דו”ח חדש קובע שמחירי הפקת אנרגיה מתחדשת ירדו השנה לראשונה בארה”ב מתחת למחירי אנרגיה ממקורות מתכלים כמו פחם. האם התכנית החדשה של רשות החשמל להצבת פאנלים סולאריים על הגגות מסמנת את המפנה גם בארץ?
מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה
כל מי שהשתמש אי פעם בדוד שמש בוודאי לא צריך יותר מדי הסברים מדוע אנרגיה מתחדשת היא דבר חיובי לכדור הארץ: היא זמינה מאוד, היא לא מייצרת זיהום אוויר ואינה פולטת גזי חממה. אבל אם היה דבר שמנע ממנה לפרוץ קדימה, הרי שהוא החסם הכלכלי. והנה, מתברר שעכשיו זה גם משתלם כלכלית, ובאופן מיידי: דו”ח שנתי שבחן את העלויות בשוק האנרגיה האמריקאי, שבוצע על ידי חברת הפיננסים האמריקאית .Lazard Ltd, מצא שייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (שמש ורוח) הוא זול היום יותר מייצור של חשמל ממקורות מתכלים כמו פחם ואנרגיה גרעינית.
ולא רק שייצור החשמל עצמו הוא זול יותר: הדו”ח מצא שהקמת פרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת ותפעולם הם אף זולים היום בארה”ב ברוב המקרים יותר מאשר הפקת אנרגיה ממתקנים קיימים שמבוססים על פחם ואנרגיה גרעינית. הדו”ח מצא שבחלק מהמקרים, הקמה של פרויקטים חדשים של אנרגיית רוח ושמש אפילו זולה מהקמת תחנות הפועלות על גז טבעי.
לפי הדו”ח, בשנים האחרונות מחירי ההפקה של אנרגיה מתחדשת ממשיכים לרדת באופן עקבי: החוקרים ביצעו הערכת עלות מחזור החיים (כלומר, העלויות הכרוכות בייצור, בהקמה, בתפעול ובתחזוקה) של מערכות סולאריות ושל חוות רוח יבשתיות, ומצאו שעלותן בארה”ב ירדה בכ-6 אחוזים בשנה האחרונה, לעומת עלות מחזור החיים של הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית שטיפסה בלא פחות מ-35 אחוז בשנה האחרונה, והעלות של פחם – שנשארה קבועה.
לשם השוואה, ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית בארה”ב עולה היום בממוצע כ-14.8 סנט לקילו-ואט שעה (קוט”ש) – שהוא כחצי שקל, בזמן שייצור שלו באמצעות פאנלים סולאריים יעלה רק 4.5 סנט לקוט”ש, וכ-5 סנט לקוט”ש בממוצע באמצעות טורבינות רוח. אגב, מחירו הממוצע של חשמל בארה”ב לצרכן עומד על 11 סנט לקוט”ש (כ-38.5 אג’) – בעוד שמחירו בישראל לצרכן הביתי גבוה יותר ועומד על 55.3 אגורות לקוט”ש.
הדו”ח החדש יכול לעודד את התומכים במעבר לאנרגיה מתחדשת בארה”ב, אך השמחה עדיין מוקדמת: לא ניתן עדיין להשבית את כל תחנות הכוח הפחמיות או את אלה שמבוססות על גז, מפני שבשנים הקרובות ארה”ב עדיין לא צפויה להצליח לספק את מלוא צריכת האנרגיה שלה ממקורות מתחדשים בלבד, ועל כן האנליסטים ממליצים להוסיף בשלב זה להשתמש במקורות אנרגיה קונבנציונליים (כלומר, מתכלים) לגיבוי ולהשלמה.
חשמל על הגג, שבתות וחגים
בישראל ירדו לראשונה מחירי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מתחת למחירי הפחם והגז בשנת 2016. במכרז שהפעילה רשות החשמל לייצור של כ-1,000 מגה-ואט חשמל מאנרגיית שמש המחיר שנקבע היה 19.9 אגורות לקוט”ש – מחיר נמוך משמעותית מהתעריף הנקוב של חברת החשמל לייצור קוט”ש בתחנות הקיימות, שעמד אז על 27 אגורות.
בימים האחרונים אף אושרה תכנית ממשלתית שמטרתה להדביק את יעדי האנרגיה המתחדשת שאליהם התחייבה ישראל במסגרת הסכם פריז, שנחתם בדצמבר 2015. לפיהם, אמורה ישראל להגיע לייצור 10 אחוז מהחשמל במשק באמצעות אנרגיות מתחדשות עד לשנת 2020 ול-17 אחוז בשנת 2030. כיום ישראל מפיקה רק 2.6 אחוזים מהחשמל שלה מאנרגיה מתחדשת, זאת לעומת מדינות כמו גרמניה, שהצליחה לספק 78 אחוז מהחשמל למדינה בשנת 2015 מאנרגיות מתחדשות בלבד, וכמו דנמרק – שמתכננת להגיע ליעד קבוע של 50 אחוז אספקת מהחשמל שלה מאנרגיה מתחדשת כבר בשנת 2020.
בהחלטת הממשלה, שמבקשת לנסות ולהדביק את היעדים שאליהם התחייבה, הוחלט להגביר את ההסתמכות של ישראל על פאנלים סולאריים ופחות על מיזמים אחרים כמו אנרגיית רוח והפקת אנרגיה מפסולת – שהקמתם נתקלת בחסמים רבים. במסגרת תכנית של רשות החשמל היא הודיעה כי תתמרץ יזמים פרטיים להציב פאנלים סולאריים על הגגות, ותקל לשם כך את הרגולציה והבירוקרטיה הסבוכות שנדרשות היום להתקנתם ולתפעולם.
אמנם עד היום יכול היה כל אדם פרטי להציב על גג ביתו פאנלים סולאריים במסגרת תכנית “מונה נטו”, אך במסגרת התכנית יכול היה אך ורק למכור את החשמל לחברת החשמל ולקבל הנחה או זיכוי עבור צריכת החשמל הפרטית שלו – דבר שהפך את התקנת הפאנלים ללא משתלמת כלכלית לרוב האנשים, וייעדה את התהליך רק עבור המשוגעים לדבר. לפי התכנית החדשה, יוכל כל אחד להשתמש בחשמל אותו הוא מייצר לצריכה עצמית, ואת העודף (אם יהיה כזה) למכור לחברת החשמל ולקבל עבורו כסף, ולא זיכוי. יחד עם המחירים הצונחים של הפאנלים הסולריים בשנים האחרונות, מדובר ככל הנראה בהשקעה כדאית עבור הצרכן, ולכן הרשות צופה שצרכנים פרטיים רבים יאמצו את השיטה.
לפי הערכות הרשות, התכנית צפויה לייצר עוד כ-1,600 מגה-ואט למשק מאנרגיית שמש, שיתווספו לכ-1000 מגה-ואט המופקים ממנה כיום ו-700 נוספים מפרויקטים שנמצאים בהקמה. ברשות החשמל סבורים שהחלטת הממשלה הזו תסייע לישראל להדביק את היעדים אליהם התחייבה במסגרת הסכם פריז, ולהגיע כבר ב-2020 ל-10 אחוזים אנרגיות מתחדשות שאליהם התחייבה – שהם כ-3,600 מגה-ואט.
ברכה או פגיעה קשה בענף?
אבל לא כולם בטוחים שמדובר בהכרח במהלך חיובי כפי שמציגים ברשות החשמל, וגורם בענף האנרגיה הסולארית הביע חשש שההחלטה עלולה דווקא לפגוע בו: “התכנית הנהוגה כיום – ‘מונה נטו’ – היא תמריץ מצוין עבור בעלי גגות קטנים (לרוב בתים פרטיים) להציב עליהם פאנלים סולאריים: התעריף שהצרכן מקבל מחברת החשמל עבור החשמל שהוא מייצר היום עומד על מחיר זהה לזה שהוא משלם עבורו, כלומר כ-55.3 אג’ לקוט”ש. אם בעקבות התכנית החדשה הצרכן אף יוכל להרוויח 55.3 אג’ על כל קוט”ש שהוא מייצר בלי הגבלה, כל צרכן שיכול לעשות זאת יכסה את כל שטח הגג שיש לו בפאנלים כיוון שזה ייצא רווחי מאוד עבורו, וזה בהחלט יגדיל את אספקת החשמל למשק מאנרגיה סולרית מיצרנים פרטיים קטנים.
