סיקור מקיף

התחממות האקלים תביא את כדור הארץ לשיא חסר תקדים של 420 מיליון שנה

במהלך עשרות ומאות השנים הבאות, ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ יגיעו לערכים שלא נראו מאז התקופה הטריאסית, לפני 200 מיליון שנה. יתר על כן, במאה ה-23, האקלים עשוי להגיע לחום שלא נראה מזה 420 מיליון שנים, אומרים החוקרים.

עלה גינקגו חי (משמאל) ומאובנים (מימין). צפיפות הפיוניות בעלים כאלה מספקת קירוב לריכוז ה-CO2 האטמוספרי בעבר. צילום: דנה רוייר, באדיבות אוניברסיטת סאות'המפטון.
עלה גינקגו חי (משמאל) ומאובנים (מימין). צפיפות הפיוניות בעלים כאלה מספקת קירוב לריכוז ה-CO2 האטמוספרי בעבר. צילום: דנה רוייר, באדיבות אוניברסיטת סאות’המפטון.

מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת סאות’המפטון מעריך שבמהלך 100-200 השנים הבאות, יגיעו ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ לערכים שלא נראו מאז התקופה הטריאסית, לפני 200 מיליון שנה. יתר על כן, עד המאה ה-23, האקלים יכול להגיע לשיא טמפרטורות שלא נראה מזה 420 מיליון שנה.

המחקר, שפורסם ב- Nature Communications, כלל למעלה מ-1,200 הערכות של ריכוזי פחמן דו-חמצני עתיקים באטמוספירה כדי לייצר תיעוד מתמשך ולשחזר את רמות גז זה על פני כמעט חצי מיליארד שנה. אם האנושות תמשיך לשרוף את כל הדלקים המאובנים הקיימים, יגיעו רמות פחמן דו-חמצני באטמוספירה לשיא כמעט חסר תקדים מבחינה גיאולוגית מזה 420 מיליון שנה.

החוקרים בחנו נתונים שפורסמו במחקרים קודמים על צמחים מאובנים, ההרכב האיזוטופי של פחמן בקרקע ובאוקיאנוסים, וההרכב האיזוטופי של בורון בצדפים מאובנים. גאווין פוסטר, הכותב ראשי ופרופסור לגיאו כימיה של איזוטופים מאוניברסיטת סאות’המפטון, מסביר: “לא ניתן למדוד ישירות את ריכוזי ה-CO2 מלפני מיליוני שנים, אלא אנו מסתמכים על מדידות אחרות שנותנות לנו הערכה עקיפה. כל הנתונים שפורסמו מכמה סוגים של קירובים כאלה איפשרו לנו ליצור תיעוד מתמשך של רמות CO2 בתקופות עתיקות.”

עושר הנתונים מראה כי ריכוזי הפחמן הדו-חמצני השתנו בקנה מידה של מיליוני שנים בין 200 ל-400 חלקים למיליון במהלך תקופות קרות ועד 3,000 במהלך תקופות חמות. אף כי העדויות מספרות לנו כי האקלים שלנו השתנה המון בעבר, כאשר כעת כדור הארץ נמצא בתקופה קרה יחסית, אך גם מראה לנו כי מהירות שינויי האקלים יוצאת דופן באורח קיצוני.

פחמן דו-חמצני הוא גז חממה משמעותי. ב-150 השנים האחרונות השימוש בדלק מאובנים של האנושות הגדילה את ריכוז האטמוספירה מ-280 חלקים למיליון בעידן הטרום תעשייתי לכמעט 405 חלקים למיליון בשנת 2016. עם זאת, זה לא רק CO2 הקובע את האקלים של כוכב הלכת שלנו, בסופו של דבר גם את כוחו של אפקט החממה וגם כמות האור הנכנס הוא חשוב. שינויים בשני הפרמטרים מסוגלים לכפות שינוי אקלימי.

“בשל תגובות גרעיניות בכוכבים, כמו השמש שלנו, עם הזמן הם הופכים לבהירים יותר”, מוסיף מחבר נוסף של המאמר דן לנט, פרופסור למדעי האקלים באוניברסיטת בריסטול. “משמעות הדבר היא, כי על אף שריכוזי הפחמן הדו-חמצני היו גבוהים לפני מאות מיליוני שנים, אפקט התחממות נטו של CO2 ואור השמש היה פחותה, רמת ה-CO2 הראתה ירידה הדרגתית של 3-4 חלקים למיליון. זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל זה בעצם מספיק על מנת לבטל את אפקט ההתחממות הנגרמת על ידי השמש לאורך זמן, ולכן בטווח הארוך ההשפעה נטו של שניהם היתה קבוע למדי בממוצע. ”

