נשיא ארה”ב הודיעה ביום רביעי (20:30 שעון ישראל) על פיתוח חללית חדשה שתסיע אסטרונאוטים אמריקנים לבסיס על הירח עד סוף 2015 ובסופו של דבר גם להגיע למאדים ומעבר לו
ראו גם פרשנות בסוף
עדכון 14/1/2004 שעה 21:00
נשיא ארה”ב הודיעה ביום רביעי (20:30 שעון ישראל) על פיתוח חללית חדשה שתסיע אסטרונאוטים אמריקנים לבסיס על הירח עד סוף 2015 ובסופו של דבר גם להגיע למאדים ומעבר לו.
בוש יסיג את ארה”ב מתחנת החלל הבינלאומית ויוציא לגמלאות את תחנת החלל הבינלאומית בערך ב-2010.
“נחזור לירח עד 2020, שם יוצב בסיס קבוע לקראת נחיתה אנושית על המאדים ומעבר לו”. זו הבשורה שהביא עימו אמש (יום ד') נשיא ארה”ב, ג'ורג' בוש, שהכריז על תוכנית חלל חדשה.
לקראת נאומו הדרמטי של נשיא ארה”ב, ג'ורג' בוש, שיחרר הבית הלבן מידע על תוכנית החלל עליה הכריז. מהתוכנית עולה כי בדעתו של בוש ליזום את ייצורן של מעבורות חלל חדשות. המעבורות הללו, שייוצרו עד 2015, אמורות לשמש את סוכנות החלל האמריקנית נאס”א במסע שאפתני אל הירח, עד שנת 2020.
אין המדובר בנחיתה פשוטה על הירח, כפי שעשו האמריקנים לראשונה בשנת 1969. לפי התוכנית השאפתנית של בוש, שמתפרסמת על רקע שנת בחירות, יקימו האמריקנים בסיס קבוע על הירח. הבסיס ישמש בסופו של דבר כקרש קפיצה אל המאדים.
“זה הזמן לאמריקה לעשות את הצעד הבא. אני מכריז היום על התוכנית החדשה לחקר החלל”, אמר בוש. “נתחיל את זה במהירות ונשתמש בצוותים הקיימים”.
כאמור, בתוכנית גם אמר בוש כי האמריקנים ייסוגו מהשתתפותם בתחנת החלל הבינלאומית עד שנת 2010, לאחר שימלאו את התחייבויותיהם לרוסים. כמו כן יפסיקו עד אותה שנה את השימוש בצי מעבורות החלל המיושנות. אחת מהן – הקולומביה, התרסקה כזכור בפברואר 2003 בשל תקלה ובתוכה אל”מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי.
“נפתח רכב חלל חדש שיהיה מסוגל להעביר את האנשים לעולמות אחרים. זה יהיה רכב החלל הראשון מסוגו מאז האפולו”, אמר בוש והוסיף כי עתה, 25 שנים אחרי שנבנה רכב החלל האחרון, הגיע הזמן לעשות את הצעד.
בנאומו פרש בוש את משנת החלל החדשה לפיה הבסיס על הירח ישמש כתחנה מקשרת במסע אל מאדים. עוד לפני המסע האנושי אל מאדים יישלחו עד שנת 2008 למאדים רכבי מחקר נוספים, בלתי מאויישים. מאדים אינו התחנה היחידה במסע המתוכנן של בוש. האמריקנים, לפי התוכניות, יחלו לחקור אזורים נרחבים ומרוחקים יותר במערכת השמש. “האדם עושה את דרכו אל הקוסמוס”, אמר בוש.
“נוכחות נרחבת על הירח תאפשר לאסטרונאוטים לפתח טכנולוגיות חדשות ולרתום את המשאבים העשירים שעליו לטובת חקר של סביבות מאתגרות אף יותר”, נכתב בהודעת הבית הלבן, שהפעם לא עסקה בתמורות בעיראק או במצב במזרח התיכון.
טכנולוגית, הרעיון האמריקני ברור: מכיוון שכוח המשיכה על הירח הוא כשישית מזה שעל כדור הארץ, כל שיגור מבסיס שיגור שיוצב עליו יהיה זול יותר.
