סיקור מקיף

וירוסים

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים בכנס הוירטואלי "מסע בעידן החוויה" שערכה חברת דאסו סיסטמס
השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022
צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי המחקר כי "אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם בישראל"
בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה פשוטה ויעילה לניטור מחלת הקורונה
כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין אלו שקיבלו רק את שתי זריקות החיסון המקוריות לבין אלו שקיבלו גם את החיסון השלישי
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
החוקרים מהארווארד ו-MIT שפיתחו התקן חדשני המסוגל לזהות את נגיף הקורונה בדגימת רוק בתוך כשעה טוענים כי אמינות האבחון דומה ברמתה לזו המתקיימת בבדיקות PCR
כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
המחקר טיפל גם בסוגיית תופעות הלוואי של החיסון- אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100 אלף מתחסנים, אך הסיכון לכך אצל מי שחולה במחלה עצמה כפול, שלא לדבר על תופעות לוואי אחרות שיש למחלה ושלא נמצאו במחקר בחיסון
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית
המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד
החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה הנדרשת כדי להביס אותו
אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"
מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא להתחסן בחיסון השלישי וביחד עם אמצעי זהירות נוספים להתגבר על הגל
"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה שלו רחבה יותר
המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה
מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה
ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למחלות זיהומיות
לוגו אתר הידען
חיפוש