למשחק זה בין פחמן דו-חמצני לבין בהירות השמש יש השלכות מרתקות על ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ. אומרת פרופ’ דנה רוייר, מאוניברסיטת ווסליאן בארה”ב: “עד כה זה היה קצת חידה למה, למרות התפוקה של השמש שהלכה והתגברה לאט עם הזמן, קיימות עדויות דומות לכל טווח דומה התחממות האקלים. ממצאנו של שינוי קטן בשינוי האקלימי נטו מציע הסבר מדוע האקלים של כדור הארץ נשאר יציב יחסית, ובתחום המתאים לחיים במשך כל הזמן הזה”.

מבט ארוך טווח זה מספק פקספקטיבה רבת ערך על האקלים העתידי. היא גם מכירה בכך שהאקלים היום משתנה בקצבים גבוהים בהרבה מהשינויים הטבעיים. אם האנושות לא תפסיק את הגדלת ריכוז פחמן דו-חמצני בשל שריפת דלקים מאובנים, עד שנת 2250 יגיע ריכוז פחמן דו-חמצני ל-2000 חלקים למיליון, פי 5 מאשר היום, רמה שלא נראתה מזה 200 מיליון שנה.

פרופ ‘ פוסטר מוסיף: “עם זאת, מכיוון שהשמש היתה אז עמומה יותר, האקלים נטו לפני 200 מיליון שנים היה קר יותר מאשר זה שיווצר בעתיד עם ריכוז כה גבוה של CO2, ולכן לא רק ששינויי האקלים הנובעים מהר יותר מכל מה שיש לכדור הארץ כפי שנראה במיליוני שנים, האקלים שיווצר עשוי להיות ללא מקבילה טבעית, עד כמה שאנו יכולים לומר, לפחות ב-420 מיליון השנים האחרונות “.

להודעת החוקרים

10 תגובות

  1. אבי
    אם אתה מתעקש להביא את כל הדעות, גם אילו שמחוץ לקונצנזוס, אתה צריך להביא את הדעה שההתחממות הגלובלית נובעת מפעילות יתר של הפייסטוס – אל הנפחות שגורם לפעילות מוגברת של הרי געש על מנת להעניש את בני האדם שזנחו את אלי האולימפוס.
    ישנה סיבה שהקונצנזוס המדעי הוא ששינויי אקלים מואצים עקב פעילות האדם.
    הסיבה אינה פחד של מדענים להביע דעה מנוגדת מחשש שיפסיקו לממן אותם ולהזמין אותם למסיבות.
    הסיבה היא שהראיות (שפתוחות ונגישות לכולם) מראות שיש סיבתיות מובהקת בין פעילות האדם לאקלים.
    הסיבה שמתנגדי המדע רוצים שיוויון בין כל הדעות היא שהם רוצים להקטין את המשקל של דעות שלא מתאימות לאמונתם.
    יש הבדל בין דיעה מבוססת ראיות לבין דיעה שמתעלמת מהן.

  2. אבי – המאמר שהבאת תומך בהתחממות מעשי ידי אדם:
    “ריכוזי הגזים הללו באטמוספירה גדלו במאות השנים האחרונות בקצב גדול בהרבה מקצב גידולם לפני שהאדם החל לכרות יערות ולשרוף פחם ודלק אחר באינטנסיוויות”

  3. מצחיק- שמ צאתי לינק לנושא של קרח העד, דווקא כאן בידען משנת 2005 .
    בכל אופן רק רציתי לציין ממחקרים אלו ואולי אחרים דומים להם מדענים שונים הסיקו מסקנות שונות והפוכות , הכל תלוי איך מסתכלים על זה.
    רק שיהיה ברור שאני לא נגד התאוריה שטוענת שההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם, ולא נגד בצורך להלחם בגזי החממה ובכלל בזהום האויר מלחמת חורמה – אני דווקא מאד בעד זה.
    אבל אני גם בדעה שמן הראוי באתר מדעי להביא דברים בצורה מדעית ואוביקטיבית ככל האפשר, ולהראות את כל הצדדים וכל הדעות, גם את אלה שהן נגד הקונצנזוס.