“חזונו של הנשיא מאשר מחדש את מחוייבותינו לחקר החלל האנושי”, נכתב עוד בהודעה. “הוא נותן לנאס”א מיקוד חדש ומטרות ברורות”. ואכן, בבית הלבן מבינים כי סוכנות החלל האמריקנית זקוקה למיקוד שכזה. אחרי אסון מעבורת הקולומביה עלו קולות אמריקנים רבים שפיקפקו ביכולת השיקום של הסוכנות מאסון שכזה.
בבית הלבן ציינו גם כי תג המחיר של התוכנית החדשה יהיה “אפשרי”, ו”יאפשר לנאס”א לעמוד בסטנדרט הבטיחות הגבוה ביותר”. התוספת התקציבית של נאס”א תעמוד בחמש השנים הקרובות על מחיר שהוגדר על ידי הבית הלבן צנוע – מיליארד דולרים. מקור מימון נוסף יהיה קיצוץ של 11 מיליארד דולרים מתוכניות אחרות של נאס”א.
“אנו בוחרים לחקור את החלל כי זה משפר את איכות חיינו ומעודד את הרוח הלאומית. בואו נמשיך את המסע”, חתם בוש את נאומו.
ידיעה מקדימה 14/1/2004
נשיא ארה”ב ג'ורג' בוש חשף תוכנית חדשה שתכלול הקמת בסיס קבע על הירח וטיסה מאוישת למאדים. הוא אמור לתת לנאס”א 800 מיליון דולרים להתנעת התוכנית ועוד מיליארד דולרים נוספים לתקציבה (העומד על כ-15 מיליארד) בכל שנה בחמש השנים הבאות.
ואולם המבקרים אומרים כי המבצע יעלה הרבה יותר ואמריקה אינה יכולה להרשות לעצמה רעיון כה שאפתני. הם גם מאשימים כי בוש מציע זאת כדי לזכות מחדש בקולות הבוחרים בבחירות שייערכו לקראת סוף השנה.
אופקים חדשים
הכרזת הנשיא נועדה לאושש את תוכנית החלל של ארה”ב שידעה נסיגות רבות, שהחמורה שבהן היא אסון הקולומביה.
המיקוד החדש יהיה בטיסות מאוישות, תחילה לירח ואחר כך למאדים. לראשונה מזה עשור, האסטרונאוטים יטוסו למקום כלשהו.
הרוח הולכת להיות של תגליות מתמשכות, חיפוש אופקים חדשים והשקעה בתוכנית שתסייע להגיע למטרות אלו: אמר בוש לכתבים במקסיקו ביום שלישי.
בביקורו היום במטה נאס”א בוושינגטון מפרט בוש את התוכנית:
התוכנית תקרא להוציא לגמלאות את מעבורות החלל עד שנת 2010; לבנות כלי זול יותר ואמין יותר מהמעבורת להטסת בני אדם; תוכנית תחנת החלל הבינלאומית תקוצץ לאחר השלב הבא של בנייתה; לאחר שנת 2016 נאס”א תעזוב את התחנה לשותפיה – סוכנות החלל האירופית, רוסיה, קנדה ויפן;
חזרה לירח בתוך 9-12 שנה, עם בסיס מאויש ומיד לאחר מכן שיגור בני אדם למאדים.
אף כי הנשיא כבר הקצה 800 מיליון דולר להתנעת התהליך ותידרש תוספת של חמישה אחוזים לתקציב השנתי של נאס”א.
ואולם מבקרים, לרבות בין השמרנים, הרעיון הוא בלתי אחראי בזמן שבו גואה הגירעון בתקציב הפדרלי. “זה אבסורד פיסקלי. בוש מבזבז כסף כאילו יש לנו כסף לשרוף כאוות נפשינו אבל אין לנו” אומר סטיבן מור, נשיא מועדון הצמיחה, קבוצה שמרנית התומכת בבוש. הנשיא בוש האב הציע לשגר אדם למאדים כאשר היה בתפיד בשנת 1989, ואולם הוא לא הזכיר בסיס על הירח. הפרויקט לא התקדם לאחר שעלותו הוערכה ב-500 מיליון דולרים.
ואולם הכרזת הנשיא הנוכחי באה כאשר תוכנית החלל חוגגת נחיתה מוצלחת של הרובוט ספיריט על מאדים. בזמן שהנשיא שוהה במטה נאס”א, יבקר סגנו, דיק צ'ייני במעבדה להינע סילוני בקליפורניה כדי לספר שם על הכיוון החדש.
חדשות וואלה מוסיפים:
תוכנית החלל של נשיא ארה”ב, ג'ורג' בוש, לא סחפה את הציבור האמריקאי בהתלהבות – כך עולה מסקר שערכה סוכנות איי.פי. יותר ממחצית המשתתפים חשבו כי במקום בסיס קבוע על הירח, כדאי להשקיע את הכספים בעניניים פנימיים.
48% מהנשאלים הביעו תמיכה בהרחבת תוכנית החלל האמריקאית, בעוד מספר דומה התנגד לכך. מרבית המשתתפים בסקר הביעו תמיכה כללית בהמשך המשימות המאוישות לחלל. כשהועמדה בפני הנשאלים ברירה בין השקעת הכסף בחלל או בחינוך ובריאות, העדיפו 55% את האפשרות הקרובה אליהם ולקרקע.
פרסומתדאלס הודג'קינס, חוקר מאוניברסיטת מישיגן, הסביר ל”וושינגטון פוסט” כי “אי אפשר לצאת למלחמה, לקצץ במסים, הכלכלה בזבל ואתה משקיע מיליארדים בטיסות לחלל. איך נשלם על זה? זה לא נראה לי צודק מבחינה מוסרית”. פולה סטיינר, תושבת ג'קסונוויל, דווקא תומכת בתוכנית בוש. “זה נראה לי רעיון אדיר. זה הטבע האנושי לחקור מה קורה במקומות אחרים”.
הנשיא בוש צפוי לספר מחר על תוכנית חקר החלל היומרנית שלו, כיוזמה לקידום מעמדו בבחירות המתקרבות. נתוני הסקר האחרון אמורים לגרום לו לשקול שנית את הרעיון. המשתתפים בסקר הגבירו את התנגדותם, כשנאמר להם שממשל בוש יוזם את התוכנית, ביחס לעמדה שהפגינו כשנאמר להם ש”ארה”ב מתכננת…”.
מוזיאון לתולדות מערכת השמש ומקפצה למאדים או
למה כדאי להקים בסיס קבע על הירח
מאת קנת צ'אנג
דווקא הירח, ולא מאדים המרוחק, הוא בעיני כמה חוקרים יעד מפתה למסע מאויש בחלל. מסע זה עומד במרכז ההצעה שהעלה נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, בתחילת השבוע. לפי ההצעה, עד 2015 יחודשו הטיסות המאוישות לירח בשאיפה להקים בסיס קבע עליו, ובתוך 20 שנה ישוגר אדם למאדים.
גיאולוגים התומכים בהצבת אסטרונאוטים על הירח סבורים שסלעי הירח עשויים להניב מידע רב על מיליארד השנים הראשונות של כדור הארץ. בעיני אסטרונומים הירח הוא אתר אידיאלי להצבת טלסקופ שיתבונן עמוק לתוך היקום.
“נוכל להפיק הרבה מהירח”, אמר ד”ר אלן טריימן, מדען במכון לחקר ירחים וכוכבי לכת ביוסטון, “אולם אין זה מחקר שמרתק במיוחד את הציבור”.
לאחר ההצלחה המסחררת של משימת “אפולו”, הציבור איבד עניין בהמשך הטיסות המאוישות לירח. הממשל של ניקסון ביצע קיצוצים עמוקים בתקציב נאס”א ובשלושה העשורים שעברו מאז שלחה הסוכנות חלליות לא מאוישות לעולמות רחוקים ומסתוריים יותר, כמו מאדים וצדק.
בפרק זמן זה נשלחו רק שתי חלליות מחקר קטנות למסלול היקפי סביב הירח. “קלמנטיין”, ששוגרה בשיתוף עם משרד ההגנה האמריקאי, מצאה סימנים למים קפואים בקוטב הדרומי של הירח ב-1994. ב-1998 וב-Lunar Prospector” 1999″ סיפקה עדויות נוספות ומשכנעות לקיום קרח על פני הירח ומיפתה את השדה הגרוויטציוני והשדה המגנטי שלו.
אם יוקם בסיס קבוע על הירח, אפשר יהיה להסתייע בו במסע למאדים. מכיוון שכוח הכבידה של הירח שווה לשישית מכוח הכבידה של כדור הארץ, איסוף חומרי גלם על הירח – החל במתכות לבניית המעבורת וכלה במים לסיפוק צורכי האסטרונאוטים – יהיה זול בהרבה מהטסת החומרים הללו מכדור הארץ. כך אפשר יהיה להפחית את עלות המסע למאדים ולצמצם את הקשיים הכרוכים בו.
בסיס על הירח ישמש גם לבדיקת טכנולוגיות חדשות, שיפותחו לצורך הטיסה למאדים. אבל הירח מציע גם פיתויים משלו. לפני כ-4.5 מיליארדי שנים התנגש בכדור הארץ הצעיר גוף פלנטרי בממדיו של מאדים. בעקבות ההתנגשות ניתז לחלל גוש סלע, שהפך לירח. המאסה של הירח שווה לחלק השמונים של מאסת כדור הארץ; לכן התקרר הירח עד ליבתו כבר לפני זמן רב, ונותר מת מבחינה גיאולוגית. הירח גם קטן מכדי שיוכל להחזיק סביבו אטמוספירה.
דווקא המוות הגיאולוגי הזה הוא שמלהיב את החוקרים. גיאולוגים רואים בירח מעין מוזיאון לתולדות מערכת השמש. “חקר הירח יכול לספר לנו כיצד נוצר כדור הארץ”, אמר טריימן.
תנועת הלוחות הטקטוניים בכדור הארץ הרסה כמעט את כל הסלעים שנוצרו על פני השטח במיליארד השנים הראשונות לקיום הפלנטה. בירח, סלעים אלה עדיין מצויים על פני השטח. גיל הסלעים הצעירים ביותר על הירח הוא כגילם של כמה מהסלעים הקדומים ביותר על כדור הארץ: 3.2 מיליארד שנה.
382 הקילוגרמים של סלעים שהאסטרונאוטים הביאו לכדור הארץ חוללו מהפכה בהבנה המדעית של הירח. הדמיון בין תערובת אטומי החמצן שבסלעי הירח לתערובת שבסלעי כדור הארץ הוכיחה כי לשניהם מוצא משותף. ממצא זה סתר את ההשערה שהירח נוצר במקום אחר בחלל ובשלב כלשהו “נלכד” בכוח הגרוויטציוני של כדור הארץ.
אבל הסלעים נלקחו מששת האתרים שבהם נחתו משימות אפולו. שאר פני השטח של הירח – שגודלם כגודל יבשת אפריקה – לא נחקרו. ד”ר דייוויד מקיי, מדען במרכז החלל ג'ונסון של נאס”א, רוצה שהסוכנות תשגר משימות לאתרים אחרים בירח, כדי לחפור שם תעלות בעומק של עד 100 מטרים. תעלות אלה יאפשרו לחקור בפירוט את השכבה העליונה של הקרקע, העשויה אבק וסלעים מפוררים. “אני חושב שבירח חבוי מידע רב שטרם פוענח”, אמר מקיי. “שכבת הקרקע העליונה של הירח היא כמו מכשיר הקלטה ענק, שפועל מיליארדי שנים”.
בעוד גיאולוגים מחפשים בירח עדויות על תולדות כדור הארץ, אסטרונומים המבקשים להביט רחוק יותר לתוך היקום מעוניינים בו כאתר להצבת טלסקופ גדול, שיוכל להתמקד באזור אחד בשמים במשך שבועות או חודשים. טמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט וסביבה נטולת אוויר, חיוניות להשגת תמונה חדה. הצבת הטלסקופ על הירח תקל על ביצוע תיקונים ושדרוגים.
“רבים סבורים כי הירח מציע את התנאים הרצויים לנו”, אמר ד”ר רוג'ר אנג'ל, אסטרונום מאוניברסיטת אריזונה. אנג'ל הציע להציב טלסקופ אינפרה-אדום גדול בתוך מכתש עמוק בקוטב הדרומי של הירח.
טלסקופ שיוצב על הירח יהיה רגיש יותר מטלסקופ החלל האבל. יתר על כן, הוא יוכל לאתר גלקסיות וכוכבים חיוורים בהרבה מאלה שייקלטו על ידי מחליפו המתוכנן של האבל. ייתכן אפילו שיצליח לקלוט את האור הנפלט מהכוכבים הראשונים שנוצרו ביקום, חצי מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול. “זה משהו שהיה אפשר לעשות היטב מהירח”, אמר אנג'ל.
לידיעה בבי.בי.סי
ידען האדם והחלל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~736720106~~~8&SiteName=hayadan
