# פרופ אריה ורשל, בוגר הטכניון ומכון ויצמן וכיום בקליפורניה ופרופ' מייקל לויט חוקר אורח במכון זכו בפרס נובל לכימיה ביחד עם מרטין קרפלוס

> פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה. פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה על שילוב מודלים ממוחשבים של כימיה ופיסיקה קוונטית. פרופ' ורשל סיים את התואר הראשון שלו בטכניון בשנת 1966, שנה לאחר מכן הוא סיים את התואר השני במכון ויצמן וב-1969 הוא השלים במכון את הדוקורט…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/chmistry-nobel-0910130
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2013-10-09T12:59:30+03:00
- Modified: 2015-07-10T22:00:32+03:00
- Sections: כימיה, פרסי נובל
- Topics: אריה ורשל, מייקל לויט מסטנפורד, מרטין קרפלוס, ראיונות ל"הידען"

## Article

פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה. פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, מייקל לויט מסטנפורד ופרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס נובל לכימיה על שילוב מודלים ממוחשבים של כימיה ופיסיקה קוונטית. פרופ' ורשל סיים את התואר הראשון שלו בטכניון בשנת 1966, שנה לאחר מכן הוא סיים את התואר השני במכון ויצמן וב-1969 הוא השלים במכון את הדוקורט שלו. גם פרו'פ לויט היה במשך שנים רבות איש סגל במכון ויצמן, וכיום הואמשמש חוקר אורח ושוהה תקופות ארוכות במכון ויצמן. גם פרופ' קרפלוס שהה בתקופת שבתון במכון בתקופה שבה הם פיתחו את המודל. הכימאים השתמשו בעבר במקלות ובכדורים כדי להדגים פעולות כימיות. כיום הכל נעשה במחשב. בשנות השבעים מרטין קארפלוס, מייקל לויט ואריה ורשל הובילו את הבסיס לתוכות חזקות המשמשות להבנה ולחיזורי של תהליכים כימיים. מודלים ממוחשבים משקפים את החיים האמיתיים הפכו קריטיים למרבית הפיתוחים בכימיה היום. ריאקציות כימיות מתרחשות במהירות הברק. בתוך מילישניות אלקטרונים קופצים מגרעין אטום אחד לשני. כמעט בלתי אפשרי לחזות כל צעד קטן בתהליך הכימי. הסיוע של המודלים שבזכותו זכו שלושת הזוכים בנובל לכימיה, איפשרו המדענים למחשבים לחשוף תהליכים כימיים כגון הפעולות בממירים הקטלטיים, פוטוסיטיזה ועוד. עבודתם של קרפלוס, לויט וורשל פורצת דרך בכך שהם איפשרו לפיסיקה הקלאסית של ניוטון לעבוד לצד עם פיסיקת הקוונטים השונה לחלוטין. קוגם לכן, הכימאים היו צריכים לבחור באיזו פיסיקה להשתמש. כוחה של הפיסיקה הקלאסית היא בפשטות החישובים ובאפשרות להשתמש בה למדל מולקולות גדולות מאוד. החולשה שלה היא שהיא לא מציעה דרכים לסמלץ ריאקציות כימיות. למטרות אלה. למטרות אלה, כימאים היו חייבים להשתמש בפיסיקת הקוונטים ואולם הדבר דרש כוח חישוב עצום וניתן היה לבצע אותו רק על מולקולות קטנות. [אתר גל"צ](http://glz.co.il/1064-27636-he/Galatz.aspx) מסר לפני דקות אחדות כי בראיון ליעל דן בתוכנית "עושים צהריים" הבהיר ורשל בן ה-72, שגדל בקיבוץ שדה נחום ולמד בטכניון ובמכון וייצמן אך גר בארצות הברית ב-40 השנה האחרונות כי הוא בהחלט מגדיר עצמו גם כישראלי. "אני בחלקי ישראלי", אמר ורשל, "אני מבקר בארץ, אני מרגיש ישראלי והילדות שלי מדברות עברית". ורשל, סיפר לגלי צה"ל "הבשורה היא שיש חלבונים שלא יכלו להבין איך הם עובדים", הסביר ורשל, "מה שאנחנו עשינו הוא לבנות מודלים במחשב שבאמצעותם אפשר להבין מה החלבון עושה". לדבריו, "אם מבינים מה אותו חלבון עושה, אפשר לרפא הרבה מחלות. מחלות באות מזה שחלבונים מסוימים לא עובדים כפי שהם צריכים לעבוד". פרופ' אמנון הורוויץ ממכון ויצמן בראיון לאתר הידען [העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה קשורה קשר הדוק למכון ויצמן](https://www.hayadan.org.il/the-part-of-weizmann-in-the-nobel-0910135/) בהמשך היום נביא לכם מאמר מדעי מקיף יותר