סיקור מקיף

גלקסיות

התמונה הזאת, שצולמה על ידי אסטרונומים באמצעות מצלמת האנרגיה האפלה שבטלסקופ בקוטר 4 מטרים ויקטור מ. בלנקו במצפה הבין אמריקני סרו טולולו, לוכדת את הגלקסיה NGC 1566 כשהיא מסתובבת ומטילה את זרועותיה במרחב החלל. הגלקסיה הספירלית ששמה העממי הוא הרקדנית הספרדייה נחקרת לעיתים קרובות על ידי אסטרונומים שלומדים על קבוצות גלקסיות, כוכבים בגילים שונים וחורים שחורים גלקטיים. קרדיט: Dark Energy Survey/DOE/FNAL/DECam/CTIO/NOIRLab/NSF/AURA

גלקסיית הרקדנית הספרדייה מסתחררת לשדה הראייה

אבי בליזובסקי 27 במאי 2022 אין תגובות

התמונה צולמה עבור פרויקט DES (סקר האנרגיה האפלה) שמממנים משרד האנרגיה האמריקני והקרן הלאומית למדע ומטרתו לגלות את טיבה של האנרגיה האפלה על ידי מיפוי מיליוני גלקסיות. התמונה צולמה בידי המצלמה שתוכננה במיוחד עבור DES והופעלה בין השנים 2013 ו-2019

גלקסיות רחוקות. המחשה: depositphotos.com

מדענים חושפים 4.4 מיליון גלקסיות במפה חדשה

אבי בליזובסקי 26 בפברואר 2022 5 תגובות

"נתונים אלה מציגים צעד משמעותי באסטרופיזיקה וניתן להשתמש בהם כדי לחפש מגוון רחב של אותות, החל  מכוכבי לכת או גלקסיות סמוכים ועד לחתימות חלשות ביקום הרחוק." כותבים החוקרים

התמונה הזאת מאפשרת לנו לראות את האזורים המאובקים הצפופים של החלל שבהם מתרחשת היווצרות כוכבים. G. Li Causi, IAPS/INAF, Italy, CC BY

לרגל שיגור טלסקופ החלל ווב: חמש תמונות הטלסקופים הכי מלהיבות של היקום

אתר המדע The Conversation 13 בינואר 2022 4 תגובות

לעיתים נדירות אסטרונומים משתמשים בטלסקופים שלהם רק לצלם תמונות. התמונות באסטרופיזיקה נוצרות בדרך כלל על ידי תהליך של מסקנות מדעיות ודמיון, שהביטוי החזותי שלו הוא לפעמים התרשמות אמן ממה שעולה מהנתונים אבל יש גם כמה פנינים שצולמו ישירות

התמונה השמאלית העליונה היא תמונת רדיו מ-1997. השמאלית התחתונה היא תמונה של אותו המקום מ-2017, שבה רואים בבירור את מקור הרדיו החדש. התמונה מימין היא תמונה באור נראה שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל, שבה רואים את הגלקסיה שבה אירעה הסופרנובה (צילום: מתוך המחקר). באדיבות האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב

קניבליזם קוסמי כפול – פיצוץ ענק בחלל שפך אור על תעלומה אסטרונומית

האוניברסיטה העברית 8 באוקטובר 2021 אין תגובות

מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור או כוכב נויטרונים, והעצם בתורו "זולל" את ליבת הכוכב. סופו של התהליך ההרסני בפיצוץ אדיר שבמרכזו נשאר ככל הנראה חור שחור

אסטרונומים גילו חור עצום בצורת כדור בגלקסיית שביל החלב, המיקום שלו מוצג מימין. מבט מקרוב של החור (משמאל) מראה את העננים המולקולריים פרסאוס (בכחול) וטאורוס (שור) (באדום). למרות שנראה שהם נמצאים בתוך החור ונוגעים, תמונות תלת מימדיות חדשות של העננים מראות שהם גובלים בחור ויש מרחק רב ביניהם. התמונה הזאת הופקה בדבק באמצעות WorldWide Telescope. קרדיט: Alyssa Goodman/Center for Astrophysics | Harvard & Smithsonian

אסטרונומים גילו חור עצום בצורת כדור בחלל

אבי בליזובסקי 1 באוקטובר 2021 9 תגובות

ה"חור" משתרע על פני כ-150 פארסקים — קרוב ל-500 שנות אור — ונמצא בשמיים בין קבוצות הכוכבים פרסאוס וטאורוס (שור). צוות המחקר, שפועל במרכז לאסטרופיזיקה | הארוורד והסמיתסוניאן, מאמין שהחור נוצר על ידי סופרנובות שהתפוצצו לפני כעשרה מיליון שנים

איור אמן המתאר גלקסיה ספירלית בחלל העמוק (תמונה זו היא המחשה בלבד, ואינה מתארת גלקסיה כלשהי). צילום: depositphotos.com

ציון לשבח מהקרן למחקרי כבידה לפרופ' אשר יהלום מאריאל המציע חלופה לחומר האפל

אבי בליזובסקי 12 ביוני 2021 22 תגובות

פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי – משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.

