סיקור מקיף

משבר האקלים וישראל

בתמונה: אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים

רמזים ראשונים להיכחדות של מינים במפרץ אילת

מחקר חדש מצא כי נצפתה ירידה משמעותית בכמות של אחד ממיני הפיטופלקנטון במפרץ אילת "אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת"

האם לצעירים בישראל אכפת ממשבר האקלים?

ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר

סופת ברקים בים סוף ליד אילת. המחשה: depositphotos.com

לקראת הסופה הבאה- חורפים פחות גשומים אבל הסופות תהיינה עוצמתיות ומרוכזות יותר

לאחר שחווינו השבוע את הסופה כרמל, ממחקר חדש עולה כי סופות העתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר, כלומר ממוקדות על פני אזורים קטנים יותר במרחב. הן ימשכו פרקי זמן קצרים אך יהיו עוצמתיות יותר

סופה. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: כמות הגשם תרד ב-25% אבל רובו יירד בסופות בעוצמות שלא הכרנו

מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו"

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. מתוך סרטון שהפיצה

השרה תמר זנדברג: ועידת האקלים תהיה דרמטית

במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול

כביש חולי בדרום הארץ. ברקע ים המלח. המידבר מתפשט המחשה: depositphotos.com

"כמעט כל המודלים מראים יובש קיצוני בחורף הקרוב"

"אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22". אומר קלימטולוג ד"ר אסף הוכמן שעמד בראש צוות החוקרים

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

מבקר המדינה: ההתקדמות של ישראל בטיפול במשבר האקלים – שלילית עד אפס

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 4 – חוסר היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים

השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים

אי הערכות ישראל בבניית תשתית אנרגיה חלופית. המחשה: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 2 – אדפטציה – ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים לוקה בחסר

התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון

לפי מומחים, תופעת ההצפות צפויה להמשיך ולהחמיר. צילום: GPO. בת ים בשנת 2000. צילום: משה מילנר, לע"מ

רגע לפני הגשם הראשון

בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות

קשת מעל הטיילת בתל אביב. מראה שייהפך נדיר. המחשה: depositphotos.com

עונת הסתיו הפכה להמשך של הקיץ

הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי

ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת

אסדת הגז לווייתן ליד חוף דור. צילום: By Amir.bendavid - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=86431120 מתוך ויקיפדיה

כדי לעמוד ביעד הסכם פריז, רוב עתודות דלק המאובנים בעולם חייבות להישאר באדמה

כמעט 60%  ממאגרי הנפט והגז הטבעי (מתאן) ו-90% מהפחם צריכים להישאר בלתי מנוצלים כדי שנוכל לעמוד בתקציב פחמן לעליה של של 1.5 מעלות מעל התקופה הטרום תעשייתית, כותבים החוקרים * בישראל, כמו בישראל, "מגיירים" את הגז הטבעי וטוענים כי אינו דלק מאובן

השריפה בהרי ירושלים על רקע הקסטל. צילום: אהוד אמיר

על רקע משבר האקלים האש בהרי ירושלים מצביעה על הסכנה שבנטיעות

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

החלטת הממשלה על מעבר לכלכלה דלת פחמן אך צומחת. איור: shutterstock

הממשלה החליטה להעביר את ישראל לכלכלה דלת פחמן עד 2050

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

מימין לשאל: שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי בכנס אלי הורובי, 29 ביוני 2021. צילום: יחצ הכנס.

שרות הגנת הסביבה האנרגיה הכלכלה והתחבורה: "נשתף פעולה להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה עד 2050"

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הוציאו את ההודעה המשותפת בכנס אלי הורוביץ

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן