# "נבואתו של קארל סייגן: כשהמדע מתקפל בפני הפופוליזם"

> בספרו "עולם רדוף שדים" הוא כותב: "עוצמה טכנולוגית אדירה תרוכז בידיים מועטות כל כך ואיש מן האמורים לייצג את האינטרס הציבורי לא יוכל אפילו להבין במה דברים אמורים" האין זה תיאור מדוייק של ההווה?

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/carl-sagan-forcast-became-a-reality
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2025-03-10T08:58:00+02:00
- Modified: 2025-03-09T23:08:18+02:00
- Sections: המדע והחברה, קארל סייגן
- Topics: אילון מאסק, אמונות תפלות\, בורות, דונאלד טראמפ, חזון, טכנולוגיה, מדע, מלחמה על המדע, ממשל טראמפ, עולם רדוף שדים, פופוליזם, קארל סייגן, ריכוז כוח

## Article

בספרו "עולם רדוף שדים" הוא כותב: "עוצמה טכנולוגית אדירה תרוכז בידיים מועטות כל כך ואיש מן האמורים לייצג את האינטרס הציבורי לא יוכל אפילו להבין במה דברים אמורים" "מדוע החיזוי של סייגן על בורות המונית וריכוז הכוח בידיים מועטות מתגשם לנגד עינינו?" אילו היה קארל סייגן חי היום, זה מה שהוא היה אומר לנשיא ארה"ב מקדש הבורות דונאלד טראמפ לאחרונה פרסמנו כאן ידיעה מטרידה על כך ש[ארה"ב איבדה את המובילות שלה כמעט בכל תחומי הטכנולוגיות הקריטיות לסין](https://www.hayadan.org.il/whitin-2-decades-us-lost-leadership-in-critical-technologies-to-china). בתוך שני עשורים משליטה כמעט מוחלטת להובלה במספר כמעט אפסי של טכנולוגית. כלומר מי שרצה לראות את הכתובת על הקיר לא היה צריך לחכות עד שהאסון יתרחש במציאות. היה מי שחזה אחד לאחד את האירועים המרכיבים את המציאות שלנו ב-2025: פופוליזם, השתטות חברות הטכנולוגיה על העולם תוך ניצול לרעה של הכוח, וגם הריסוק החד והמהיר של כל התשתית המדעית הממשלתית בארה"ב בשמן של אמונות לא רציונליות, לדוגמה שאין קשר בין האדם להתחממות כדור הארץ, אבל במקום להאבק בסוגיה בהוכחות מדעיות פשוט שוברים את המראות ומנתקים את הציבור ממאגרי המידע של NOAA ששימשו מדענים להוכחת הקשר הזה, ולסגירת כל המחלקות שעסקו בנושא בנאס"א, ב-NOAA ובסוכנויות רבות נוספות. אי רציונליות נוספת מתבטאת בהכחשת החיסונים, תחום שבו אגב ארה"ב הובילה וכעת גם הוא ייחתך. מי שחזה זאת הוא לא אחר מאשר האסטרונום ומנגיש המדע הגדול קארל סייגן. הוא ראה את אותה כתובת על הקיר כבר בראשית שנות התשעים. שנה לפני פטירתו הוא כתב בספר "עולם רדוף שדים – המדע כנר בעלטה" (תרגום לעברית עמנואל לוטם ז"ל). ## התערובת הנפיצה הזו של בערות ועוצמה התפוצצה בפנינו "המדע איננו רק מצבור של ידע; המדע הוא גם אורח מחשבה. אני יגור מפני אמריקה של ימי ילדי ונכדי, - שאז תהיה ארצות הברית מנשק של שירותים ומידע בלבד; כמעט כל ענפי התעשייה המרכזיים יחמקו ממנה לארצות אחרות. עוצמה טכנולוגית אדירה תרוכז בידיים מועטות כל כך ואיש מן האמורים לייצג את האינטרס הציבורי לא יוכל אפילו להבין במה דברים אמורים. הבריות יאבדו את היכולת להגדיר את סדר העדיפויות שלהם, או להציג שאלות מושכלות לבעלי השררה. ואנו, המבקשים הארה מגבישינו והנועצים בחשש בהורוסקופים שלנו, לאחר שוויתרנו על כל שיקול דעת ביקורתי, על היכולת להבדיל בין מה שנראה טוב לבין האמת, נידרדר כמעט בלי משים לתהום אפלה של אמונות תפלות." בהמשך הוא כותב: "הקמנו ציוויליזציה כלל עולמית, שמרכיביה החיוניים ביותר: תחבורה, תקשורת, וכל שאר ענפי המשק: חקלאות, רפואה, חינוך, בידור, הגנת הסביבה – תלויים מעיקרם במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזו של בערות ועוצמה עומדת להתפוצץ בפנינו." כל מילה בסלע. ## השוואה בין התחזית למציאות קשה שלא לחוש עד כמה הדברים שכתב קארל סייגן בראשית־אמצע שנות התשעים (בפרט ב"עולם רדוף שדים") מצלצלים אקטואליים להחריד בעידן הנוכחי. הנה כמה נקודות עיקריות שעולות מהדברים שהבאת: - ריכוז הכוח בידי מעטים סייגן צפה כי כאשר המערכת הטכנולוגית־מדעית הופכת מורכבת יותר ויותר, מצטמצם מספר האנשים שמבינים אותה לעומק. כפועל יוצא, הכוח – בין אם הוא כלכלי, פוליטי או תרבותי – מתמקד בידי קבוצה קטנה מאוד. דוגמה עכשווית בולטת לכך היא השליטה של קומץ תאגידי טכנולוגיה ענקיים בתשתיות מידע, באלגוריתמים ובמאגרים אדירים של נתונים. במציאות כזו, כפי שסייגן הזהיר, נציגי הציבור (כולל פוליטיקאים ושופטים) מתקשים לעתים להבין אילו החלטות נדרשות להבטחת האינטרס הציבורי – פשוט כי הטכנולוגיה מורכבת עד כדי כך. - החלשת המדע ועליית האמונות התפלות סייגן כתב שבמצב שבו הציבור הרחב (ואף נבחרי הציבור) אינו מקבל חינוך מדעי נאות ואינו מפנים חשיבה ביקורתית, נוצר ואקום שמתמלא באמונות לא־רציונליות ובתיאוריות קונספירציה. כשהציבור אינו בוטח במדע או אינו מכיר בכליו הבסיסיים, קל לקדם קמפיינים של הכחשת אקלים, ערעור על בטיחות חיסונים, או שלילת עובדות מבוססות מכל סוג. ברקע הדברים סייגן ציין שתעשיות ענק או גורמים פוליטיים יוכלו לנצל את חוסר ההבנה והבלבול האלה כדי לקדם אג'נדות שאין להן בסיס מדעי. - פופוליזם והתקפה על תשתיות מדעיות הטענה של סייגן הייתה שכאשר השיח הציבורי נהיה פופוליסטי מאוד – כלומר נשען על רגש רגעי, סיסמאות קצרות ואמירות קולעות במקום דיון אינטלקטואלי – תשתיות מדעיות (כמו סוכנויות מחקר, מכוני מחקר אוניברסיטאיים וגופים ממשלתיים) עשויות להיחלש או להיסגר פשוט משום שהן "לא פופולריות". במצב כזה, החלטות ממשלה (גם בנושאים כמו התחממות גלובלית או בריאות הציבור) עלולות להתקבל לפי נוחות פוליטית קצרה או אינטרסים כלכליים צרים, במקום לפי ראיות מדעיות ארוכות טווח. - “תערובת נפיצה של בערות ועוצמה” זו כנראה האמירה החדה ביותר בספר: סייגן הצביע על כך שהידע המדעי והטכנולוגי