“הבעיה תהיה עבור גגות בגודל מסחרי – שם לפי מה שמשתמע מההודעה של רשות החשמל הכוונה היא להוציא מכרז, שלפי ההערכות במסגרתו ישלמו רק מעט יותר מ-19.9 אג’ לקוט”ש לצרכן עבור כל קוט”ש שימכור לחברת החשמל”, הוא מוסיף. “מדובר מפחות מחצי ממה שהם מקבלים כיום עבור כל קוט”ש, וזה יהפוך את הקמת המערכות ללא כדאית ולא רווחית עבורם, ויגרום לכך שגגות מסחריים – שמהווים פוטנציאל גדול מאוד לאספקת חשמל מאנרגיה סולארית בישראל – לא יתקינו כמעט בכלל מערכות כאלה. המשמעות היא שזה יפגע אנושות בענף, ולא בטוח שבאמת יאפשר לנו להגיע בתוך פחות משלוש שנים לאספקה של כ-1600 מגה-ואט נוספים של אנרגיית שמש. טוב תעשה רשות החשמל אם תדאג שהמחיר לקוט”ש שייקבע במכרז לא ירד הרבה מתחת לתעריף המקובל כיום”.
וגם אם נצליח להדביק את היעדים שלנו ולייצר יותר ויותר חשמל מאנרגיה מתחדשת, חשוב לעשות זאת נכון. פרופ’ אופירה אילון, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון אמנם מברכת על הכוונה להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, אבל לטענתה יש צעד נוסף שעלינו לעשות שהוא משמעותי אף יותר להפחתת פליטות גזי החממה: “הדבר הכי חשוב שעלינו לעשות בישראל הוא התייעלות אנרגטית”, היא אומרת, “כלומר, גם כשאנחנו מכניסים אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל, הן חייבות להגיע למערכת שהיא יעילה אנרגטית – כי לייצר חשמל שהולך לאיבוד בסוף בצורה לא מושכלת גורם לייצור מיותר של זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, לא משנה מאיזה מקור הוא מגיע”.
13 תגובות
מה שצריך להקים זה קולטי שמש עם חיבור מקבילי לשבשבת רוח כך יהיה ניצול של השמש ובחורף של הרוח.
יש אפשרות שיתכן היא בהקמה יקרה אבל לאורך זמן תהיה זולה מתחת לכבישים בעיקר בדרום הארץ לשים רשתות של צנרת מלאה מים או שמן (שמזכיר את מדבקות למניעת גניבה )במהלך היום השמן או המים ייצרו קיטור הקיטור יומר לחשמל וייאגר בסוללת ענק היתרונות לא תופס נפח מכוניות נוסעות עליו האספלט סופג הרבה חום ומשמש כשומר על הצנרת
סביבה ואנרגיה »
אנרגיה
מדוע מייצרים פתרון לבעיה שאפשר למנוע מלכתחילה חלק נכבד ממנה וגם שעלות המניעה זניח בהשוואה לעלויות הפתרון
כמה חבל ….
נראה שהמושג ” כלכלה ירוקה ” מתייחס לצבע הירוק של הדולר ולא יותר
“ברכה או פגיעה קשה בענף?”
אין פגיעה בענף, זה שיושב עליו לא יחתוך את הענף . לדוגמה , במכון התקנים ישנן וועדות שהגדרת קיומם הוא להכניס לשימוש הציבור מוצרים טובים . האם ניתן לשמור על הגדרת הקיום הזו כזו כשעולה נושא שיפגע לך בהכנסות אם יצא לפועל.
הדוד הוורטיקלי הישראלי הסטנדרטי עם מאיץ בתוכו מסכם את הכתוב למעלה הציבור אינו מבין בנושא. לא יודע שבאפשרותו לחסוך באנרגיה רבה יותר ללא בלאי וסכנות שנמכרות עם מוצר בעייתי לצרכן אך טוב לכיס היצרן , אישית אני ממליץ המקרים אשר קורה נזק או אסון שהוא תוצאה של “מוצר” זה , לא לתבוע את החברה שייצרה את הכשל אלה את הגוף שאישר את השימוש בכשל. כל תביעה שתוגש נגד יצרן תידחה עם עמדה בתקן המהווה חומת הגנה שהיצרנים משתמשים בה…..
כמה חבל.
הדוחות של OECD קבעו שהשחיתות בארץ רבה מעוד אבל כולם מרוצים . מה שלא יודעים לא כואב.
כל מי שהשתמש אי פעם בדוד שמש בוודאי לא צריך יותר מדי הסברים מדוע אנרגיה מתחדשת היא דבר חיובי לכדור הארץ -בתנאי שקיים איזון בין מניעה ופתרון – מצב שאינו קיים וגם מתרחקים ממנו בצעדי ענק : היא זמינה מאוד, היא לא מייצרת זיהום אוויר ואינה פולטת גזי חממה. צריך לזכור שעניין הזיהום שנוי במחלוקת ולכן מה שבטוח זה להוריד צריכה מופרזת ולמזער הפסדי אנרגיה רבים במערכות – ויש הרבה מאוד הפסדי אנרגיה שאפשר וצריך לצמצם. אבל אם היה דבר שמנע ממנה לפרוץ קדימה, הרי שהוא החסם הכלכלי.
“חסם כלכלי”:
מושג זה מתקיים בקבוצת אנשים שיש בידם את ההשפעה והיכולת להחליט אם , מתי ומה יהיה השלב הבא ומה שמניע אותם זו אנרגיה ירוקה, מסוג אחר–שטרות ירוקים.
ההשקעות,( בין אם ההון הושקע מכיסם או בין אם , סביר להניח -הון ציבורי שהועבר בהסכמים) של “קבוצת החסם הכלכלי “במכרזים במקביל למחיר הנמוך שיקבלו מחברת החשמל ממכירת החשמל שיפיקו יצדיק את ההשקעה רק אם תהיה בידם בלעדיות, שאינה אפשרית במכרזים מסוג זה ולכן התשלום הנמוך הומצא וכדי למכור הרבה חשמל צריך :
לסלק מתחרים.
למנוע כל אפשרות לצמצום הצריכה ויותר מזה – לייצר צריכה בזבזנית.
דו”ח שנתי שבחן את העלויות בשוק האנרגיה האמריקאי, שבוצע על ידי חברת הפיננסים האמריקאית .Lazard Ltd, מצא שייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (שמש ורוח) הוא זול היום יותר מייצור של חשמל ממקורות מתכלים כמו פחם ואנרגיה גרעינית.
לפי הדו”ח, בשנים האחרונות מחירי ההפקה של אנרגיה מתחדשת ממשיכים לרדת באופן עקבי:
האנליסטים ממליצים להוסיף בשלב זה להשתמש במקורות אנרגיה קונבנציונליים (כלומר, מתכלים) לגיבוי ולהשלמה.
בהחלטת הממשלה, הוחלט להגביר את ההסתמכות של ישראל על פאנלים סולאריים ופחות על מיזמים אחרים , רשות החשמל הודיעה כי תתמרץ יזמים פרטיים להציב פאנלים סולאריים על הגגות, ותקל לשם כך את הרגולציה והבירוקרטיה הסבוכות שנדרשות היום להתקנתם ולתפעולם.
אמנם עד היום יכול היה כל אדם פרטי להציב על גג ביתו פאנלים סולאריים במסגרת תכנית “מונה נטו”, אך במסגרת התכנית יכול היה אך ורק למכור את החשמל לחברת החשמל ולקבל הנחה או זיכוי עבור צריכת החשמל הפרטית שלו – דבר שהפך את התקנת הפאנלים ללא משתלמת כלכלית לרוב האנשים, וייעדה את התהליך רק עבור המשוגעים לדבר. לפי התכנית החדשה, יוכל כל אחד להשתמש בחשמל אותו הוא מייצר לצריכה עצמית, ואת העודף (אם יהיה כזה) למכור לחברת החשמל ולקבל עבורו כסף, ולא זיכוי. יחד עם המחירים הצונחים של הפאנלים הסולריים בשנים האחרונות, מדובר ככל הנראה בהשקעה כדאית עבור הצרכן, ולכן הרשות צופה שצרכנים פרטיים רבים יאמצו את השיטה.
