כוכבי נויטרונים – גופותיהם הצפופות של כוכבים שהתפוצצו – עשויים להתמזג לעיתים יותר קרובות, מציע הגילוי של מערכת חדשה. הדבר מעלה את הסיכויים, שאסטרונומים יגלו בזמן הקרוב את גלי הכבידה החמקמקים, שאת קיומם חזה איינשטיין.
שני כוכבי הנויטרונים שהתגלו לאחרונה נעים זה סביב זה במהירות, שכמוה לא נראתה, ובמסלול הקרוב ביותר שנצפה אי פעם. התגלית מעלה את האפשרות, שמיזוגים בין כוכבי נויטרונים עשויים להיות נפוצים כפי עשרה יותר ממה שחשבו עד כה.
הערכות קודמות הציעו, כי ההתנגשויות האלימות בין כוכבי נויטרונים מתרחשות רק פעם במיליארד שנה בגלקסייה שלנו.
“עד כה ההערכה של קצב המיזוגים הייתה פסימיסטית במקצת,” אומר ניצ'י ד'אמיקו, אסטרונום באוניברסיטת קגליארי באיטליה ואחד מחברי הצוות. “התגלית מרמזת, שקצב ההתמזגויות גבוה בצורה משמעותית.”
רק חמש מערכות של שני כוכבי נויטרונים תועדו בעבר. בהתבסס על מסלולם והמרחק ביניהם, אסטרונומים העריכו, שהתמזגויות כוכבי נויטרונים תיצורנה גלי כבידה ניתנים לגילוי פעם ב-10 עד 20 שנה. התגלית האחרונה מעלה את הקצב לפעם בשנה או שנתיים.
“גלי כבידה הנם אחד מהאתגרים הגדולים ביותר של הפיסיקה היסודית בימינו,” כותב א. פ. ג'. ואן דן יובל, אסטרונום באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד, במאמר פרשנות, שמלווה את המאמר ב-Nature. “איש עוד לא גילה אותם ישירות, אך הסיכויים לכך בדיוק השתפרו.”
גלי כבידה הם תופעה חמקמקה, שחוזה תיאורית היחסות הכללית של איינשטיין.
חושבים כי הגלים הללו יוצרים אדוות באריג החלל-זמן, כאשר עצמים מסיבים נעים במהירות בחלל, בדומה לדרך בה יוצרים שחיינים גלים בבריכה. אסטרונומים מאמינים, שאירועי פורענות קוסמים כגון סופרנובה או התמזגות חורים שחורים או כוכבי נויטרונים יוצרים גלי כבידה.
עם זאת, הגלים נמדדו רק בעקיפין. ראסל א. הולס וג'וזף ה. טיילור ג'וניור מאוניברסיטת פרינסטון זכו בפרס נובל בשנת 1993 על התצפית שלהם , שהמרחק בין זוג כוכבי נויטרונים מתכווץ מפאת האנרגיה, שנושאים גלי הכבידה.
למרות מקורם האלים, לגלי כבידה כמעט לא תהיה השפעה על כדור הארץ. ואן דן יובל אומר, ששני כוכבי נויטרונים בגודל השמש שלנו, שמתמזגים במרחק מאה מיליון שנות אור מכדור הארץ, יגרמו לתזוזה של האוקיינוסים על כדור הארץ למרחק של רק פי עשרה מרוחבו של גרעין אטום.
כדור הארץ יפגע ממעט יותר כוח בעוד שמונים וחמישה מיליון שנה כשכוכבי הנויטרונים יתמזגו, שכן הצמד שוכן במרחק של רק כמה אלפי שנות אור.
הזוג המסתחרר, שנתגלה בסיוע טלסקופ השישים וארבעה מטר פרקס בניו סאות ווילס באוסטרליה, נמצא בין “הכלב הגדול” לקבוצת הכוכבים Puppies (הירכתיים?). ככל הנראה הם מקיפים זה את זה בזמן שיא של 2.4 שעות – פי שלושה מהר יותר מהשיא הקודם של כוכבי נויטרונים כפולים.
ד'אמיקו ועמיתיו נעזרו בטלסקופ כדי לאתר במדויק את האות המחזורי של אחד מהכוכבים שהוא פולסר. הוא שולח לחלל אלומת קרינה בעודו מסתחרר, בדומה למגדלור. אי-סדירויות באות מרמזות, שהפולסר הוא חלק ממערכת של שני כוכבים, כשכל אחד מהכוכבים מסיבי מעט יותר מהשמש.
אסטרונומים מקווים, שייתכן שגלאים רגישים כגון אינטרפרומטר (מד איבוך) הלייזר במצפה גלי הכבידה בארה”ב או ה-VIRGO באיטליה, יוכלו בקרוב למדוד את גלי הכבידה הבלתי מורגשים הללו.
ידען אסטרופיסיקה 2 – כוכבים וגלקסיות
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~705895377~~~97&SiteName=hayadan
