים אלה ימשיכו לספוח פחמן דו־חמצני במשך כמה עשורים. על־פי חישובם של החוקרים תהיה עלות ספיחה של טון פחמן דו־חמצני כ־50 יורו. מחיר שעומד בתחרות מול שיטות ה"תפיסה" והאיחסון של פחמן דו־חמצני ((carbon capture and storage (CCS) הקיימות היום. נוסף על כך הדמית מחשב הראתה כי שטחים נטועים בסדר גודל של עשרות קמ"ר יורידו את טמפרטורת פני השטח ויעלו את כמויות המשקעים - הגשם והטל. ‫[משום מה אין ‬ התיחסות לאפשרות של ייצור דלק מזרעי הז'טרופה, שיקזז בשימוש בדלק מחצבי וכך יגרום לעוד הפחתה בפליטות (אסף).] לדברי היזמים, נטיעת שטחי ז'טרופה בהיקפים גדולים תאפשר גידולי עצים וצמחים אחרים ‫(‬בין השורות). הנטיעות יגרמו לשינויי אקלים מקומיים שיאפשרו גידול חורשים שבמשך השנים ישנו את פני השטח ויאפשרו הפסקת ההשקיה. מטעי הז'טרופה והחורשים שיתפתחו בהם ימשיכו לספוח פחמן דו־חמצני וכך יגרמו למיתון ההתחממות העולמית. ‫"‬אליה וקוץ בה" ברור שהיזמה אינה נקיה מפגמים: על אף שמטע הז'טרופה יגדל באזורים יובשניים, בכל זאת יש צורך להשקות מעט את הצמחים. ברור שמים אינם משאב שקל להשיגו באיזורים יובשניים. בנוסף, בגלל הצורה בה השתלטו חברות ויזמים על שטחי חקלאות לפיתוח מטעי הז'טרופה,נוצר לשיח מוניטין שלילי. על שני הפגמים האלה יהיה צורך להתגבר. את בעית המוניטין יהיה צורך לפתור בעזרת חינוך. באשר למים, ניתן להשתמש במים מליחים. כמו כן יתכן שכדאי יהיה להוביל מים "אפורים". החוקרים מתכננים לנטוע מטע נסיוני שבו תיבדק היזמה.