“רשות החשמל מחויבת לעלייה דרמטית בכמות האנרגיה המתחדשת המיוצרת בישראל בהתאם למדיניות השר והממשלה” אמר אילת. “בשבועות הקרובים תמשיך הרשות בפרסום אסדרות ומכרזים אגרסיביים לקידום ייצור מתקני אנרגיה מתחדשת תוך מזעור העלות לציבור”.
שטייניץ אמר: “מדובר במדיניות שמרכזה אנרגיה ירוקה לטובת בריאות הציבור, תוך קביעת יעדים שאפתניים לעמידה בהם. התוכנית כוללת הקלות באנרגיה סולארית לבניינים משותפים לטובת אזרחים והוזלה בעלויות. משקי הבית יוכלו לייצר חשמל חינם מהשמש ולצרוך לשימושם”.
ברכה או פגיעה קשה בענף?
אבל לא כולם בטוחים שמדובר בהכרח במהלך חיובי כפי שמציגים ברשות החשמל, וגורם בענף האנרגיה הסולארית הביע חשש שההחלטה עלולה דווקא לפגוע בו: “התכנית הנהוגה כיום – ‘מונה נטו’ – היא תמריץ מצוין עבור בעלי גגות קטנים (לרוב בתים פרטיים) להציב עליהם פאנלים סולאריים: התעריף שהצרכן מקבל מחברת החשמל עבור החשמל שהוא מייצר היום עומד על מחיר זהה לזה שהוא משלם עבורו, כלומר כ-55.3 אג’ לקוט”ש. אם בעקבות התכנית החדשה הצרכן אף יוכל להרוויח 55.3 אג’ על כל קוט”ש שהוא מייצר בלי הגבלה, כל צרכן שיכול לעשות זאת יכסה את כל שטח הגג שיש לו בפאנלים כיוון שזה ייצא רווחי מאוד עבורו, וזה בהחלט יגדיל את אספקת החשמל למשק מאנרגיה סולרית מיצרנים פרטיים קטנים.
“הבעיה תהיה עבור גגות בגודל מסחרי – שם לפי מה שמשתמע מההודעה של רשות החשמל הכוונה היא להוציא מכרז, שלפי ההערכות במסגרתו ישלמו רק מעט יותר מ-19.9 אג’ לקוט”ש לצרכן עבור כל קוט”ש שימכור לחברת החשמל”, הוא מוסיף. “מדובר מפחות מחצי ממה שהם מקבלים כיום עבור כל קוט”ש, וזה יהפוך את הקמת המערכות ללא כדאית ולא רווחית עבורם, ויגרום לכך שגגות מסחריים – שמהווים פוטנציאל גדול מאוד לאספקת חשמל מאנרגיה סולארית בישראל – לא יתקינו כמעט בכלל מערכות כאלה. המשמעות היא שזה יפגע אנושות בענף, ולא בטוח שבאמת יאפשר לנו להגיע בתוך פחות משלוש שנים לאספקה של כ-1600 מגה-ואט נוספים של אנרגיית שמש. טוב תעשה רשות החשמל אם תדאג שהמחיר לקוט”ש שייקבע במכרז לא ירד הרבה של הפרוייקטים שלהם מתחת לתעריף המקובל כיום”.
ובכן אנחנו כבר יודעים מי מממן את האנלסטים היקרים יותר(מבלי חס וחלילה לפגוע בכבודם של האנלסטים המשרתים במשכן) ההשקעה לא תהיה אלה רק למי שתכנן את המהלכים הללו מראש.
וגם אם נצליח להדביק את היעדים שלנו ולייצר יותר ויותר חשמל מאנרגיה מתחדשת, חשוב לעשות זאת נכון. פרופ’ אופירה אילון, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון אמנם מברכת על הכוונה להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, אבל לטענתה יש צעד נוסף שעלינו לעשות שהוא משמעותי אף יותר להפחתת פליטות גזי החממה: “הדבר הכי חשוב שעלינו לעשות בישראל הוא התייעלות אנרגטית”, היא אומרת, “כלומר, גם כשאנחנו מכניסים אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל, הן חייבות להגיע למערכת שהיא יעילה אנרגטית – כי לייצר חשמל שהולך לאיבוד בסוף בצורה לא מושכלת גורם לייצור מיותר של זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, לא משנה מאיזה מקור הוא מגיע. בהחלט, מה יותר נכון מנקיטת צעדים למניעת הצורך לפני שמזינים ומלבים אותו. ברור גם שכאשר התמורה נמוכה יש צורך ללבות יותר.
