# האם אפשר לשכפל אותנו לאחר המוות?

> על הכותבים

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/can-our-consciousness-be-duplicated-after-death-0101181
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2018-01-01T00:00:06+02:00
- Modified: 2025-07-31T16:53:49+03:00
- Sections: ביולוגיה ורפואה, המוח
- Topics: ביולוגיה ורפואה, דתות, המוח, העלאת המוח למחשב, טרנס-הומניזם, תודעה, תודעה קוונטית

## Article

על זיכרונות, על נקודות השקפה ועל ה"אני" [מאת מייקל שרמר, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל](http://www.sciam.co.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A4%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA/) 25.07.2017 בסרט "[התגלית](http://www.netflix.com/il/title/80115857)" שיצא ב-2017 בחברת נטפליקס, רוברט רדפורד מגלם מדען המוכיח שיש חיים אמיתיים אחרי המוות. "ברגע שהגוף מת, חלק מן התודעה שלנו עוזב אותנו ויוצא למסע למישור אחר," מסביר המדען בסרט. הוא מתבסס על ראיות שנאספו במכונה שבנה, המודדת, כפי שמסבירה דמות אחרת בסרט, "גלי מוח ברמה תת־אטומית העוזבים את הגוף לאחר המוות." הרעיון הזה אינו רחוק מהשערה אמיתית, הקרויה [תודעה קוונטית](https://en.wikipedia.org/wiki/Quantum_mind), שהעלו כמה אנשים מתחומים מגוונים, החל בפיזיקאי [רוג'ר פנרוז](https://en.wikipedia.org/wiki/Roger_Penrose) ועד לרופא [דיפאק צ'ופרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Deepak_Chopra). כמה גרסאות שלה טוענות שהתודעה אינה תוצר בלעדי של המוח שלנו, אלא דבר מה המתקיים בנפרד מן העולם החומרי, ולכן מותו של הגוף הפיזי אינו סוף הקיום המודע. מכיוון שזהו הנושא של ספרי הבא, "[גן עדן עלי אדמות: החיפוש המדעי אחרי חיים שלאחר המוות, חיי נצח ואוטופיה](https://www.amazon.com/Heavens-Earth-Scientific-Afterlife-Immortality/dp/1627798579) (שייצא לאור ב-2018 בהוצאת הנרי הולט), העלה הסרט במחשבתי כמה בעיות שזיהיתי ברעיונות האלה, בין אם הם מדעיים או דתיים. ראשית, בהשערות האלה טמונה הנחה שהזהות שלנו ממוקמת בזיכרונות שלנו, שעל פי ההנחה הזאת מתועדים באופן קבוע במוחנו: אם יהיה אפשר להעתיק אותם לתוך מחשב או לשכפל אותם ולהשתילם בגוף או בנשמה שקמו לתחייה, יביא הדבר לשחזור שלנו. אבל לא כך פועל הזיכרון. הזיכרון אינו דומה למכשיר הקלטה שיכול להריץ מחדש את העבר על גבי מסך הטמון בתודעה שלנו. הזיכרון הוא למעשה תהליך נזיל העובר עריכה ללא הרף. התהליך הזה תלוי באופן מוחלט בתקינותם של תאי העצב במוח. נכון שכשאנחנו הולכים לישון ומתעוררים למחרת בבוקר, או כשאנו עוברים הרדמה לפני ניתוח ומתעוררים כמה שעות לאחר מכן, הזיכרונות שלנו חוזרים אלינו. זה אפילו מתרחש לאחר הליך רפואי של הרדמה עמוקה באמצעות קירור (DHCA), הליך שבו מקררים את מוחו של המטופל לטמפרטורה שמתחת ל-10 מעלות צלזיוס, דבר שעוצר את הפעילות החשמלית בתאי העצב. העובדה שזיכרונות ארוכי־טווח חוזרים לאחר חוויות כאלה עשויה לרמוז שהם מאוחסנים במוח ביציבות. אבל זה לא יכול לקרות אם המוח מת. זאת הסיבה שחייבים לבצע החייאה קרוב ככל האפשר להתקף לב או לטביעה: אם לא מגיע דם עתיר־חמצן למוח, תאי העצב מתים ואיתם נמחקים הזיכרונות שהם מאחסנים. שנית, טמונה ברעיונות האלה ההנחה שהעתקת ה[קוֹנֶקטוֹם](https://en.wikipedia.org/wiki/Connectome) של המוח, מפת הקישורים בין תאי העצב, והעלאתו למחשב (כפי שמציעים כמה מדענים), או קימה לתחייה של האני הפיזי בחיים הבאים (כפי שמתארות דתות רבות), תגרום לנו להתעורר מחדש, כאילו לאחר שינה ארוכה במעבדה או בגן עדן. אבל עותק של הזיכרונות שלנו, של המחשבות שלנו ואפילו של הנשמה שלנו, אינו אנחנו. זהו עותק שלנו, שאינו שונה מתאום. ואין אף תאום המביט באחיו וחושב לעצמו, "הנה אני". שכפול או קימה לתחייה לא יכולים לאתחל אותנו במישור קיום אחר. שלישית, הזהות הייחודית שלנו היא יותר מסך הזיכרונות השמורים שלנו. היא כוללת גם את נקודת ההשקפה האישית שלנו. מדען המוח [קנת הייוורת'](http://www.brainpreservation.org/team/kenneth-hayworth/), מדען ראשי במכון הרפואי על שם האוורד יוז ונשיא הקרן לשימור המוח, מחלק את הזהות שלנו לשני חלקים: אני־הזיכרונות (MEMself) ואני־נקודת־ההשקפה (POVself). הוא סבור שאם יעתיקו למחשב עותק מושלם של אני־הזיכרונות (או, לצורך הדיון, יקימו אותו לתחייה בגן עדן), יתעורר יחד איתו גם אני-נקודת־ההשקפה. אני חולק על דעתו. אם הוא צודק, אז כשיבצעו את הדבר ללא מותו של האדם, ייווצרו שני עותקים של אני־זיכרונות, ועם כל אחד מהם יתעורר עותק של אני־נקודת־השקפה משלו, וכל אחד מהם יתבונן בעולם בעיניו הייחודיות. מרגע זה, כל אחד מהם יפנה למסלול חיים נפרד, יצבור זיכרונות שונים שיהיו מבוססים על חוויות שונות. לא יהיו לנו לפתע שתי נקודות השקפה. אם נמות, אין שום מנגנון שבו האני של נקודת ההשקפה יוכל לעבור מן המוח אל המחשב (או אל הגוף הקם לתחייה). נקודת השקפה תלויה לגמרי בהמשכיות של האני מרגע לרגע, גם אם ההמשכיות הזאת נקטעת בשינה או בהרדמה. מוות הוא קטיעה קבועה של ההמשכיות, ונקודת ההשקפה האישית שלנו אינה יכולה לעבור ממוחנו אל תווך כלשהו אחר, לא כאן ולא בעולם הבא. אם זה נשמע לכם מייאש, הרי שזה בדיוק להיפך. המודעות לכך שאנו בני תמותה מעודדת מפני שאם הדבר כך, הרי שלכל רגע, לכל יום ולכל מערכת יחסים יש משמעות. מעורבות עמוקה בעולם וביחסים עם בני אדם חושבים וחשים אחרים מביאה משמעות ותחושת מטרה. כל אחד מאיתנו ייחודי בעולם ובהיסטוריה, הן במיקום והן בזמן. אי אפשר לשכפל את הגנום ואת הקונקטום שלנו, כל אחד מאיתנו הוא יחיד שהוענקה לו מודעות לכך שהוא בן תמותה, ומודעות עצמית לגבי משמעות הדבר. ומהי המשמעות? החיים אינם חזרה זמנית לקראת מופע גדול שיתקיים בעולם הבא – הם הופעת היחיד שלנו בדרמה הגדולה של הקוסמוס כאן ועכשיו. על הכותבים [מייקל שרמר](http://www.sciam.co.il/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8/?author=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%9E%D7%A8&group_id=1&post_id=17225) - המו"ל של כתב העת ( Skeptic (www.skeptic.com ועמית נשיאותי באוניברסיטת צ'פמן. ספרו החדש הוא גן עדן עלי אדמות. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer עוד בנושא באתר הידען: - [האם נוכל להעלות מוח למחשב – והאם אנו צריכים אפילו לנסות?](https://www.hayadan.org.il/could-we-upload-a-brain-to-a-computer-and-should-we-even-try-1807164) - [האם חקר המוח מסוגל לפתור את חידת האדם?](https://www.hayadan.org.il/brain-reaserch-and-human-quiz-0503101) - [היכן נמצאת ציפור הנפש? מחקר ישראלי חדש מחפש את הרשת המודעת של המוח](https://www.hayadan.org.il/new-israeli-research-search-for-the-conscious-network-of-the-brain-0611169) - [שאלות לעתיד האנושות: האם תרצו לחיות לנצח?](https://www.hayadan.org.il/do-you-want-to-live-forever-2403179) - [ראשית התודעה](https://www.hayadan.org.il/the-beginning-of-consciousness-1912091)