סיקור מקיף

וירוסים

שש חברות הייטק ונציגים מהאקדמיה הציגו את הפתרונות בישיבה מיוחדת של וועדת המדע של הכנסת אתמול (יום ג') * שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "כל משבר הוא הזדמנות וההייטק הישראלי שינה את המודל העסקי בעקבות הקורונה"
הבדיקה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחה הקבוצה בראשות פרופ' עמית מלר על סמך מולקולות בודדות ללא צורך בשכפול העתקים רבים של אותה מולקולה
הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה – אבל ייתכן שהם עדיין עשויים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה
נשיא ארה"ב שנדבק בקורונה והחל להראות תסמינים במצב לא קל, קיבל קוקטייל נוגדנים נסיוני. רופאים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מפרטים מהם הטיפולים היעילים נגד קורונה, ומהם הטיפולים המבטיחים הנמצאים בניסויים קליניים
אנלייבקס מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי קליני ב-Allocetra לטיפול בחולי קורונה במצב קשה/קריטי
ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח
מדובר בחיסון המבוסס על חיסון לאבולה של ג'נסן. "ארבעה חיסונים בניסויים קליניים זהו הישג חסר תקדים של הקהילה המדעית המתאפשר על ידי עשרות שנים של התקדמות בטכנולוגיית החיסון וגישה אסטרטגית מתואמת בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה", אמר אנתוני פאוצ'י, מנהל ה- NIAID
מגיפות קרקע בתולה - כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן שאם הילידים היו שורדים, חלוקת הכוחות היתה שונה?
בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר גנטי מגיף כדי לאתר את הנשאים ולבודד אותם
בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*
כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
באמצעות המרכז הלאומי של אוסטרליה לגילוי תרופות (National Drug Discovery Centre), זיהו חוקרים ממכון וולטר ואליזה הול מרכיבים שיכולים לחסום חלבון מרכזי של נגיף הקורונה, שנקרא PLpro. החלבון הזה, שנמצא בכל נגיפי הקורונה, הוא חיוני לנגיף ומאפשר לו להיכנס לתאי אנוש, להתרבות בהם ולשתק את המנגנון נוגד הנגיפים שלהם
כולם רוצים לשמוע על היום שאחרי הקורונה, ואנחנו נחשפים לסיפורי אימים נוראיים על כל הצרות שעומדות ליפול בחלקנו כבר בשנה הקרובה. אבל אף אחד לא מדבר גם על ההשלכות החיוביות שעשויות להתממש בזכות הנגיף הזה.
כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב * בנפרד מחקר של הטכניוה ואוניברסיטת חיפה קובע כי אכיפה ידידותית תעזור לעצור את המגיפה
החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן
הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי אלה לא תמיד מספיקות כדי להילחם בכל הצרות
לוגו אתר הידען
חיפוש