סיקור מקיף

השואה ומלה”ע השנייה

סופרים אוקראינים לא יהודים ניסו להעלות את המודעות לשיתוף פעולה אוקראיני רחב היקף עם הנאצים אך הציבור האוקראיני עדיין לא מכיר בכך בעיקר עקב התעלמות המשטר הסובייטי ורבות מממשלות אוקראינה ממי שסייע לנאצים ולהתמקד בגבורה הסובייטית נגד הנאצים * רק לאחרונה חל שיפור אך הוא עדיין לא מורגש בשטח
לכל ניצול שואה היו אינספור רגעים שבכל אחד מהם הסיפור היה יכול להיגמר. העזרה ההדדית - החל מהברחת מזון, ואף באירועי התנגדות מקומיים שהצליחו
כך כותב ההסטוריון הפולני יאן גרבובסקי. המאמר פורסם באתר The Conversation Canada ב-14 בפברואר 2023
הדו"ח השנתי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם "הליגה נגד השמצה" לקראת יום השואה אך לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב: "עם כל הצער שבדבר, ערב יום השואה הזה צריך להזכיר שגזענות יהודית אינה טובה מכל גזענות אחרת. יש לגנות אותה, להחרים אותה ולמגר אותה."
מדובר במעין משחק "מונופול" שמטרתו לאסוף במהירות ששה "כובעים יהודים" ולהביאם לנקודות איסוף
הוראת השואה מתרחבת גם למדינות שקודם לא לימדו על כך - בעיקר אפריקה ומדינות ערב, כך עולה מדוח של המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו באוניברסיטת תל אביב
הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות
עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים מכללת אורנים מסביר, ודן בגירסאות השונות והלא מדוייקות שנוצרו מסביב לפרשיה, שהייתה הסוד הגדול ביותר של מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה
מחקר שביצעה חוקרת מהאוניברסיטה העברית מגלה קשר לכאורה, בין הפיצויים לניצולי שואה לבין פיצויים שניתנו לגרמנים ממיעוטים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במדינות מזרח ומרכז אירופה וגורשו משם בתום מלחמת העולם השנייה
לפני שהדבר עלה בידה של גרמניה הנאצית, בעלות הברית שיבשו את התוכנית הזו ותפסו מטילי אורניום שהיו בלב התוכנית. גורלם של מרבית המטילים הללו עלום, אולם חלקם הגיעו לידי ארה"ב ומדינות אירופה. כימאים אמריקנים פיתחו שיטה לזיהוי המכרה ממנו הגיע האורניום
בית הכנסת נהרס בזמן שלטון הנאצים בשואה, אך הסובייטים הם אלה שהשלימו את ההריסה * ממשלת ליטא העצמאית בשיתוף עם ישראל משקמות את המבנה. המוצגים יוצגו ככל הנראה בתערוכת קבע בבניין לכשישופץ
א"א שואל : מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר. האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו? האם ניתן לראות איזה תרומה למדע בדברים שנעשו?
כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה סובלים בזקנתם מבדידות
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש למין האנושי תקווה?
האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את התוצאות לדרישות השלטון
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?
ילדי התגיות: לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, הילד דוד יהודה. יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות:"עשר שנים אני חופר באתר, וביום הזה נשברתי."
אחדים מיוצרי סרטוני ה"טיקטוק שואה" ציירו על עצמם חבורות או כוויות באמצעות איפור. אחרים לבשו מדי פסים, המחקים את אלה שלבשו האסירים במחנות הריכוז או ענדו כוכב צהוב ועליו מודפסת המילה "Jude" (יהודי) – בהתכתב עם הטלאי הצהוב, שנכפה על היהודים לתפור לבגדיהם בגרמניה הנאצית
לוגו אתר הידען
חיפוש