סיקור מקיף

היסטוריה של עם ישראל

אחד המקטעים ששוחזרו ממגילות קומראן. קרדיט: רשות העתיקות, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.

שוחזרה אחת משתי מגילות קומראן האחרונות שעדיין לא פוענחו

  • אין תגובות
שחזור של בית בד. מקור: Chai, Wikimedia Commons.

טוב שמן טוב עם שם טוב

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון

  • תגובה אחת
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק רביעי – אריסות מלכותית תרתי משמע

  • אין תגובות
שריד היישוב העתיק ציפורי. התנאים התשתיתיים של הגליל קדמו יותר צמיחת משקים אינטנסיביים ובכללם ה"עיר", הלוא היא הווילה רוסטיקה בסגנון הרומי. צילום: Liorca, Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שלישי – משק אינטנסיבי: מהפך חקלאי אמיתי

  • תגובה אחת
גת, מוצג במוזיאון ימי התנ"ך, עין כרם. צילום: י.ש., ויקיפדיה.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שני – חקלאות: הון ושלטון

  • 3 תגובות
פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

  • 2 תגובות
שרידי וילה רומית באפולוניה. צילום: Gilgamesh / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק ראשון – וילות בספרות חז”ל

  • 8 תגובות
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

תעלומת הבושם הסודי

  • 3 תגובות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

  • אין תגובות
לצד התבססות ענף הדיג התפתחה בישראל הקדומה מלאכת/תעשיית שימורי דגים. איור: Lea von Littrow, c. 1914.

יהודי אוהב דגים? – פרק רביעי – שימורי דגים

  • תגובה אחת
הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

  • 3 תגובות
חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

  • 2 תגובות
מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

ל”ג בעומר: בני עקיבא, מאין?

  • 10 תגובות
מזוזה בארצות הברית. ממתי חלה חובת קביעת המזוזה בבתי ישראל בעידן הקדום, שהרי הארכיאולוגיה כלל אינה תומכת בכך. אולי התשובה לכך תימצא בעידן מאוחר, רק מן המאה השמינית לספ' בתקופת הגאונות, שאו-אז נמצאו עדויות על כתיבת קלפי מזוזה. הדעת נותנת כי העניין התעורר אי-שם לאחר חורבן הבית השני, כאשר חפשו המנהיגים מימי רבן יוחנן בן זכאי ואילך מקדמים שונים לתחושת הביטחון של הציבור ביהודה, ואולי-אולי בקשו להרגיל את הציבור היהודי למצב של העדר מקדש. צילום: retardstrength.net / Wikimedia.

מי הזיז את המזוזה ומתי הפכה לקדושה?

  • 28 תגובות
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים? – פרק שלישי – טבריה: בירת הדיג הגלילי

  • אין תגובות
התבליט "דייגים" מאת אהרון פריבר, 1956. תצלום מאת י. צפריר. מקור: ויקימדיה.

יהודי אוהב דגים? – פרק שני – בריכות דגים בתקופת הבית השני ולאחריה

  • אין תגובות
שריד מגילה מגולגלת שנמצא בזמן בחפירה במדבר יהודה. צילום: קייסי לו ואורן גוטפלד

60 שנה אחרי התגלו שרידים מהמגילות הגנוזות במערה נוספת במדבר יהודה

  • תגובה אחת
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים?

  • 4 תגובות
ציורו של גוסטב דורה מתיתיהו החשמונאי קורא למרד

יהודה המקבי, שמעון התרסי, יהונתן הגדי – מדוע כינה כל אחד מחמשת בני מתיתיהו את עצמו בכינוי אחר?

  • 13 תגובות
שרידי אמפיתאטרון רומי באלכסנדריה. מתוך ויקיפדיה

קשה כשאול קנאה

  • אין תגובות
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע באתר החפירה במגרש הרוסים בו התגלה המקום ממנו צרו הרומאים על ירושלים. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

התגלה המקום ממנו צרו הרומאים על ירושלים בסוף ימי בית שני

  • אין תגובות
שייקה אופיר מפזר הפגנת חרדים בתפקיד השוטר אברהם אזולאי בסרט "השוטר אזולאי". הוא שואל את המפגינים החרדים מתי ישבו בני ישראל בסוכות דווקא בחג הפסח והם שרים בתגובה את "בצאת ישראל ממצרים". צילום מסך

חג סוכות בסימן עממיות, מלכותיות ושוב עממיות

  • 5 תגובות
כרטיסי ברכה "שנה טובה" בדוכן במדרחוב בן יהודה, 17/9/2009. צילום: משה מילנר, לע"מ

ראש השנה ומרדנות פוליטית

  • אין תגובות
האמפיתיאטרון בקיסריה. מתוך ויקיפדיה

חלוקת פרסים למקום השני והשלישי באולימיפיאדה – רעיון של הורדוס

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש