עתידנות

באופן מפתיע, קיים בסיס מדעי ליכולת הגידול מחדש של אצבעות – גם בבני-אדם

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד. התרופות והחיסונים יפותחו תוך שבוע, עם ניסויים קליניים מינימליים בזכות הדיוק של סימולציות התאים והגוף.

השאלה שחוזרת פעמים רבות מגיעה מנשים בהיריון שרוצות לדעת האם כדאי להן לקחת את החיסון לקוביד-19. אני לא מתכוון לספק המלצות ברשומה זו, בין היתר מכיוון שכל אשה בהיריון היא מקרה מיוחד בפני עצמו. כן אנסה לספק את כל הידע המדעי שיש לנו כיום, בתקווה שהוא יעזור לנשים לקבל החלטה מושכלת יותר