מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות) הרסניות שיאיימו על שלמותו של האזור כולו כפי שכבר קרה בסוריה, סודן ודרפור
מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
צוות מומחים מציע להציג גם בישראל מעין גרין ניו דיל כדי ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק תוך כדי הפחתת נזקי משבר האקלים
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים ולבשנו מסכות לכל מקום שאליו הגענו. האם שנת 2020 תהיה גם השנה שתכתיב את הדרך לשינויים משמעותיים ביחס של הציבור לנושאים סביבתיים?
השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות
פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי של משבר האקלים, כמו גם של הפתרונות האפשריים לבלימתו
בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
הפעם האחרונה שנשיא מכהן עזב את הבית הלבן לאחר קדנציה אחת בלבד היתה ב-1992. הנשיא ג'ורג' בוש האב, שרק כמה חודשים קודם לכן נהנה משיעורי
משבר האקלים משפיע על כל היבט והיבט בחיינו ובין השאר גם על תחום הביטחון והצבא. הקשר הזה החל תופס לאחרונה תשומת לב גוברת בהתייחסות של
והנה השאלה: חשבו על צריכת המשאבים השנתית של מדינות. האם בארצות הברית – מדינה מפותחת לכל הדעות – צריכת המשאבים השנתית ירדה, עלתה, או נשארה אותו הדבר בעשרים השנים האחרונות?
![המבנה האטומי של חריר יחיד בשלדה אורגנית-מתכתית מראה כיצד מולקולות של פחמן דו-חמצני (כדוריות בצבע אפור ואדום) נקשרות לטטרא-אמינים (כדוריות כחולות ולבנות), תוך יצירת פולימר של מולקולות פחמן דו-חמצני הנקשרות לשלדה הפנימית. קיטור בטמפרטורה נמוכה יכול להרחיק את המולקולות של הגז ומאפשר בכך להשתמש בחומר שוב ושוב לשם לכידת עוד ועוד פחמן מתוך הפליטות של תחנות כוח [באדיבות: Eugene Kim]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/11/MOFpore750px1-240x160.jpg)
התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של לכידת פחמן תוכל לספק דרך יעילה וזולה עבור תחנות כוח המופעלות בגז טבעי להרחיק פליטות של פחמן דו-חמצני מארובות הפליטה שלהן, צעד חיוני במאמץ לצמצום הפליטות של גזי חממה על מנת להאט את ההתחממות העולמית ושינויי האקלים השליליים
גל החום יוצא הדופן שתקף את ישראל בחודש שעבר ושהפך את ספטמבר 2020 לחם ביותר מאז החלו המדידות בהרים ובפנים הארץ, המחיש לנו שאירועי קיצון
בדוח שפורסם אתמול, נמסר כי מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה
שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם באזורים שלא סבלו מהן בעבר
הסוכנות האמריקאית לאוקיאנוסים ואטמוספרה, NOAA, מעריכה את היקף הנזק מאסונות טבע שנגרמו בשל שינוי האקלים או מזג אוויר קיצוני בין השנים 2020-1980 בכ-1.8 טריליון דולר. חברות הביטוח כבר אינן יכולות להתעלם ממשבר האקלים
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם
מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב
שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר
התבקשתי לאחרונה להקליט הרצאה קצרצרה שתשמש לפתיחת כנס בנושא שינוי אקלים. הנה מה שכתבתי – ואשמח לקרוא מה דעתכם, ולקבל רעיונות למחשבות נוספות בנושא! מחשבה
הקרח באוקיאנוס הארקטי נמס מהר יותר מששיערנו בעבר ונדרשת הערכה מחודשת בנוגע לקצב ההתמוססות של הקוטב הצפוני
בסוף חודש מאי דווח על שפך אדום באפיקי נהר האמברנאיה שנשפך לאגם פיאסינו (Pyasino), בקרבת העיר נורילסק שבצפון סיביר, רוסיה. כ- 20 אלף טונות של שמנים (בעיקר סולר) דלפו ממכל אכסון דלקים לפלגים של הנהר. על פי הדיווחים, הדליפה התרחשה כתוצאה מהפשרת "קפיאת עד" – שגרמה לשקיעת הקרקע ולאי יציבות שלה
נחשף שהשפעתו של הערפל על הסביבות הטבעית שתלויות בו היא כה משמעותית שניתן לראות אותה אפילו מהחלל. סביבות אלה נמצאות בסיכון כיום בגלל הירידה שנצפית בערפל, ובפרט בערפילי החוף, בעקבות השפעותיו של משבר האקלים העולמי
שינויי האקלים מהווים אסון בהתרחשות שקורה מהר מהצפוי, אלא שלאנושות שגורמת לאסון יש אפשרות למתנו, לדברי המזכיר הכללי של האו"ם: "מצב החירום האקלימי הוא מרוץ
גל החום שפוקד את סיביר בתקופה האחרונה צריך להדאיג אותנו מאוד, בעיקר אם מחברים אותו לתופעות סביבתיות אחרות שמתרחשות במקביל באזור
להערכת אנשי המשרד, המהלך יתמרץ התייעלות אנרגטית, מעבר לאנרגיה מתחדשת ולתחבורה חשמלית
