פסולת חלל

יצרני לוויינים, מפעילי חלליות ודומיהם, צריכים לקבל התחייבויות ספציפיות וניתנות לאימות כדי להגביל את המספר של האובייקטים הנמצאים בחלל בפועל, ולא רק את המספר החזוי של עצמים נטושים שהם מייצרים במהלך פעילותם ולשלב בתכנון את סילוק הפסולת בתום חיי הכלי

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Astronomy. על פי המחקר, העובדה שלוויינים הפכו לקטנים יותר וזולים יותר, מאפשר ליותר ויותר חברות מסחריות וגורמים ממשלתיים לשלוח לוויינים לחלל, מצב שגרר גדילה דרמטית של מספר הלוויינים במסלול כמו גם של זבל חללי

העצם בו מדובר היה פיסת פסולת שנוצרה במהלך התפרקות העצם 23106 (Pegasus R/B). מדובר בשלב עליון של משגר מסוג פגאסוס, ששוגר ב-19 במאי 1994 והתפרק ב-3 ביוני 1996

ELSA-d ששוגר לחלל בהצלחה במהלך מרץ 2021, הורכב משני לוויינים: לוויין שירות (~ 175 ק"ג) ולוויין ׳לקוח׳ (~ 17 ק"ג) שמדמה פסולת חלל, ששוגרו צמודים יחדיו. לוויין השירות פותח בכדי להסיר בבטחה חלקי פסולת חלל מהמסלול והוא מצויד בטכנולוגיות שמאפשרות לאתר ולהתחבר בבטחה לחפצים הנעים בחלל באמצעות מנגנון עגינה מגנטי.

לוויין ELSA-d הוא הראשון שידגים בחלל את טכנולוגיות הליבה הדרושות להצמדות לזבל חללי וסילוקו מהמסלול. בחברה מציינים כי זהו צעד משמעותי לקראת הרחבת השירות במסלול החללי והשגת החזון של Astroscale של חלל בר קיימא לטובת הדורות הבאים