# מה היה קארל סייגן אומר על הקוראת בקפה שסחטה מיליון שקלים מלקוחה

> סייגן הקדיש פרק שלם בספרו 'מוחו של ברוקה' להונאות ותרמיות בשולי המדע. בתחילת הפרק הוא מביא את סיפורו של האוראקל מדלפי או שמא סיפורה של קוראת הקלפים מתל-אביב בשבוע שעבר קראנו בכמה מכלי התקשורת על חשד לפיו איצטגנינה מתל אביב שלפי החשד הבטיחה להסיר "קללה" וסחטה מיליון שקל. בהמשך אנו קוראים כי הקוראת בקלפים שנחשבת ל"עילוי" בתחומה חשודה שניצלה לקוחה שהייתה שרויה במצב נפשי קשה והוציאה ממנה כספים רבים. פרקליטי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/carl-sagan-on-the-oracle-of-delphy-150712
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2012-07-15T00:05:00+03:00
- Modified: 2012-07-16T21:04:36+03:00
- Sections: המיסטיקה וסכנותיה
- Topics: האוראקל מדלפי, המיסטיקה וסכנותיה, מיסטיקה בישראל, קארל סייגן, קלפי טארוט, קריאה קרה

## Article

סייגן הקדיש פרק שלם בספרו 'מוחו של ברוקה' להונאות ותרמיות בשולי המדע. בתחילת הפרק הוא מביא את סיפורו של האוראקל מדלפי או שמא סיפורה של קוראת הקלפים מתל-אביב בשבוע שעבר קראנו בכמה מכלי התקשורת על חשד לפיו איצטגנינה מתל אביב שלפי החשד הבטיחה להסיר "קללה" וסחטה מיליון שקל. בהמשך אנו קוראים כי הקוראת בקלפים שנחשבת ל"עילוי" בתחומה חשודה שניצלה לקוחה שהייתה שרויה במצב נפשי קשה והוציאה ממנה כספים רבים. פרקליטי החשודה: "היא ידועה ביכולותיה המאגיות" . אלי סניור מדווח ב-[YNET](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4254026,00.html) כי המתלוננת יצרה קשר עם הקוראת בקלפים בשל בעיות משפחתיות שצצו אצלה באחרונה. במשטרה סבורים כי העצורה שזיהתה את מצוקתה של הלקוחה החלה לספר לה על ה"קללות" וציינה בפניה כי ניתן להסיר אותן. מהחקירה עלה כי הקוראת בקלפים הייתה נפגשת עם הלקוחה בחניונים ובמקומות שוממים ובכל פגישה גבתה ממנה 100 אלף שקל תמורת הסרת ה"קללה". לעומת זאת המשטרה התייחסה רק להיבט הכספי של הבעיה ולא לעצם הרמאות המובנית בקריאה בקלפים. סנ"צ מאיר כהן, ראש מפלג ההונאה במשטרת מחוז ת"א אמר כי "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם רשויות המס. מדובר בחשודה שניצלה בצורה מאוד מכוערת את החולשה של הלקוחה ולקחה כספים בסדרי גודל עצומים". שמה של מגדת העתידות לא צויין בשום מקום, אבל ממילא אנו מבקשים לנצל הזדמנות זו ולדבר על הבעיה העקרונית. מי שעוקב אחר הדעה המדעית בעניין זה במאות השנים האחרונות, מבין שמדובר בהבל ורעות רוח. עד היום כל הדברים שנמצאים מעל ומעבר - בין אלו רוחות של אנשים שמתו, אלים, שדים, שטנים וכל הדברים הללו נמצאים בדמיונם של המאמינים בהם, ובמיוחד באלו המקדמים אותם לפרנסתם. כידוע איננו מאמינים בסיאנסים, אבל מאוד רצינו לדעת מה חשב על כך אחד האנשים בעלי החשיבה הרציונלית ביותר שניתן להעלות על הדעת. קארל סייגן, שנפטר ב-1996, כתב בשנת 1974 ספר מונומנטלי שהשפיע רבות על דרכי החשיבה שלי, כאשר קראתי אותו במהלך שירותי הצבאי. שם הספר - מוחו של ברוקה. (קארל סייגן, מוחו של ברוקה - פרק 5: סהרורים וסוחרי תעלומות; הגיון ואיוולת בשולי המדע. מאנגלית, ד"ר נעמי כרמל, הוצאת ספרית מעריב 1981. הספר במקור מ-1974). "ביוון של המאה השניה לספירה, בימי מלכותו של הקיסר הרומאי מרקוס אורליוס, היה רב-נוכל ושמו אלכסנדר מאבונוטיחוס. הוא היה יפה-תואר, נבון ונטול כל מעצורים שהם, במלותיו של אחד מבני דורו הוא העמיד פנים כבקי בחוכמת הנסתר וביקש להתפרנס מן החוכמה