הידען > חברה והיסטוריה > מדענים > פרסי נובל

פרסי נובל

פרס נובל למדענים שהצליחו ליצור נקודות קוונטיות – הטכנולוגיה שבבסיס מסכי הQLED

דר. משה נחמני
אוקטובר 4, 2023
2 תגובות

כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות לשם מיפוי של רקמות ביולוגיות

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 לחוקרים שהצליחו למדוד תהליכים זעירים ומהירים באלקטרונים

דר. משה נחמני
אוקטובר 3, 2023
תגובה אחת

פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות במיוחד של אור לשם מחקר הדינמיקה של אלקטרונים בתוך החומר"

פרס נובל לרפואה 2023 לפורצי הדרך בתחום ה-mRNA שזירזו את החיסונים לקורונה

דר. משה נחמני
אוקטובר 2, 2023
אין תגובות

קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.

פרס נובל לרפואה למגלי יישומי mRNA לחיסוני קורונה

אבי בליזובסקי
אוקטובר 2, 2023
תגובה אחת

השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2022 לשלושה מדענים מתחום השזירה הקוונטית

אבי בליזובסקי
אוקטובר 4, 2022
3 תגובות

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

דר. משה נחמני
אוקטובר 3, 2022
תגובה אחת

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי

נשים זוכות נובל במדעים – האם אנחנו בפתחה של מגמה?

אבי בליזובסקי
אוקטובר 12, 2020
14 תגובות

מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה

“היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה”

אבי בליזובסקי
אוקטובר 8, 2020
3 תגובות

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

חתן פרס נובל פרופ’ דן שכטמן: “לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי”הזוכות בכימיה פיתחו “חומר נפץ” בביולוגיה

אבי בליזובסקי
אוקטובר 8, 2020
2 תגובות

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.