מדעים מדויקים
- אבי בליזובסקי
- יוני 30, 2023
- אין תגובות
חברת הזנק ביוטכנולוגית צרפתית בשם 'Carbios' הצליחה לפתח תהליך אנזימטי למיחזור הפלסטיק פוליאתילן טרפתאלט (Polyethylene terephthalate) חזרה למונומרים המרכיבים אותו, שמהם ניתן לייצר שוב את הפולימר המוגמר
- אוניברסיטת בן גוריון
- מאי 30, 2023
- אין תגובות
לשרימפס יש צבע לבן בוהק במיוחד על גבו ועל גפיו שמטרתם למשוך דגים, אותם הוא 'מנקה' ממזיקים שמהם הוא ניזון. בדיקה מעמיקה של החומר הלבן באמצעות מיקרוסקופים אלקטרוניים מיוחדים העלתה שהחומר מורכב משכבה דקה להפליא של ננו-ספרות (כדורים בקוטר זעיר מאוד) צפופות מאוד
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 29, 2023
פרופ' עדי אריה: "אנחנו עומדים בפתחו של עולם טכנולוגי חדש, ועימו מגיעות שלל הזדמנויות חדשות לצד שלל בעיות שטרם נתקלנו בהן."
- אוניברסיטת בר אילן
- מאי 25, 2023
הדוקטורנט בניה גרוס מהמחלקה לפיזיקה, מלגאי הנשיא, פרסם עד כה 15 מאמרים וספר אחד, והציג את עבודותיו העוסקות ברשתות פיזיקליות תלויות, ב-9 כנסים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 16, 2023
פרופ’ יעל שדמי מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, מתמקדת בחקר החלקיקים היסודיים ובהם אלקטרונים, קווארקים, פוטונים וגלואונים, והאינטראקציות, או הכוחות, הפועלים ביניהם. היא מנסה לגלות חלקיקים ואינטראקציות יסודיים נוספים, מעבר לאלה המתוארים ב”מודל הסטנדרטי” של פיזיקת החלקיקים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 5, 2023
חוקרים בנו משטחים משכבות אטומים שמחליקות זו על זו, וכך גורמות לאלקטרונים שבתוכן לדלג. בהמשך הם מקווים שניתן יהיה לפתח על בסיסם טכנולוגיות מידע מתקדמות
- נועם חי
- מאי 1, 2023
- תגובה אחת
ב-10 במאי יועברו שלוש הרצאות בתחום הקוונטים לקהל הרחב, בזום ובחינם. האירוע מתקיים לכבוד יום הקוונטים העולמי בחסות המרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית. אין צורך בהרשמה מראש.
- נועם חי
- אפריל 28, 2023
- אין תגובות
במאמר שפורסם במגזין נייצ׳ר פיזיקה, צוות חוקרים מבריטניה, ארה״ב, גרמני ואוסטרליה הדגימו לראשונה את ניסוי שני הסדקים בציר הזמן. במקום פיזור מרחבי על מסך, הסדק הזמני יצר פיזור בספקטרום האור, ומשילוב סדק נוסף נוצרה תבנית התאבכות הדומה לתבנית המרחבית מהניסוי הקלאסי. הניסוי פותח צוהר לבניית מכשור אופטי המשתנה בזמן באופן אמין ויציב.
- מכון ויצמן
- אפריל 24, 2023
זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אפריל 19, 2023
מדידת האור המוחזר מהאצות מאפשר לחשב את האור המנוצל לפוטוסינתזה
- נועם חי
- אפריל 12, 2023
- 3 תגובות
בשנים האחרונות פיזיקאים מרחבי העולם דנים בבניית מאיץ מיואונים במקום מאיצים קונבנציונליים אחרים המבוססים על פרוטונים או אלקטרונים. למאיץ שכזה יתרונות ברורים בגילוי פיזיקה חדשה אך בנייתו מלווה באתגרים טכנולוגיים רבים. בכתבה זו אסקור את דבריו של פרופ׳ נימה ארקאני-חאמד מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון על הצורך בבניית מאיץ שכזה.
- אבי בליזובסקי
- מרץ 29, 2023
- אין תגובות
השדרוג צפוי להימשך מספר שנים ויכלול בניית בניין חדש שיאכלס את המאיץ המשודרג. ב'פרמילאב' מתכננים גם לבנות גלאי חלקיקים חדש, שישמש לחקר החלקיקים המיוצרים על-ידי ה'טבטרון'.
- דר. משה נחמני
- מרץ 24, 2023
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
- נועם חי
- מרץ 15, 2023
- 10 תגובות
האם סוף סוף התגלה על מוליך בטמפרטורת החדר? ספק רב. הקהילה המדעית חושדת באמינות הממצאים והסיבה לכך ברורה, החוקר שחתום על הגילוי טען לכך בעבר ונהדף על ידי עמיתיו בטענה לשגיאות בניסוי.
- דר. משה נחמני
- מרץ 14, 2023
- אין תגובות
לראשונה אי-פעם, מדווחים חוקרים אודות המבנה המוצק של יוני כלורוניום מבוססי פירידין. תרכובות אלו ידועות בספרות בתור צורוני ביניים בתגובת החמצון של כהלים שניוניים, אולם עד כה היה קשה מאוד לבודד אותן
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- פברואר 11, 2023
מדענים מנסים לענות על אחת השאלות הפתוחות הגדולות בפיזיקה
- אבי בליזובסקי
- פברואר 8, 2023
- אין תגובות
הזוכים הם: צ'ואן הא, אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב, ג'פרי קלי, מכון המחקר סקריפס, ארה"ב , הירואקי שוגה אוניברסיטת טוקיו, יפן
- נועם חי
- פברואר 3, 2023
- אין תגובות
בהובלת הדוקטורנט מאמון ספדי ופרופסור ירון ברומברג מהאוניברסיטה העברית בוצע ניסוי המדגים לראשונה יתרון מהותי באפיון חומרים בעזרת פוטונים שזורים על פני אור קלאסי. הניסוי שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics מדד את האור מפוטונים שזורים שהתפזרו אחורנית ממפזר שאיננו סטטי. תוצאות הניסוי הראו שפוטונים שזורים מקטינים את שגיאת המדידה פי ארבע מאור שאינו שזור, ובכך שוברים את חסם קרמר-ראו לאור קלאסי.
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 29, 2023
המצפה, מהמתקדמים בעולם, ישמש לעקיבה, לחישה, לצילום היפר-ספקטרלי ולתקשורת אופטית וקוונטית, עם לוויינים במסלול סביב כדור הארץ
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 21, 2023
התגלית עשויה לשמש ככלי פורץ דרך בעולמות הפקת האנרגיה סולארית, עיבוד מידע וכדומה
- מכון ויצמן
- דצמבר 25, 2022
מדעני המכון ושותפיהם למחקר הראו כי הסיכוי של אלקטרון לעבור מנהור במפגש בין מולקולה לשדה אור, והאופן שבו יעשה זאת, תלויים במידה רבה בכיראליות הן של המולקולה והן של האור
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- דצמבר 23, 2022
חוקרים פיתחו אלגוריתם שהראה תופעה קוונטית בסיסית: השפעה מידית של משתנה אחד על משתנים אחרים
![משמאל: פס כחלחל, שקוף למחצה של הפולימר PEDOT לפני שלב העיבוד הסופי; מימין: הפולימר הגמיש והשקוף PEDOT(OH) לאחר השלב הסופי. [באדיבות: James Ponder]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/12/going-back-to-basics-y-2-768x524.jpg)
- דר. משה נחמני
- דצמבר 4, 2022
- תגובה אחת
צוות כימאים ומהנדסים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה הצליח לפתח פולימר המסוגל להוליך חשמל ביעילות גבוהה בעודו גמיש, שקוף וקל לשימוש בקנה מידה תעשייתי
- נועם חי
- דצמבר 3, 2022
- 8 תגובות
צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, MIT וקלטק בשיתוף עם גוגל ערכו הדמייה מוצלחת של חור תולעת הניתן למעבר בעזרת מחשב קוונטי. הניסוי שבוצע על המעבד הקוונטי של גוגל, הדגים מעבר של אינפורמציה במערכת השזורה. על פי עיקרון ההולוגרפיה, הפיזיקה שהודגמה בניסוי זהה לזו של חלקיקים העוברים דרך חורי תולעת. על אף שנערך על תשעה קיוביטים בלבד, הניסוי בעל חשיבות אדירה משום שהוא ממחיש לראשונה את האפשרות לבחון כבידה קוונטית בעזרת מערכות שזורות.
![איור סכמטי של מסנן add-drop. [באדיבות Journal of Optical Microsystems (2022)]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/11/silicon-photonic-mems-768x375.jpg)
- דר. משה נחמני
- נובמבר 11, 2022
- אין תגובות
בשנים האחרונות, תהליך הדיגיטליזציה העולמית הואץ בקצב חסר תקדים. הזרמת תכני וידאו וכן וִעוּד וידאו (video conferencing) במשרדים ביתיים ובמתחמי לימוד מרוחקים הולידו שיאים בצריכת פס רחב בבתים פרטיים. יישומים חדשים כגון בינה מלאכותית ורכבים אוטונומיים יאיצו עוד יותר את נפח הדרישה של תקשורת נתונים בעתיד הקרוב. כיום, תשתית המרשתת מבוססת על תקשורת של סיבים אופטיים, והשאלה היא כיצד ניתן ליצור מערכות כאלו יעילות יותר כך שתוכלנה למלא אחר הביקוש העתידי של תקשורת דיגיטלית