תוהה איאן וילמוט, המשבט של דולי ואחד המדענים הידועים בבריטניה, שקיבל אישור להתחיל בשיבוט עוברי אדם
פרופ' וילמוט עם הכבשה דולי. רחוק מאוד מדמות “הפרופסור המשוגע” שישבט את היטלר
איאן וילמוט, מי שהגה את שיבוט היונק הראשון בעולם וניצח עליו, מפנה כעת את תשומת לבו לבני אדם. וילמוט עבר ממשרדו הקטן במכון רוזלין שליד אדינבורו בסקוטלנד למכון המחקר הרפואי המלכותי שליד המרכז הביו-רפואי של אוניברסיטת אדינבורו, לאחר שקיבל אישור להתחיל בשיבוט עוברי אדם במסגרת מחקרו על הגורמים ל-MND (מחלת תא עצב מוטורי – motor neurone disease).
“כשביקשנו אישור לשיבוט עוברי אדם”, אומר וילמוט, “לא חשבנו על היותנו ראשונים בבריטניה או בעולם”. אבל ברור שהנהלת האוניברסיטה חשבה על מיקומה בדירוג העולמי של הערכת מחקרים (RAE) כשקיבלה לחיקה את אחד המדענים הידועים במדינה. בדירוג האחרון ב-2001 הגיעה אדינבורו למקום החמישי בתחום מדעי החיים, וכעת, לקראת הדירוג ב-2008 צפויה התחרות להיות קשה עוד יותר, במיוחד בתחום הלוהט של חקר תאי גזע.
האוניברסיטה סבורה כי חיבור בין תחומים שונים ברפואה ובביולוגיה יועיל למחקר, וכי וילמוט מצדו יביא לה את ניסיונו, שהושג בשנים רבות של עבודה על כבשים ופרות. מבחינתו, המעבר למחקר בתחום הביולוגיה האנושית הוא המשך לעבודה על בעלי חיים. ברמה הבסיסית מדובר רק בתאי מין ובעוברים.
בגיל 61, וילמוט אינו שוקל פרישה. “אני בריא ופורה, ונהנה מעבודתי”, הוא אומר. “זה יתרון. דברים חדשים מרגשים אותי כמו בעבר. לגבי השיבוט, אנשים עדיין חושבים על ההשלכות והמשמעויות שהיו לניסוי של דולי. משום כך, היכולת למצוא זוויות ראייה חדשות מעניינת אותי”. האש עדיין בוערת בעצמותיו, אף שלפעמים הוא חש בנטל הכבד בגלל החרדות האנושיות כגון “שיבוט היטלר” או שאלות שהוצגו לאחר לידתה של דולי, כגון “האם נוכל להחיות את המתים?”
וילמוט, שלמד חקלאות אך שינה את תחום התעניינותו והתמקד בחקר בעלי חיים, רחוק מאוד מדמות הפרופסור המשוגע שישבט את היטלר. בתחילת דרכו חקר זרע מוקפא במעבדה בקיימברידג' וניסה לגלות את הסיבה למות עוברים. בהמשך פנה לתחום המניפולציות הגנטיות והחל להעביר גרעיני-תא מתא אחד לשני. “זו טעות לחשוב שהחלטנו לשבט חיה. עבדנו עם תאי עוברים במטרה לחולל שינוי גנטי”, אמר.
הניסויים ברוזלין הובילו ליצירתם ב-1996 של שני טלאים ששובטו מאותו העובר, ולאחר מכן, ב-1997, ליצירתה של דולי, ששובטה מתא עטין של כבשה בת שש. גרעין התא הבוגר הוחלף בגרעין ביצית של נקבה אחרת, והושתל עד תום ההריון ברחמה של כבשה שלישית. אך במפתיע, ועל אף המהומה שהתעוררה בעולם לאחר לידת דולי, גם כיום איש אינו יכול להסביר היטב כיצד מתנהל השיבוט. פחות מחצי תריסר מאמרים נכתבו על המתרחש בתא בזמן השיבוט, אמר וילמוט, שהוסיף כי “מאכזב לראות כמה מעט נכתב ופורסם בתשע השנים שחלפו מאז נולדה דולי. רק מעט ידוע לנו על המתרחש בזמן החלפת הגרעין”.
היישום הרפואי של השיבוט מבוסס על התקווה שניתן יהיה לגדל מחדש איברים או עצבים פגועים בעזרת תאים שיילקחו מהחולה, כדי שאלה לא יידחו בהמשך על ידי המערכת החיסונית שלו. “הבנת השיבוט תאפשר לנו לייצר תאים מיוחדים בעבור חולה מסוים בלי לשבט עובר”, אמר וילמוט, שהוסיף כי “כעת, העוברים הם הדרך המהירה ביותר. מי שרוצה להבין את התפתחותה של מחלה גנטית, יעשה זאת מהר יותר אם יעקוב אחר העברת הגרעין”.
וילמוט אמור לחקור את מחלת תא העצב המוטורי – הנחשבת לקטלנית וממיתה בתוך כארבע שנים. לדבריו, צוותו יעבוד יחד עם מדענים קוריאנים שהתפרסמו בזכות ההתקדמות המרעישה בתחום השיבוט האנושי. גרעיני תא של חולי MND יועברו לביציות שנתרמו על ידי נשים שעברו טיפולי הפריה.
בתגובה למתנגדי המחקר, הטוענים כי הוא נעשה בחוסר אחריות, תוהה וילמוט “מדוע לא לחבר יחד את המחקרים בבעלי חיים ובבני אדם”. לדבריו, שנים ארוכות של מחקר בבעלי חיים הניבו הבנה מועטה של המחלה, ואנשים ממשיכים לסבול ולמות ממנה. “אנחנו לא עושים מספיק כדי להבין את המחלה”, אמר. לדעתו, תגליות עשויות לשמש לטוב או לרע. “תפקיד המדען הוא להסביר מהן האפשרויות, ולסייע לאנשים להבין את הנושא”.
כפי שההתקדמות ברפואה הובילה לדיונים על תום החיים, כמו השאלה מתי לנתק את מכשירי ההחייאה, יש לפתוח בדיון לגבי מועד תחילת החיים, לדבריו. הגישה הקתולית שלפיה החיים מתחילים בזמן העיבור נובעת מהצהרות הוותיקן שפורסמו באחרונה. קודם לכן רווחה הגישה שלפיה החיים מתחילים כשהעובר מתחיל לזוז ברחם. על פי האתיקה של וילמוט, החיים כרוכים בהכרה ובמודעות. משום כך, העובר הופך לאדם רק לאחר התפתחות מוחו, שבועות רבים לאחר שלב ההתפתחות של העוברים שבהם מתכוון וילמוט להשתמש.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~232286079~~~111&SiteName=hayadan
