# החתול במקורות ישראל: פרק שני — ציים ואיים, החתול הפראי במקרא

> המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. יחיעם שורק מחפש את עקבותיו ב"ציים" וב"איים" שבספרי ישעיהו, ירמיהו ותהילים, ובתרגום יונתן, שמתרגם את "איים" ל"חתולין". התמונה שעולה היא של חיית טרף פראית, דמונית משהו, ולא של חתול בית.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/cats-in-jewish-sources-chapter-two-bible-wild-cat
- Author: דר. יחיעם שורק
- Published: 2026-11-20T11:00:00+02:00
- Modified: 2026-11-19T00:57:10+02:00
- Sections: היסטוריה של עם ישראל, יונקים
- Topics: חתול, חתול בר, חתולים במקרא, יחיעם שורק, ישעיהו, מקרא, שונרא, תרגום יונתן

## Article

המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. יחיעם שורק מחפש את עקבותיו ב"ציים" וב"איים" שבספרי ישעיהו, ירמיהו ותהילים, ובתרגום יונתן, שמתרגם את "איים" ל"חתולין". התמונה שעולה היא של חיית טרף פראית, דמונית משהו, ולא של חתול בית. חתול מסתובב בשוק בירושלים בימי הבית הראשון. איור: הידען באמצעות DALL-E זהו הפרק השני בסדרה "החתול במקורות ישראל וגישת חז"ל אליו". [הפרק הראשון](https://www.hayadan.org.il/cats-in-jewish-sources-chapter-one-revision) עסק בביות החתול ובהבחנה בין החיה, שמה ודמותה בסיפור. פרק זה עוסק במקורות היהודיים הקדומים, שקדמו לחז"ל. ## החתול הנעדר מן המקרא לשווא, ואולי לא לשווא, נחפש עדויות לנוכחותו של החתול במקרא. התנ"ך נכתב, כידוע, לא בסדר כרונולוגי. כתבו אותו סופרים כוהניים בעלי תודעה ומגמה היסטוריוסופית והיסטוריוגרפית ייחודית וברורה, לפחות בשונה משאר הקבוצות הספרותיות-חברתיות. לכן נתקשה, כמו בנושאים אחרים שבאים לידי ביטוי בתנ"ך, להגיע לשורש הדברים, להקשרם ולפרשנותם הקדומה, ולהציע מסקנות השונות מהמקובל. עם זאת, נאלץ להתפשר עם המציאות הזאת ולמצות ממנה את המרובה מן המעט. ברור לנו שסופרי המקרא, יהיו אשר יהיו, ראו לנגד עיניהם חתולים. החתולים הראשונים הגיעו ארצה עם חילות המצב המצריים, בערך במרוצת האלף השני לפני הספירה, כלומר בערך בימי האבות ויורשיהם, השופטים. המקרא מזכיר חיות רבות: זוחלים, עופות, שרצי היבשה והים ועוד. הסיבה להיעדרו של החתול מן המקרא אינה ברורה כלל וכלל. ייתכן שהחתול ב"מתכונתו" ההיסטורית הקדומה נתפס כנמר קטן וכדומה. ושוב, כאמור, לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית, ובוודאי בספרות המדרשית. בספרויות אלה תופיע המילה "חתול", או השם הקדום "שונר", ובארמית "שונרא", בצורה המיודעת. עם זאת, ממצאים קדומים, ספרותיים, אפיגרפיים וארכאולוגיים, מלמדים שהחתול הקדמון, יהיה שמו אשר יהיה, היה נוכח במזרח התיכון הקדום. מה שנותר לנו לעשות הוא לאתר, בדחילו ורחימו ועם כל הבעייתיות שבדבר, את החתול בשמו ה"קדם-חתולי", ה"קדם-שונראי". אינני תולה את החיפוש אחר עקבותיו של ה"מה-שמו-חתול" ביומרה קפריזית. אני תולה אותו בהופעתו בתרבויות הקדומות המקבילות, בעיקר המצרית והמסופוטמית. הופעה זו מגובה בממצאים ארכאולוגיים ואפיגרפיים ברורים, כגון פסלונים, ציורים ושרידים פיזיים. במצרים נמצאו עשרות אלפי מומיות של חתולים, וידוע במפורש שהחתול נחשב שם לחיה קדושה. גם המציאות הארץ-ישראלית הקדומה מצביעה על נוכחות ברורה של שלטונות מצריים, אשוריים ובבליים בארץ. ## ציים ואיים בספר ישעיהו ייתכן, ומבלי למעוד היסטוריוסופית, שהשמות "ציים" או "איים", הנזכרים כמה פעמים במקרא, מזוהים לדעת חוקרים עם החתול, אם כי הזיהוי מסופק. אולי בשל הקול הבוקע מגרונו של החתול, מעין "מיאו" של אז?! בספר ישעיהו (י"ג 21) מתוארת העיר לאחר החורבן הצפוי: "וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם". האוחים הם עופות לילה טורפים, והשעירים הם תיישים המזוהים עם כוחות אופל ורשע. בפסוק הבא (שם, 22) אנו קוראים: "וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג". הצירוף של תנים ו"איים" עשוי להורות על חיות טרף, ואולי על חתולי בר. מבלי לשקוע בביצה הארכאולוגית-ספרותית, אפשר להניח שהמילה "ציים" אינה קשורה כאן לריבוי של "צי", כלומר לספינות. כך גם לגבי המילה "איים". מפסוקים אלה אפשר להעלות השערה, בדחילו ורחימו, שמדובר בחתולי בר, או בחתולים שהיו בשלב מעבר בין החתול הפראי לחתול הביתי. הם מתוארים כמי שנוברים אחר שרידי מזון באזורים שנפגעו באסון, כמו לאחר חורבן. אפשר אולי להעלות גם השערה הפוכה: נוכחותם באזורים הרוסים, נאמר לאחר מצור, עשויה ללמד דווקא על נוכחותם באותה עיר לפני חורבנה. ## תרגום יונתן: "חתולין" בתרגום יונתן לישעיהו (י"ג 22) מתורגמות המילים "וענה איים" כ"וינפצון חתולין". קטע זה אינו יכול אולי לחזק השערה מדעית כלשהי. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהתרגום-הפרשנות הזה, המאוחר משהו, ובפרט משום שמופיע בו בבירור השם "חתול". בהתאם לפסוק המקראי, השם מופיע בו ברבים, בסיומת הארמית: "חתולין". ברור שבימי המתרגם כבר היה נפוץ השם "חתול" ביחיד, ו"חתולין" ברבים. המילה "חתול" מאוחרת אפוא מבחינה כרונולוגית, ומאוחרת בהרבה מה"שונר", אותה חיה שנמצאת איפשהו בין החתול הקדום לבין החתול ה"מודרני" של אז. ובל נשכח שבין לבין חלפו מאות רבות של שנים. ## חיית טרף ושליח האל במקום אחר בספר ישעיהו (ל"ד 14) אנו קוראים: "וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ". שוב, "ציים" ו"איים" הם יצורים חייתיים (חתוליים?), הקשורים בהקשרים על-טבעיים, אף דמוניים ומכושפים משהו. אפשר אולי לשער שבתקופה זו נתפסו החתולים כיצורים פראיים, שדבקו בהם הקשרים לא-אנושיים. תמונה דומה מופיעה בספר תהילים (ע"ד 14): "אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים". הפונה הוא האל, והציים, חתוליים כמדומה ופראיים משהו, היו נוכחים בתקופתו של מחבר המזמור. בספר ירמיהו (נ' 39) מופיעה תמונה דומה של הרס וחורבן העמים שפגעו בישראל: "לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה וְלֹא תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד דּוֹר וָדוֹר". הנבואה עוסקת בבבל, ממלכת הכשדים. גם כאן מופיעים ה"ציים" וה"איים" כשליחי האל, המסמלים את חורבן אויבי ישראל. ## מחיה פראית לחתול יישובי חתול או שונר, או יצור פראי כלשהו, דמוני משהו ועם זאת שליח האל נגד אויבי ישראל: כך הוא מופיע בספרות עם ישראל בתקופה המאוחרת יותר, בספרי הנביאים ובתהילים. הוא מופיע לא כחתול בית, ואף לא כחתול שדה, אלא כחיית טרף. מדובר, באופן גס ואף שהתיארוך בעייתי למדי, בערך במאה השמינית לפני הספירה. ובל נשכח שהחיבור המקראי הכתוב נעשה מאוחר הרבה יותר, לפחות מימי עזרא ונחמיה ואילך, כלומר במאה החמישית לפני הספירה, בראשית ימי הבית השני. נוכל אפוא לשער, בזהירות רבה, שזו התקופה שבה פרם החתול את "חליפתו" הקדומה, הפראית משהו, ועטה חליפה חדשה לקראת כניסתו לעולם ה"חתוליות" החדשה, היישובית והביתית. השם "חתול" ייבחן מבחינה לשונית והיסטורית בהמשך הסדרה. ## שאלות ותשובות ### האם המילה "חתול" מופיעה בתנ"ך? לא. המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. היא מופיעה בספרות חז"ל, שבה החתול נקרא גם "שונר" ו"שונרא", ובתרגום יונתן לנביאים, בצורת הרבים הארמית "חתולין". ### מה הם ה"ציים" וה"איים" שבספר ישעיהו? אלה חיות שמוזכרות בנבואות חורבן בישעיהו, בירמיהו ובתהילים, לצד תנים, בנות יענה ושעירים. יש חוקרים המזהים אותן עם חתולי בר, אך הזיהוי מסופק. תרגום יונתן מתרגם את "איים" בישעיהו י"ג 22 ל"חתולין". ### כיצד נתפס החתול בתקופת המקרא? לפי הפסוקים שנבחנו כאן, לא כחיית בית אלא כחיית טרף פראית, שנקשרו בה הקשרים דמוניים ועל-טבעיים, ולעיתים כשליח האל להחרבת אויבי ישראל. ## עוד בנושא באתר הידען - [החתול במקורות ישראל: פרק ראשון — בין חתול הבית לשונרא](https://www.hayadan.org.il/cats-in-jewish-sources-chapter-one-revision) - [החתול ביהדות, פרק 3: השונר והחתול במשנה ובתלמוד](https://www.hayadan.org.il/cat-in-the-mishna-and-talmud) - [החתול במקורות חז"ל 4: "אלמלא ניתנה תורה – היינו למדין צניעות מהחתול"](https://www.hayadan.org.il/cat-color-ment-in-ancient-israel) - ["לא יחרץ כלב לשונו": הכלבים במקרא ובספרות ימי הבית השני](https://www.hayadan.org.il/dogs-in-the-bible-and-second-temple-literature) - [ביות החתול: מתי ואיך הוא התרחש?](https://www.hayadan.org.il/domestication-of-the-cat-1912092)

## שאלות ותשובות

### האם המילה "חתול" מופיעה בתנ"ך?

לא. המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. היא מופיעה בספרות חז"ל, שבה החתול נקרא גם "שונר" ו"שונרא", ובתרגום יונתן לנביאים, בצורת הרבים הארמית "חתולין".

### מה הם ה"ציים" וה"איים" שבספר ישעיהו?

אלה חיות שמוזכרות בנבואות חורבן בישעיהו, בירמיהו ובתהילים, לצד תנים, בנות יענה ושעירים. יש חוקרים המזהים אותן עם חתולי בר, אך הזיהוי מסופק. תרגום יונתן מתרגם את "איים" בישעיהו י"ג 22 ל"חתולין".

### כיצד נתפס החתול בתקופת המקרא?

לפי הפסוקים שנבחנו כאן, לא כחיית בית אלא כחיית טרף פראית, שנקשרו בה הקשרים דמוניים ועל-טבעיים, ולעיתים כשליח האל להחרבת אויבי ישראל.