תמורה נמוכה = נמנעים ממתחרים. הזרמת תקציבים של המדינה.
מה ניתן ללמוד על הכלכלה בארץ מהדוחות האחרונים של OECD
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752333,00.html
מה המשמעות של המושג ” יעילות אנרגטית” ?
התקיימות מצב של חסכון באנרגיה ואופטימיזציה בכל המישורים או ליצור מצב שבו חייבים למכור/ לייצר אנרגיה/ לייצר צרכנים בכמות שתוכננה מראש על ידי האנליסטים של זוכי מכרזים ?
תשתיות ומערכות אנרגיה אשר חושבו באופן מדוייק ומבטיח שהצרכן לא ישלם פחות אלה יצרוך יותר ובטח לא תיהיה בידיו היכולת לפרק ולהחליף מערכות בילד אין בבניינים רבי קומות אשר שם קנה דירה.
מה זה הטוב לציבור ?
1. מערכת שחוסכת אנרגיה באמת עם עלויות נמוכות בגלל שאינה כוללת מערכות מיותרות.ובזבזניות מעצם אי הצורך בהם.
2. המחירים שיורדים וטכנולוגיות שכבר קיימות אבל מדוכאות מגמתית מאפשרות בפוטנציה ( בלבד וחבל מאוד) – חיסכון בכסף, חיסכון באנרגיה . חיסכון בבלאי בהתחייבויות לתחזוקה וביטוחים ועוד הרבה כאב ראש מיותר
משולש האנרגיה
צלע 1 :מקסום השימוש והיעילות האנרגיה המתקבלת מהמקור. (שמש)
צלע 2:אחסון / שימור של אנרגיה זו
צלע 3:מזעור הפסדים תרמיים על המערכת.
מצב חיובי לציבור:
צלע 1: עם ירידות המחירים ושיפור טכנולוגיית ה PV
צלע 2:אחסון / שימור של אנרגיה זו באופן פרטי המתאפשר עם התקדמות טכנולוגיית הסוללות.
צלע 3:מזעור הפסדים תרמיים על המערכת./ מזעור הצורך ביצירת אנרגיה.
התמקדות לא לכאורה בחיסכון באנרגיה תבטל חלק נכבד במצב יצירת אנרגיה לצורך שימוש שלא לצורך.
עד כה בבניינים רבי קומות האפשרות לשימוש באנרגיה סולארית הוגבל לפחות משליש הקומות העליונות ושאר הקומות השתמשו בשיטה הבסיסית של חימום חשמלי מהרשת. ללא סולר.
חלק משמעותי ממזעור הפסדים , ואחריות כלפי הצרכנים הוא אי כניסה להתחייבויות ארוכות טווח והשקעות כבדות, כשבפתח יש חדשנות , במיוחד אם ניתן לבצע צעדים ראשונים שעליהם יש כבר תשואה וניתן לשלבם בהמשך עם החידושים האחרונים.
מה שצריך לעשות בשלב זה :
התמקדות במזעור הפסדים מכל סוג.
שימוש בטכנולוגיית PVT.
הורדת הטמפרטורה במכל-והגדלת נפחו.
חימום חלקי וחימום מלא ללא ריבוד.
קיצור וביטול של צנרת מים חמים.
בשלב זה בבניינים רבי משתמשים חיבור ישיר של אלמנט חימום נוסף ללא המרה וללא צבירה . משולב רשת.
בשלב השני התאמה של מערכות המרה וצבירה לשימוש ממוקד זמן למניעת הפסדי אנרגיה וצימצום שימוש רשת .
חישוב נכון של הפסדי האנרגיה יבטל את הצורך המיותר בהשקעה נוספת כבדה של משאבות חום לדוגמה.
