מערכת השמש

בהחלט לא ונוס

אבי בליזובסקי 20 בינואר 1999 תגובה אחת

המקום: כוכב הלכת נגה. התאריך: ספטמבר .1999 16חלליות קטנות ייצאו מתוך חללית האם וינחתו באזורים שונים על כוכב הלכת,שגודלו כמעט כגודלו של כדור הארץ. בדרכן

חיים על מאדים – האומנם?

שירות הידען 1 בנובמבר 1997 תגובה אחת

בשבעה באוגוסט 1996 הכריזו מדעני רשות התעופה והחלל האמריקנית (נאס"א) בכל אמצעי התקשורת שייתכן שנמצאו סימנים של צורות חיים מאובנות במאדים

הידען – ארכיון: 19.5 מיליארד ק"מ מהשמש

אבי בליזובסקי 9 ביוני 1997 אין תגובות

מסלולו של כוכב הלכת החדש 1996TL66, משונה מאוד: הוא מגיע לסביבת כוכבי הלכת החיצוניים כל 800 שנה ועושה לולאה ארוכה הרחק לעבר החלל החיצון לפני

19.5 מיליארד ק"מ מהשמשz

אבי בליזובסקי 9 ביוני 1997 אין תגובות

מסלולו של כוכב הלכת החדש 1996TL66, משונה מאוד: הוא מגיע לסביבת כוכבי הלכת החיצוניים כל 800 שנה ועושה לולאה ארוכה הרחק לעבר החלל החיצון לפני

וילונות של זוהר שמימי

אבי בליזובסקי 17 באוקטובר 1996 אין תגובות

השדה המגנטי העצום של צדק והסיבוב המהיר שלו סביב צירו גורמים ליצירת זוהר קוטב החזק פי אלף ממופעי האור הדומים שעל כדור הארץ

צעד גדול לחיידק

שירות הידען 18 בספטמבר 1996 4 תגובות

חיידקים, הפשוטים ביותר מבין האורגניזמים החד תאיים, חולשים כמעט על כל הסביבות, ועולים על כל היצורים החיים האחרים בטווח מקומות המחיה שלהם וביכולת הספיגה הביוכימית

אולי אנחנו לא לבד?

גליליאו - מגזין המדע 1 בספטמבר 1996 2 תגובות

יצירתו של חומר חי מחומר לא חי הוא תהליך פשוט

יצורים קטנים, לחים, נפלו ממאדים

אבי בליזובסקי 1 בספטמבר 1996 10 תגובות

נקודות זערוריות של חיים, קטנות יותר מראשי סיכה, המשגשגות עמוק במעבה האדמה באזורים הלחים שמזג האוויר בהם מתון יותר מאשר באזורים אחרים במאדים

עוד חיים ביקום

פרופ' דורון לנצט 16 באוגוסט 1996 2 תגובות

השוואת הגילוי של סימני חיים במטאוריט מהמאדים להמצאת הגלגל או החשמל – מגמדת את חשיבותו. במידת הזהירות אפשר לומר, כי זוהי התגלית המדעית החשובה ביותר

פגיעת השביט שומייקר לוי 9 בצדק

שירות הידען 31 ביולי 1994 2 תגובות

ביולי 1994 ארע אחד המאורעות הדרמטיים ביותר של התנגשות בין שני גופים במערכת השמש מובאים כאן במאמר אחד ידיעות מאותו הזמן המתארות את השתלשלות *ריכוז

המסע למאדים

אבי בליזובסקי 24 ביולי 1994 אין תגובות

25 שנים אחרי הנחיתה על הירח, למדעני החלל יש תוכנית מפורטת כיצד לממש מטרה הרבה יותר נועזת ומורכבת: הנחתת חללית מאוישת על מאדים

התנגשות קוסמית

גליליאו - מגזין המדע 1 ביולי 1994 2 תגובות

פרופ' עקיבא בר נון פרסם מאמר בגלילאו כשבועיים לפני ההתנגשות של השביט שומייקר-לוי 9 בצדק

נוגה – מבעד להינומת העננים

שירות הידען 1 בינואר 1991 3 תגובות

בעצם ימים אלה, כשלוייני הריגול והתקשורת הסובבים סביב כדור הארץ ממלאים תפקיד מרכזי במעקב אחר תוצאות מלחמת המפרץ – סובבת חללית אמריקאית "מגלן", סביב כוכב

פניו היפות של מאדים

שירות הידען 30 במרץ 1988 אין תגובות

כוכב הלכת מאדים קושר בתרבויות קדומות למלחמה ולמות, אולי בשל צבעו, המזכיר לבעלי-דמיון את צבע הדם

הגיאולוג המקצועי היחיד שהגיע לירח, האריסון שמידט בחללית אפולו 17 (1972) בוחן סלע.

סלנולוגיה -ה"גיאולוגיה" של הירח

שירות הידען 1 באוגוסט 1969 3 תגובות

בירח אין עתיקות או ארכיאולוגיה, אנשים או היסטוריה, קרקע או בוטאניקה, ימות או אוקיאנוגראפיה. אולם יש בו סלעים וגיאולוגיה. לכן, בירח הגיאולוגיה או הסלנולוגיה –

ועכשיו – למאדים

שירות הידען 30 ביולי 1969 אין תגובות

תיאור האופוריה לאחר הנחיתה הראשונה . מאמר מתוך "מדע" עיתון מדעי לכל כרך יד' 1969-1970 מס' 1

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן