סיקור מקיף

אופטיקה

חוקרים בטכניון נותנים מענה לשאלה זו וסוללים נתיבים חדשים ליישומים בתקשורת, בדימות ובמחשוב קוונטי
הפיתוח הוא לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – פיתוח של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
אזובנזנים הינם תרכובות רב-תכליתיות בעלות  שימושים פוטנציאליים רבים, כגון ושדרג הטכנולוגיה באמצעות ייצור מכונות זעירות, כמו גם יצירת תרופות המשופעלות על-ידי אור. מולקולות אלה יכולות להימצא בשתי צורות שונות הקרויות "E" ו"Z" שיניתן להתחלף ביניהן באמצעות הקרנה. עם זאת, בתנאי הקרנה שתי הצורות נמצאות בשיווי משקל, מה שמונע ניצול אופטימלי ליישומים שונים
מתג הצבע המהיר מאפשר שינוי מידי של הצבע הנפלט. לתגלית יש השלכות לטכנולוגיות מגוונות בהן נדרש כיוונן צבע מהיר כדוגמת מסכי תצוגה, תקשורת קוונטית ומקורות אור ממוזערים
לשרימפס יש צבע לבן בוהק במיוחד על גבו ועל גפיו שמטרתם למשוך דגים, אותם הוא 'מנקה' ממזיקים שמהם הוא ניזון. בדיקה מעמיקה של החומר הלבן באמצעות מיקרוסקופים אלקטרוניים מיוחדים העלתה שהחומר מורכב משכבה דקה להפליא של ננו-ספרות (כדורים בקוטר זעיר מאוד) צפופות מאוד
במאמר שפורסם במגזין נייצ׳ר פיזיקה, צוות חוקרים מבריטניה, ארה״ב, גרמני ואוסטרליה הדגימו לראשונה את ניסוי שני הסדקים בציר הזמן. במקום פיזור מרחבי על מסך, הסדק הזמני יצר פיזור בספקטרום האור, ומשילוב סדק נוסף נוצרה תבנית התאבכות הדומה לתבנית המרחבית מהניסוי הקלאסי. הניסוי פותח צוהר לבניית מכשור אופטי המשתנה בזמן באופן אמין ויציב.
זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותר
מדידת האור המוחזר מהאצות מאפשר לחשב את האור המנוצל לפוטוסינתזה
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
בהובלת הדוקטורנט מאמון ספדי ופרופסור ירון ברומברג מהאוניברסיטה העברית בוצע ניסוי המדגים לראשונה יתרון מהותי באפיון חומרים בעזרת פוטונים שזורים על פני אור קלאסי. הניסוי שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics מדד את האור מפוטונים שזורים שהתפזרו אחורנית ממפזר שאיננו סטטי. תוצאות הניסוי הראו שפוטונים שזורים מקטינים את שגיאת המדידה פי ארבע מאור שאינו שזור, ובכך שוברים את חסם קרמר-ראו לאור קלאסי.
המצפה, מהמתקדמים בעולם, ישמש לעקיבה, לחישה, לצילום היפר-ספקטרלי ולתקשורת אופטית וקוונטית, עם לוויינים במסלול סביב כדור הארץ
התגלית עשויה לשמש ככלי פורץ דרך בעולמות הפקת האנרגיה סולארית, עיבוד מידע וכדומה
בשנים האחרונות, תהליך הדיגיטליזציה העולמית הואץ בקצב חסר תקדים. הזרמת תכני וידאו וכן וִעוּד וידאו (video conferencing) במשרדים ביתיים ובמתחמי לימוד מרוחקים הולידו שיאים בצריכת פס רחב בבתים פרטיים. יישומים חדשים כגון בינה מלאכותית ורכבים אוטונומיים יאיצו עוד יותר את נפח הדרישה של תקשורת נתונים בעתיד הקרוב. כיום, תשתית המרשתת מבוססת על תקשורת של סיבים אופטיים, והשאלה היא כיצד ניתן ליצור מערכות כאלו יעילות יותר כך שתוכלנה למלא אחר הביקוש העתידי של תקשורת דיגיטלית
בניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב ופורסם בכתב העת היוקרתי Nature Photonics הראו החוקרים כי ניתן גם לפצל ולעקם את המסלול של אלומות אור, על ידי שימוש באלומת אור נוספת ובגביש לא ליניארי
כך עולה מדיווח של מעבדות אינטל. איתמר לוין, בכיר באינטל האחראי על הפיתוח אומר כי שילוב משדרי לייזר בשבבים רגילים יחסוך אנרגיה וישפר את ביצועי המעבדים, בעיקר ביישומים כגון בינה מלאכותית
התקן חכם, מבוסס שכבה אטומית בודדת, אשר ממיין ושולט בספין הפוטונים, עשוי להוביל לפיתוח מחשבי הדור הבא
קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א
טכנולוגיה מקורית שפותחה בטכניון מאפשרת לייצר רכיבים אופטיים מורכבים ומדויקים במהירות וללא צורך ביציקה ובליטוש
צוות משותף של חוקרים מהטכניון ומגרמניה פיתח מערך קוהרנטי של לייזרים ורטיקליים – טכנולוגיה שנחשבה בלתי אפשרית עד לפני שנים ספורות
הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) - דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות
חוקרים הדפיסו רכיבים באמצעות מדפסת תלת-ממדית סטנדרטית ושיקעו אותם בתוך נוזל
כתב העת Science מדווח על תצפית ניסויית חסרת תקדים שערכו חוקרים בטכניון – מעקב בזמן אמת אחר תנועתו של גל אור-קול משולב המתקדם בחומר בעובי של אטומים בודדים. החוקרים הצליחו לעקוב אחר תנועת הגל מהיווצרותו ועד דעיכתו הסופית
טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מדידה בזמן אמת של "גלי רפאים" - גלי אור הכלואים על פני משטחים
תרכובת חדשה עשויה להחליף את החומרים הרעילים כספית-קדמיום-טלוריד (HgCdTe) וכן גליום-ארסניד (GaAs) המשמשים בתור מוליכים למחצה לפחות ביישומים של חישה בתחום האינפרה אדום הקרוב
לוגו אתר הידען
חיפוש