חנן שליב
רק חשמל סולרי הוכח עד כה כחלופה זולה לחשמל ממקורות פוסילים. אנרגיית חשמל מרוח אפשרית רק במקומות מעטים בעולם שבהם יש רוח חזקה רציפה, חשמל מרוח נוסה כבר עשרות שנים והגיע למקסימום האפשרי. כל הדיבורים על פיתוח חשמל מאנרגיית רוח מעבר למה שנעשה בעשרות השנים האחרונות — הם פאנטאזיות. חשמל מגלי ים הם פנטזיות. חשמל מחום לבה אפשרי רק במקומות בודדים שבהם יש פעולות וולקניות לא אלימות, כמדומני באיסלנד.
עירבוב דיון על חשמל סולרי עם חשמל ממקורות פאנטאזיונים רק מזיק. חשמל סולרי יחליף רק חלק מהחשמל פוסילי, נניח עד 30 אחןז מהתצרוכת, זאת בגלל מגבלות טכניות של ייצור חשמל סולרי (כגון העדר ייצור בלילה ובני סגריר). יש גם אנרגיה שלא משתלם להחליף אותה באנרגיה סולרית, למשל חימום בכורי היתוך או דלק למטוסים.
1. השילוב של ייצור נקי לגמרי (שמש,רוח,גלים ועוד) עם יכולת אגירה משופרת מייצרת כבר היום אלטרנטיבה כלכלית רווחית אף ללא העמסת הוצאות הבריאות הנוצרות כתוצאה מזיהום האוויר בתחנות הדילקיות.
2. הבית המשופר: חלונות סולריים,גג רעפים סולרי,צבעי קיר סולריים ייצר וימכור חשמל.
3. הבית הזה יהיה גם “תחנת תדלוק” לכל רכב חשמלי אם פרטי ואם בתצורה כלשהי אחרת.
4. יותר ויותר “שטחי ייצור” בעולם ובארץ ללכידת האנרגיה הסולרית ,כמו מאגרי מים,מדבריות ומרחבים פתוחים אחרים וכן כל גג אפשרי ,יכנסו למערכת הייצור.
5. טכנולוגיות נוספות כמו לכידת אנרגיית גלי ים וזרמי גאות,פסי לחץ ברכבות ובכבישים ורעיונות נוספים לצד שיטות אגירה ויצור מקומי משופרות שיחסכו חלקים גדולים ממערכת ההובלה של האנרגיה החשמלית יביאו תוך מספר עשורים מצומצם לקץ מערכת האנרגיה העכשווית.
העולם הולך לייצור חשמל סולרי שאינו תלוי ברשת חשמל פןסילית מרכזית. לכן כל מה שמדובר כאן על הסכמים בין צרכן לחברת חשמל לא מעניין. ההערכה היא שבשנת 2030 חלק ניכר מאוד (נניח 30 אחוז) מייצור החשמל יהיה חשמל סולרי, זו הערכה של חברת הכלכלה בלומברג. כבר היום עלות של חשמל סולרי היא רבע עד חצי מעלות חשמל פוסילי, את זה שום כוח כלכלי לא יוכל לעצור. סביר שבבצים בבניה נמוכה רוב תצרוכת החשמל תהיה עצמית כאשר סוללות ענקיות יוכלו לאגור תצרוכת ללילות ולימי סגריר, למי שיש חצר גנרטורים יספקו חשמל למספר שבועות בשנה שבהם יהיו ימי סגריר.
לגבי פנלים, אין שום בעיית מיחזור כי הם ישמשו למטרות אחרות כאשר יהפכו ללא יעילים. למשל יהפכו לחומרי בניין בעלי עמידות גבוהה לקורוזיה (במקום הקרמיקות הרגילות היום). תתכן בעיה של הטמנת סוללות, אבל ימצא בוודאי פתרון.
מדינת ישראל כבר נערכת היום לעידן הסולרי רק שלא מפרסמים זאת. תוך מספר שנים 5 אחוז מתצרוכת החשמל תהיה מתחנות כוח סולריות, כבר יש היום תחנות נסיוניות שמוקמות על פי מכרז שהסתיים במארס 4016 על פי זכרוני. חברת שיכון ובינוי, סולל בונה לשעבר, משתתפת ניכבדת במיכרז.
