סיקור מקיף

היסטוריה

הדו"ח השנתי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם "הליגה נגד השמצה" לקראת יום השואה אך לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב: "עם כל הצער שבדבר, ערב יום השואה הזה צריך להזכיר שגזענות יהודית אינה טובה מכל גזענות אחרת. יש לגנות אותה, להחרים אותה ולמגר אותה."
פוענחה כתובת שְׁבָאִית על כד חרס שהכיל קטורת והתגלה פחות מ־300 מטר ממקום המקדש זאת במסגרת חפירות העופל בירושלים. הכתובת על הכד מצביעה על קשר בין ישראל של המלך שלמה לממלכת שבא שהיתה בשטח תימן של היום
כבר בשנת 2016 המדידות נתנו סיבה להניח את קיומו של חלל נסתר בקרבת אבני השברון מעל הכניסה. עכשיו מדענים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM) השתמשו באולטרסאונד אנדוסקופיה כדי לתרום תרומה חשובה לאישור הנחה זו
שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר
הקרס, אשר נראה כי שימש לציד כרישים, נחשף בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת שכונת אגמים באשקלון * הממצא הייחודי יוצג לראשונה בקונגרס הארכיאולוגי ה-48, בארגון רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והאגודה הארכיאולוגית הישראלית
מאת אילון גלעד, הוצאת עם עובד. הקטע מתוך הפרק הראשון מספר כיצד נוסדה הדת יש מאין ושכתבה את ההיסטוריה של שתי ממלכות כנעניות - יהודה וישראל בידי שפן הסופר והמלך יאשיהו שניסו להותיר את האל הראשי יהוה מסביבת האלים שלו ולהפכו לאל יחיד. כמה זמן נדרש עד שהאמונה הזו השתלטה?
החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן. ייתכן שהגן הזה הגיע מהאדם הדניסובי
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"
הפרויקטים של הזוכים השנה כוללים סיור מציאות מדומה בעיר אנגקור ואט בימי הביניים, ארכיון דיגיטלי של אדריכלות נעלמת בקניה, מחקרים על שסעים בין-דתיים לאחר השואה, מין ופוליטיקה בניגריה הקולוניאלית ומעורבות של נשים לבנות בבעלות על עבדים בדרום ארצות הברית
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת, למעט חריג אחד - השופר
חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר
מדובר במעין משחק "מונופול" שמטרתו לאסוף במהירות ששה "כובעים יהודים" ולהביאם לנקודות איסוף
הוראת השואה מתרחבת גם למדינות שקודם לא לימדו על כך - בעיקר אפריקה ומדינות ערב, כך עולה מדוח של המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו באוניברסיטת תל אביב
במאה ה-18 החל תהליך של הפיכת מלוכות לדמוקרטיות, אבל עדיין לשחורים ולנשים לקח הרבה יותר שנים לקבל זכויות בסיסיות
החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה מפני מתקפות הצלבנים, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה לפיתוח ירושלים
אריגי כותנה ואריגי משי שמוצאם בהודו ובסין מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ארץ ישראל ולאירופה
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך להיות נפוץ באיזור
חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התיכונה מדובר במשפט המלא הראשון שנמצא ונכתב באלפבית
סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתק' בית שני
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את רכושו בתום המרד
לוגו אתר הידען
חיפוש