הכביר יכול להניע את הציוויליזציה אנושית לכיוונים נפלאים (טיפול במחלות, מערכות תחבורה מתקדמות, פיתוח אנרגיות נקיות ועוד), אך אם הידע והעוצמה הללו נופלים לידיים שאינן מבינות אותם או אינן רואות עצמן מחויבות לטובת הציבור, הם עלולים להפוך לכלי הרסני. ה"בערות" היא לא בהכרח חוסר־אינטליגנציה, אלא אי־הפנמת ערכי החשיבה המדעית: הטלת ספק, חיפוש ראיות, בדיקת מסקנות והחלפתן במקרה של סתירות – כל אלה “עומדים בדרך” לפופוליזם שקל יותר להתסיס באמצעות אמוציות וסטיקרים קליטים. - אקטואליות אזהרתו של סייגן בדוגמה של איבוד ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב לטובת סין, אפשר לזהות בבירור את החשש של סייגן מפני מצב כזה שבו מדינה שנשענה על מדע וטכנולוגיה תעזוב אותם לטובת קיצורי דרך, קמפיינים רגשיים, הכחשות מדעיות, או פשוט הזנחה של המחקר והפיתוח הציבוריים. כאשר המדע, במקום להיתפס כמנוע צמיחה והשקעה לטווח ארוך, נתפס כ"אליטה מנוכרת" או כ"מכשול", האומה מחבלת בכוחה שלה עצמה. - הזנחת החינוך והחשיבה הביקורתית אחד המסרים העקביים אצל סייגן הוא ההכרח בחינוך מדעי־טכנולוגי ובטיפוח חשיבה ביקורתית כבסיס לדמוקרטיה מתפקדת. בלי חשיבה ביקורתית בציבור הרחב, מופיעות תופעות של אמונות תפלות, ניצול פוליטי של בורות, ועליית שיח שנע בין ציניות לקונספירציות. הכתיבה של סייגן משנות התשעים ב"עולם רדוף שדים" (וגם בספריו הקודמים) נשמעת עכשווית להפליא. הוא תיאר תהליך שבו כוחות כלכליים ופוליטיים חזקים יכולים להכתיב סדר יום המנוגד לראיות מדעיות, תוך דחיקת החוקרים והחינוך המדעי לשוליים. כשהציבור אינו מזהה את ההטעיות וחסר כלים ביקורתיים, נוצרת “תערובת נפיצה של בערות ועוצמה” – והיסטורית, תערובות כאלה כבר התפוצצו בעבר. סייגן התריע שעלינו לשמור מכל משמר על "הנר בעלטה" של המדע: לא כי המדע "מושלם" או "חף מטעויות", אלא משום שהוא מנגנון בדוק לתיקון טעויות ולהתקדמות בידע. אם מוותרים עליו – כפי שהוא כתב – אנו מסתכנים בכניסה לעידן של אמונות תפלות, הטעיה המונית וריכוז עוצמה מסוכן בידי מי שרוצים לנצל זאת לרעה. עוד בנושא באתר הידען: - [פתי יאמין לכל דבר](https://www.hayadan.org.il/saganpeti-141097) - [קארל סייגן – חשש מעליית הפסוודו מדע.](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/08/quote-i-worry-that-especially-as-the-millennium-edges-nearer-pseudo-science-and-superstition-will-seem-carl-sagan-3505301.jpg) - [להגות ולהיות לבן-חורין – קרל סייגן על איינשטיין](https://www.hayadan.org.il/einstein_sagan-160902) - [קארל סייגן מת בגיל ,62 לאחר מאבק של שנתיים במחלת הסרטן](https://www.hayadan.org.il/sagandies-241102) - [בדיקטטורה של טראמפ אין מקום לצדק סביבתי](https://www.hayadan.org.il/environement-justice-not-for-trump)