  4. לניסים :
    המאמר הזה התפרסם כבר לפני יותר מעשור לכן אין לי כרגע את הלינק, בהזדמנות אחפש לינק .
    באזורי הקטבים בחורף יורד שלג ומצטברת ערמת שלג ובקייץ השלג נמס וקופא ואז יש שכבות פריכות של חורף ושכבות קשות של קייץ וכך אפשר ממש לספור את השנים כמו בטבעות של עץ. בתוך הקרח כלואות דגימות שאל אויר .
    מדענים קדחו בקרח העד בקוטב והוציאו נקניקים של קרח מעומקים גדולים.
    הקידוחים בקרח העד הראו שהקרח בקוטב כולא בתוכו אויר בבועיות שמאפשרות לבדוק את הרכב האויר בזמן שהוא נוצר.
    מהמדידות התקבלו גרפים של ריכוזי הדו תחמוצת הפחמן באויר לאורך מליוני שנים . הם הראו שיש באופן טיבעי מחזוריות של עליות וירידות בריכוז הזה במקביל לעובי של שכבות הקרח של אותה תקופה ניתן לראות אם זה היה עידן קרח או תקופה חמה .
    יש כמובן ויכוחים על המסקנות של המחקרים האלה , אם העליה הנוכחים היא זהה לעליות שהיו בעבר או שונה מהן ואם היא בגלל האדם או לא …
    בכל מקרה אני לא רוצה לנהל ויכוח בעד ונגד התחממות גלובלית אלא להביע פליאה על מה שכתוב למעלה ציטוט: ” החוקרים בחנו נתונים שפורסמו במחקרים קודמים על צמחים מאובנים, ההרכב האיזוטופי של פחמן בקרקע ובאוקיאנוסים, וההרכב האיזוטופי של בורון בצדפים מאובנים …”
    וזאת בלי להזכיר בכלל את המחקרים שבוצעו על קרח העד בקטבים.

  5. אבי
    אפשר לקבל בבקשה קישור למאמר שלך?
    גם אשמח להבין ממך איך המאמר מראה שלא האדם גורם להתחממות.

  6. במחקר שאחר שקראתי של קבוצת מדענים שמתנגדת לתאוריה שההתחממות הגלובלית היא מעשה ידיד אדם דווקא כן אפשר למצא אויר מלפני מליוני שנה ולמדוד ישירות את כמות ה CO2 שהיה באוויר לפני מליוני שנים.
    החוקרים מצאו אויר כלוא בשכבות קרח בקידוחים שנעשו בקטבים של כדור הארץ ומדדות ישירות את ריכוז דו תחמוצת הפחמן באוויר הזה.
    גם התארוך של התקופות מאד קל בקידוחים האלה בגלל שבקייץ יש שכבה של שלג ובחורף יש שכבה צפופה יותר ולכן נוצרות בקרח העד טבעות כמו של עץ ואפשר לספור בדיוק את השנים, בלי צורך להשתמש בשיטות תיארוך לא מדויקות.
    מדהים שהפרופסור הנכבד לא יודע על כך .
    בעצם אולי זה לא מדהים, כי הממצאים של אותה קבוצת מדענים שקדחו בקטבים הם שהאדם לא משפיע על ההתחממות הגלובלית ויש מחזור כזה של התחממות והתקררות באופן טיבעי …

  7. תוך 50 שנה לכל היותר כל החשמל היה מופק מהשמש או אמצעים מתחדשים אחרים. כבר היום נסגרו מכרזים ב 20 אגורות לקילו וואט שעה לאנרגיה סולרית. בעוד כמה שנים יבשילו מחקרים שיעלו את הנצילות ל 50 -60 אחוזים ויהיה ניתן לה]יק חשמל ב 10 אגורות ואז לא יהיה משתלם להקים שום תחנת חשמל מלבד שדות סולרים. היתרון נוסף שמשיגים הוא ביזור המערכת. יהיו שדות סולרים כה רבים ששום פגיעה מקומית לא תשבית את משק החשמל במדינה. מדינות כמו ירדן יכלו להיות יצואניות של חשמל ובכלל חשמל יהפוך לכלכך זול ונקי שכל מערך היצור העולמי ישתנה. מכוניות, מים מותפלים, הכל יעבוד על חשמל זול ונקי. כלכלת החוסר שבה אנחנו שרויים מאז שבני האדם השתלטו על כדור הארץ תעלם ונעבור לכלכלת שפע אמיתית.

  8. מתקשר למאמר הידען על פלנקטון. אם פלנקטון אחראי ל 50 אחוזים מהחמצן בכדה”א, ויש 75% מהכדור אוקיינוס אז מדוע לא לזרוע פלנקטון כלורופלסטי. זה עדיף מהקרב הקצת אבוד ביערות הגשם. ייתכן שאז נערער איזון אחר והשדות שזרענו ייצאו משליטה ויגרמו נזק אחר לדגים, או שהדגים יאכלו את הפלנקטון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.