# מותר השימפנזה מן האדם

> שימפנזה: קרוב המשפחה הקרוב שלנו עשוי להיות מוצלח יותר מאדם במשימות מבוססות זכרון. כך עולה ממחקר שנערך ביפן. החוקר פרופ' טצורו מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו הקים עמותה שפועלת להפסקת ניסויים חודרניים בקופי אדם בשל ההכרה החזקה שלהם ולהסתפק בניסויים פסיכולוגיים בגרדיאן הבריטי מסופר על ניסוי בו שימפנזה ניצחה אדם במשחק מחשב מבוסס זיכרון. במבחן שנערך הראו לשימפנזה נקבה בשם AI ובנה Ayumu ספרות מאחד עד 9 מפוזרים באופן אקראי על ממך…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/chimp-beat-human-in-memory-3009139
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2013-09-30T00:05:32+03:00
- Modified: 2026-06-26T21:23:55+03:00
- Sections: אבולוציה - עליית האדם
- Topics: התנהגות בעלי חיים, טצורו מאטסוזאווה, מדעי ההתנהגות, קופי אדם, שימפנזה, שימפנזים

## Article

שימפנזה: קרוב המשפחה הקרוב שלנו עשוי להיות מוצלח יותר מאדם במשימות מבוססות זכרון. כך עולה ממחקר שנערך ביפן. החוקר פרופ' טצורו מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו הקים עמותה שפועלת להפסקת ניסויים חודרניים בקופי אדם בשל ההכרה החזקה שלהם ולהסתפק בניסויים פסיכולוגיים [בגרדיאן הבריטי](http://www.theguardian.com/science/2013/sep/29/chimp-intelligence-aymu-matsuzawa-kyoto)מסופר על ניסוי בו שימפנזה ניצחה אדם במשחק מחשב מבוסס זיכרון. במבחן שנערך הראו לשימפנזה נקבה בשם AI ובנה Ayumu ספרות מאחד עד 9 מפוזרים באופן אקראי על ממך מחשב. המשימה: לגעת בהן בסדר עולה. הקושי - כשנבחן לחץ על המספר 1, שאר המספרים הוסתרו – והמבחן הפך מעתה למעין משחק זיכרון. ככל שהקושי עלה, כלומר, הזמן בין הופעתן של המספרים להסתרתם קטן, הראה איומו אותה רמת דיוק (80%) כאשר אמו ומתנדב אדם, מפגרים מאחור. התשובה להבדלים, אומר החוקר פרופ' טצורו מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו טמונה באבולוציה – זיכרון צילומי הוא תכונה שלא היינו צריכים כבר כבני אדם. השימפנזה צריך אותה, נניח, לזכור מיקום של פירות על עץ – לדוגמה. מחקרים עדכניים של גנום בני האדם והשימפנזים חשפו עד כמה שני המינים קרובים: ההבדלים ברמת ה-DNA הם קטנים מאוד -1.23%. במילים אחרות, אנו 98.77% שימפנזים, וההבדל הגנומי בין שני המינים דומה להבדל בין סוסים לזברות. במבחני זיכרון למשל, שימפנזים עשויים להשיג תוצאות טובות מבני אדם אבי בליזובסקי, הידען פורסם: 29.09.13 , 15:12 מוחם של בני האדם הוא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה, בדיוק כמו גוף האדם, חברת האדם והגנום האנושי. ההומו ספיאינס הוא רק אחד מתוך כ-220 מיני פרימאטים. ההשוואה בין בני האדם למיני פרימטים אחרים מציגה לנו אולי את הדרך הטובה ביותר להסביר את טבע האדם, ומאפשרת לנו להעריך את התשובות לכמה שאלות כמו מה עושה את האדם ייחודי ומהיכן הגיעו בני האדם והתפתחו. מסביר מאטסוזאווה במאמרו: "אני חוקר את השימפנזים הן באפריקה והן ביפן. עבודת השדה והמעבדה נדרשים במקביל כדי לספק לנו את התמונה הכוללת על חייהם ועל מוחם של השימפנזים. אני מכנה את התחום: מדעי ההשוואה הקוגניטיבית (CCS). תחום זה מבקש לחקור את המקורות האבולוציוניים של התנהגות האדם ואת מוח האדם באמצעות השוואת בני האדם עם המינים הקרובים ביותר. המחקר מאופיין בשיטות השוואתיות. נבדקים אנושיים ושימפנזים משתתפים בדיוק באותם מבחנים, משתמשים באותם מכשירים ופועלים לפי אותם נהלים". שותפה למחקר - נקבת שימפנזה בת 36 ובנה במכון לחקר הפרימאטים באוניברסיטת קיוטו ישנה קהילה של 14 שימפנזים בני שלושה דורות שונים שחיים בסביבה מועשרת, המזכירה את סביבתם הטבעית, . המכון ממוקם באינויאמה ליד נגויה שבמרכז יפן. איי (Ai), היא נקבת שימפנזה בת 36 ומאטסוזאווה עובד איתה משנת 1977, כאשר היתה בת שנה אחת. בן איומו הוא בן 13. "בתחילה התמקדנו עמיתי ואני בכישורים דמויי שפה אצל השימפנזים. לימדנו את איי להשתמש בסימנים חזותיים כדי לכנות עצמים וצבעים, הצגנו בפניה את הספרות המייצגות את תפיסת המספרים. בגיל חמש היא הצליחה לכנות עצמים בשם, לאחר מכן בצבעים ובמספרים. באמצעות נגיעה בסימן המתאים המודפס מסופי מחשב. מחקרי המשך של עמיתי ושלי כיסו מספר נושאים בתחום ההכרה (קוגניציה), חדות הראיה, תפיסת צורות, זיהוי פנים, התאמה חזותית של עצמים, תפיסת תנועה, זכרון קצר טווח ועוד", כותב מאטסוזאווה. קהילת מחקר בגינאה קהילה של 12 שימפנזים בני שלוש דורות מתגוררת בבוסאו, שבגינאה במערב אפריקה. חוקרי המכון חוקרים שם את השימפנזים במשך 30 שנה. השימפנזים של בוסאו גם ידועים כמשתמשים בזוג אבנים כבפטיש וסדן לפיצוח אגוזים. "מאז 1986 ביקרתי בבוסאו פעם בשנה וחקרתי את התפתחות השינוי בטכנולוגית השימוש בכלים. הקופים עוברים הכשרה בגיל 4-5 שנים, אך נדרשים עוד 5 שנים עד שהם מעדנים את רמתם הטכנולוגית בהגיעם לבגרות. גילינו דוגמאות רבות של שימוש בכלים בבוסאו, לרבות 'דיג' נמלים באמצעות מקל, שימוש בעלים לשתית מים, חפירת פטריות הצפות בבריכה בסיוע מקל גמיש, ושימוש בפטוטרות הדקלים כעלי לכתישת ראש העץ במטרה להגיע לנוזל הטעים שבפנים. כלים אלה חיוניים לשרידות השימפנזים. עמותה למניעת ניסויים חודרנים ולשיקום שימפנזים בשנת 1998 הקמנו את SAGA (Support for African/Asian Great Apes). זהו קונסורציום של אנשים וארגונים לא ממשלתיים הדואגים לקופי האדם הגדולים: שימפנזים, גורילות ואורנגואטנים. SAGA קידמה מבצעי שימור למינים אלה בסיבתם הטבעית, ולהעשרתם ורווחתם בשבי, וכן איפשרה ביצוע ניסויים לא חודרניים כדי ללמוד עליהם. בעבר שימשו שימפנזים למחקרים ביורפואיים למשל על איידס, צהבת ומלאריה. ישנם עדיין למעלה מ-1,500 שימפננזים במעבדות ביורפואיות ברחבי ארה"ב. ביפן השתמשו שלוש חברות תרופות בשימפנזים למחקרים ביו רפואיים. ואולם כל המחקרים החודרניים הופסקו החל מאוקטובר 2006 הודות לתנועת SAGA. "אנו מקימים כעת מקלט עבור 79 שימפנזים שהשתתפו במחקרים ביו רפואיים. "החלום שלי הוא שיום אחד בני אדם ושימפנזים יחיו יחד - כשכנים וכבני דודים אבולוציוניים. [למאמר של פרופ' טצורו מאטסוזאווה](http://www.kyoto-u.ac.jp/en/research/forefront/message/rakuyu11_a.htm)