העולם הולך לייצור חשמל סולרי שאינו תלוי ברשת חשמל פןסילית מרכזית. לכן כל מה שמדובר כאן על הסכמים בין צרכן לחברת חשמל לא מעניין. ההערכה היא שבשנת 2030 חלק ניכר מאוד (נניח 30 אחוז) מייצור החשמל יהיה חשמל סולרי, זו הערכה של חברת הכלכלה בלומברג. כבר היום עלות של חשמל סולרי היא רבע עד חצי מעלות חשמל פוסילי, את זה שום כוח כלכלי לא יוכל לעצור. סביר שבבצים בבניה נמוכה רוב תצרוכת החשמל תהיה עצמית כאשר סוללות ענקיות יוכלו לאגור תצרוכת ללילות ולימי סגריר, למי שיש חצר גנרטורים יספקו חשמל למספר שבועות בשנה שבהם יהיו ימי סגריר.
לגבי פנלים, אין שום בעיית מיחזור כי הם ישמשו למטרות אחרות כאשר יהפכו ללא יעילים. למשל יהפכו לחומרי בניין בעלי עמידות גבוהה לקורוזיה (במקום הקרמיקות הרגילות היום). תתכן בעיה של הטמנת סוללות, אבל ימצא בוודאי פתרון.
מדינת ישראל כבר נערכת היום לעידן הסולרי רק שלא מפרסמים זאת. תוך מספר שנים 5 אחוז מתצרוכת החשמל תהיה מתחנות כוח סולריות, כבר יש היום תחנות נסיוניות שמוקמות על פי מכרז שהסתיים במארס 4016 על פי זכרוני. חברת שיכון ובינוי, סולל בונה לשעבר, משתתפת ניכבדת במיכרז.
כתבה ממומנת ללא שום ראיות, רק יצירת ציפיות כדי לקצור רווחים.
פנלים סולרים מזהמים לא פחות מיצור אנרגיה בצורה הרגילה.
יצור הפנלים, חומרים שמהם הפנלים עשיים, אחרי שהם כילו את חייהם לא נתנים למחזור.
וזה מבלי לדבר על החלק הגרוע לא פחות, הסוללה שאותה הפנלים טוענים ופורקים..
לא יקרה בישראל עם כל הוועדים והמונופולים שהשמאל יצר
האתגר של האנושות עכשיו הוא למצוא דרכים לאגירת האנרגיה .
אגירת אנרגיה לטווח ארוך בצורה יעילה וזולה תאפשר לאנושות לעבור לכלכלת אנרגיה מתחדשת ללא שימוש בדלק פחממני כמעט,
בתחבורה יבשתית ואולי גם אוירית. לחימום ולתאורה ,ולכל שאר הצרכים.
ואז נצטרך להיזהר שלא נגיע פתאום לתקופת קרח חדשה שלדעת חלק מהחוקרים אמורה להתחיל עכשיו….
אין מצב שהאינטרס של הפלנטה יגבר על האינטרס של טייקוני האנרגיה שיעדיפו שהעולם יושמד אם תקטן יכותן להרוויח. על ארה״ב אין מה לדבר כי שם הדולר הוא האלוהים ובישראל, רשות החשמל מטרפדת מעבר לאנרגיה נקיה.
אז למה דחפו את זה לפני שנים שזה היה לא יעיל?
בעיה נוספת שלא הועלתה היא הגודל של השטחים הפתוחים שנתפסים ע”י הפנלים הסולארים
לפני שמביאים עוד נוקאוט לטבע רצוי להשתמש בשטחים שבני אדם כבר השתלטו עליהם
חניונים מרכזי מסחר גגות בתים ועוד.. ברור שזה מייקר את התשתית בהתקנה הראשונית
מול השתלטות על שטח פתוח אבל בראיה כוללת ארוכת טווח זה הדרך הנכונה גם לטבע וגם עבור בני האדם,
כמה שזה הופך להיות יותר כדאי כלכלית גם ללא סובסידיות הלחץ ללקיחת אותם מעט שטחים פתוחים שנותרו יגדל מאד , אם עד היום בתמהיל של הענף האנרגיות המתחדשות חלק משמעותי של האנשים שם נכנסו עבור חזון של אנרגיה ירוקה בעתיד יצופו ישתלטו למעלה אנשים שכסף וכוח הוא המנוע העיקרי בתפיסת העולם,