הזאת". בתרמית המפורסמת ביותר שלו הוא רץ אל כיכר השוק, עירום כולו לבד מאזור חלציו מנוקד בזהב; באין לגופו דבר אלא זה וחרבו, ניער את שערו הארוך והפרוע כדרך קנאים האוספים כסף בשם קיבלי (הידועה גם כאלה הגדולה (Magna Mater), אלילת הטבע והפוריות מאסיה הקטנה), טיפס לבמה גבוהה ונשא דרשה שבה חזה את בואו של אל-אוראקל חדש. משם נחפז אלכסנדר עם ההמון הנוהר בעקבותיו, לאתר בניה של מקדש וגילה ביצת אווז במקום שבו קבר אותה קודם לכן – שבתוכה הטמין נחש בן יומו. הוא פתח את הביצה והכריז שהנחש הזעיר הוא הוא האל החזוי. אלכסנדר פרש לביתו לימים ספורים ואחר-כך התיר להמונים שהמתינו בנשימה עצורה להיכנס פנימה. הם ראו נחש גדול כרוך סביב גופו: בין כה וכה גדל הנחש עד להרשים." "הנחש היה, למעשה בן למין גדול ולא מזיק שנרכש לצורך זה במאקדוניה, והנוכל התאים לראשו מסכת פשתן בעלת הבעה אנושית במקצת. החדר היה מואר באור עמום. בגלל לחץ ההמון לא נזדמן לאיש מן האורחים להישאר שם לזמן ממושך או לבדוק את הנחש בתשומת-לב. הקהל הגיע לכלל מסקנה שהנביא אכן הוליד אל." "עתה הודיע אלכסנדר שהאל נכון להשיב על שאלות ובלבד שיוגשו לו בכתב, במעטפות חתומות. משנותר לבדו היה מרים את החותם או מעתיק אותו, קורא את האיגרת, חותם את המעטפה בשנית ומצרף תשובה. אנשים נהרו מכל קצווי הקיסרות כדי לראות את הפלא במו עיניהם, נחש אוראקל בעל ראש אדם. באותם מקרים שבהם התברר לימים שהאוראקל חרג מכלל תשובה דו משמעית עד כדי טעות גסה, היה לו, לאלכסנדר, פתרון פשוט: הוא היה משנה את התשובה ברשומות שלו. ואם נמצאה לו שאלה של אדם עשיר או אשה עשירה, שחשפו איזושהי חולשה או אשם מסתוריים, היה אלכסנדר עושק אותם ללא שום ייסורי מצפון. התוצאה של כל הנוכלים הללו היתה הכנסה שנתית שוות ערך לכמה מאות אלפי דולרים בימינו ותהילה שרק מעטים מבני דורו זכו לה." בהמשך מתאר סייגן את לאמר קיין ששימש 13 שנים כמדיום ספירטואליסטי, נחשב לנוכל גם לפי הודאתו שלו. "הוא מאמין" כותב סייגן, "והרי זה מידע מכלי ראשון, כי כל הדרישות ברוחות, הסיאנסים והשדרים מן המתים באמצעות מדיומים, הם למעשה בגדר הולכת שולל מדעית וכי יש בהם כדי לנצל לרעה את הצער והגעגועים שאנו חשים כלפי ידידים וקרובים שוכני עפר". לפני שחזר בשאלה, היה קיין, ממש כמו אלכסנדר משיב על שאלות שניתנו לו במעטפות חתומות -לא באורך פרטי, אלא מעל דוכנו בכנסיה. "הוא היה בודק את התכולה בעזרת מנורה בהירה חבויה או בעזרת נוזל מאיר, שתי תחבולות העושות את המעטפה שקופה לרגע. הוא היה מוצא חפצים אבודים, מציג לצאן מרעיתו גילויים מדהימים ש'איש לא יכול היה לדעת' על אודות חייהם הפרטיים, יוצר קשר עם רוחות ומפגין אקטופלאסמה (נהירה אופיינית למדיום) בחשכת הסיאנס….." סייגן מציין כי בשנים שרווחיו הרקיעו לשיאים, היה קיין נהנה מהכנסה שווה, בכוח הקניה, לזו של אלכסנדר מאורונתיחוס. בהמשך קובע סייגן כי הטפשות האנושית עולה הרבה כסף. "מימיו של אלכסנדר עד ימינו אנו. יתר על כן מן הסתם מאז היות יצורי אנוש עלי אדמות, היו אנשים שגילו כי יש לאל-ידם להתעשר ובלבד שהתיימרו להחזיק בידע כמוס או טמיר. " מסתבר שלקוראים בקלפים בתל אביב של 2012, לא מספיקים מאות אלפי דולרים בשנה, הם רוצים להרוויח סכומי עתק כאלה מכל לקוח. ושאלה חשובה שתמיד שואלים בכתבות מהסוג הזה, איך זה שהקלפים לא גילו לה שהיא עומדת להיתפס? מה שבטוח שאותה קוראת בקלפים תצא בזול מבחינת העונש לעומת עונש שזכה לו עמית שלה [בפפואה גינאה החדשה](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255114,00.html)