גלקסיות בצורת מדוזות. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע

האוניברסיטה העברית 4 ביוני 2021 אין תגובות

קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת

אשכול הגלקסיות ACO S 295 שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל. קרדיט: ESA / האבל ונאס"א, פ 'פאקוד, ד' קוא

חגיגה של גלקסיות: 'האבל' לוכד אשכול עם גלקסיות מכל הצורות והגדלים

אבי בליזובסקי 19 במאי 2021 9 תגובות

תצרף גלקטי זה מתגאה במגוון כיוונים, עם גלקסיות ספירליות כמו זו שבמרכז תמונה זו הנראות כמעט במבט מעליהן, וכמה גלקסיות ספירליות הנראות רק כפרוסות אור דקיקות במבט מהצד. זאת בנוסף לאפקט עדשת הכבידה שמאפשר לצפות בגלקסיות מרוחקות יותר

צילום שנעשה באמצעות טלסקופ החלל של אשכול הגלקסיות Abell 2813 (הידוע גם כ-ACO 2813). קרדיט: ESA/Hubble ו-NASA, Do. Coe

צביר גלקסיות שהוא גם עדשת כבידה ענקית

אבי בליזובסקי 15 באפריל 2021 24 תגובות

לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.

תמונה מרוכבת של ערפילית אוריון, כפי שרואים אותה טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר בתצפיות שבוצעו במהלך שנים רבות. קרדיט: NASA/JPL-Caltech STScI

מערבולות של כאוס בלב ערפילית אוריון

אבי בליזובסקי 10 בינואר 2021 תגובה אחת

מערבולות גזיות של מימן, גופרית ופחמימנים הן העריסה של אוסף של כוכבים תינוקות בתמונה המרוכבת הזאת של ערפילית אוריו כפי שרואים אותה טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר

הילת הגז המקיפה את הגלקסיה השכנה אנדרומדה היתה העצם הגדול ביותר בשמים אילו היתה נראית לעין. צילום ואיור: NASA, ESA, and E. Wheatley (STScI)

טלסקופ החלל 'האבל' גילה הילה ענקית סביב גלקסיית אנדרומדה

אבי בליזובסקי 1 בספטמבר 2020 7 תגובות

"הבנת טבען של ההילות העצומות של הגז המקיפות גלקסיות היא חשובה ביותר", הסבירה החוקרת השותפת סמנתה ברק מאוניברסיטת ייל. "מאגר הגז הזה ישמש דלק להיווצרות כוכבים עתידית בתוך הגלקסיה. הוא גם קולט לתוכו שרידי גז מהתפוצצות סופרנובות"

המחשה של הדרך שבה הבינה המלאכותית המלאכותית מסווגת גלקסיות מסוגים שונים על פי המורפולוגיות שלהם. קרדיט: NAOJ / HSC-SSP

בינה מלאכותית זיהתה 80,000 גלקסיות ספירליות

אבי בליזובסקי 27 באוגוסט 2020 3 תגובות

אסטרונומים יישמו בינה מלאכותית (AI) על צילומי שדה רחב במיוחד של היקום העמוק כפי שצולמו על ידי טלסקופ סובארו היפני, והשיגו דיוק גבוה מאוד לגילוי וסיווג של גלקסיות ספירליות בתמונות אלה. טכניקה זו, בשילוב עם מדענים אזרחים, צפויה להניב תגליות נוספות בעתיד

התמונה המפורטת ביותר של הערפילית הפלנטרית NGC 2899 כפי שצולמה באמצעות מכשיר ה- FORS בטלסקופ הגדול מאוד של ESO בצפון צ'ילה. חפץ זה מעולם לא צולם בפירוט כה בולט, כאשר אפילו הקצוות החיצוניים הקלושים של הערפילית הפלנטרית זוהרים על כוכבי הרקע. צילום: ESO

כמו פרפר המרחף בחלל

אבי בליזובסקי 4 באוגוסט 2020 3 תגובות

הערפילית שנמצאת במרחק של 3,000 עד 6,500 שנות אור בקבוצת הכוכבים הדרומית וולה (המפרשים), מורכבת משני כוכבים מרכזיים, המעניקים לה את המראה הכמעט סימטרי שלה.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן