כנס שינוי האקלים בבון: האמנם התקדמות?

יש מי שרואה בכנס Cop 23 התקדמות, אבל יש גם כאלה שטוענים לפעילות מוטה לטובת תאגידים ותעשיות שמה שעומד בראש מעייניהם הוא עשית רווחים וצבירת הון על חשבון אוכלוסיות שסובלות משינויי האקלים, מההתחממות, מעליית מפלס הימים ומאסונות אקלימיים.

ארגונים מקומיים של איכרים / חקלאים ורועים ברחבי העולם בעיקר בארצות מתפתחות ובאיים אינם רואים בתוצאות הכינוס ״הצלחה רבתי״, לדעתם Cop23 נכשל בהחלטות / נסיונות לספק ביטחון תזונתי לכפריים ע׳י פיתוח חקלאות ברת קיימא שאינה פוגעת בסביבה הטבעית, כשלון שנובע מחוסר הבנה בצורך הבסיסי של אנשים ומדינות לשלוט בכושר הייצור העצמי – שיהיה עמיד וחסון דיו כדי להתגבר על השינויים האקלימיים, שנגרמו בעיקר בגלל התנהגות מדינות תעשיתיות במערב השבע, שכן מפעלים תאגידיים ותעשיות ענק ממשיכים  לפלוט כ-70% מזהמים וגאזי החממה.

אותם גופים ממשיכים לדחוף ״פתרונות״ למיתון האסונות האקלימיים, ״פתרונות״ שמתמקדים בתגבור הרווחים אבל יוצרים איומים על הטבע, ״פתרונות״ שמתעלמים מהבעיות החברתיות והסביבתיות שהם יוצאים.

מיליוני חקלאים, דייגים, ילידים באיים ובחופים מאבדים את האפשרות להתקיים בגלל עליית מפלס האוקיינוסים ואסונות אקלימיים. דוברי הסובלים טוענים כי תאגידים צוברים הון ע׳י התעלמות מאסונות ופגיעה בסביבה הטבעית שנגרמים בגלל פעילותם. הצורך בתנאי קיום בסיסי אינו מכובד, כך למשל האסון האקלימי בפוארטו-ריקו (אירמה ומריה) חשף את ההתנהגות הנבזית של שלטונות ארה”ב שחסמו כל תמיכה ועזרה שלא הגיעה מתאגידי ענק.

בכנס מקביל ל-Cop 23 שנערך ע׳י נציגי ארצות שתושביהן סובלים מהאסונות, טען נציג פוארטו-ריקו (Jesús Vázquez Negrón) כי יש צורך לשנות את השיטה בה פועלת המערכת. הדובר אמר כי: ״אנחנו כאן כדי להזכיר לעולם כי השינוי חייב להיות שיטתי, לכן מוצגת ע׳י ארגוני תושבים וילידים (global grassroots movemen) הצעה לשינוי חיוני״.

מאבק האיכרים אינו רק להשגת עמידות מול שינויי האקלים אלא גם מאבק עולמי נגד התפשטות  ״החקלאות העיסקית״ (agribusiness) שנשענת על הסכמי הסחר החפשי. יש צורך דחוף לבדוק ולצמצם את הייצור התעשייתי והיצוא של בשר מארצות הדרום לארצות אירופה, יצור ויצוא שממשיך למרות הידיעה על ״תרומתו״  לשינויי האקלים. יצור ויצוא זה מתבצע ע׳י תאגידי ענק בין-לאומיים שתומכים ב״פתרונות״ שגויים כמו ״פחמן כחול״ (blue carbon) , ״פתרונות״ שמסתמכים על התכנית REDD ״להפחתת פליטות בגלל כריתת יערות״  ( Reducing emissions from deforestation and forest degradation) ועל פיתוח “חקלאות חכמה” מתואמת לאקלים. תכניות אלו הן חיוביות ונכונות בבסיסן, אבל בחסות התאגידים מהוות מסך עשן לפעילות הרסנית.

אחד הנושאים עליו לא היתה התיחסות בכנס בבון הוא ״נדידת העמים״ לה גורמים האסונות בעקבות שינויי האקלים. כיום יש ״נודדי אקלים״ יותר מאי פעם, על-פי דובר ״הארגון עולמי לקרקע ומים״ (Convergence of Land and Water Struggles).  ״שינויי האקלים ואסון הנדידה מהווים שני צדדים של אותו מטבע״, שכן אלה שמנסים לעצור את הנדידה הם אלה שגרמו לה ב״פתרונות״  שגויים. הם הם אלה ששדדו אדמות, גרמו לפגיעה באקלים וחירחרו מלחמות.

אחר כל זאת יש גם חדשות מעודדות שכן בדיון על הנושאים הנ׳ל משתתפות תנועות של צעירים ברחבי העולם. לדברי איכר צרפתי צעיר חבר ״ארגון האיכרים הצרפתי״: ״אנחנו מציגים עתיד טוב יותר ולא נוותר אלא נמשיך להגן על האיכרים בעולם כולו״, ״נמשיך להאבק למען שינוי חברתי,  אנחנו האיכרים ברחבי העולם נדחה את שיטת ״החקלאות התעשייתית״ שמהווה גורם משמעותי לשינויי האקלים״, ״אנחנו הם אלה שמסוגלים לקרר את כדורנו ולהאכיל את העולם״.

היו הרבה כינוסים (COPs) ויהיו נוספים ומסתבר כי השפעתם על מדיניות מזערית. המתכנסים מצהירים על ״פיתוח בר-קיימא״, ״חקלאות ירוקה״  ועוד ועוד, אבל בעוד שמי שנשמע בבון הם אותם תאגידים שגורמים לאסונות, מתארגנות תנועות חברתיות שמצפות מהממשלות ומארגונים בין-לאומיים להביא לשולחן הדיונים פתרונות אמיתיים!

כדי לשנות את השיטה ״ארגוני בסיס״ (grassroots) ותנועות איכרים חייבים לגדול וליצור בריתות שיחייבו את הממשלות להבין את הדחיפות בטיפול בסבל היום-יומי של איכרים. יש להבין כי ריבונות על ייצור מזון וחקלאות סביבתית מהווים את הפתרון לעמידות והתאוששות מערכת הספקת המזון בעולם כולו.

ואני אוסיף כהרגלי כי: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

• בין בון לאסון
• נזקי החלטת טראמפ לפרוש מהסכם האקלים בפריז. שלושה תרחישים
• הקיצים יותר חמים – לא רק נדמה לנו
• התחממות האקלים תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים