# הפחמן הקבור מאיים להגביר את התחממות כדור הארץ

> בקרקעות העולם ״קבורות״ כמויות עצומות של פחמן ומסתבר כי ההתחממות העולמית תגרום לשיחרור פחמן בכמויות גדולות בהרבה ממה שנחזה עד היום. בקרקעות העולם ״קבורות״ כמויות עצומות של פחמן ומסתבר כי ההתחממות העולמית תגרום לשיחרור פחמן בכמויות גדולות בהרבה ממה שנחזה עד היום. נמצא כי ״בעולם שמתחמם תתגבר פליטת פחמן דו-חמצני על ידי חיידקים בקרקע ״התברר כי קרקעות מאזורים קרים וקרקעות שמחזיקות יותר פחמן יפלטו יותר פחמן דו-חמצני ככל שהטמפרטורה תעלה."…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/burried-carbon-1009148
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2014-09-08T21:08:39+03:00
- Modified: 2026-05-25T21:27:44+03:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי
- Topics: דו-תחמוצת הפחמן, ההתחמות הגלובלית, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים

## Article

בקרקעות העולם ״קבורות״ כמויות עצומות של פחמן ומסתבר כי ההתחממות העולמית תגרום לשיחרור פחמן בכמויות גדולות בהרבה ממה שנחזה עד היום. בקרקעות העולם ״קבורות״ כמויות עצומות של פחמן ומסתבר כי ההתחממות העולמית תגרום לשיחרור פחמן בכמויות גדולות בהרבה ממה שנחזה עד היום. נמצא כי ״בעולם שמתחמם תתגבר פליטת פחמן דו-חמצני על ידי חיידקים בקרקע ״התברר כי קרקעות מאזורים קרים וקרקעות שמחזיקות יותר פחמן יפלטו יותר פחמן דו-חמצני ככל שהטמפרטורה תעלה." [על פי מחקר שמתפרסם ב-](http://www.nature.com/nature/journal/v513/n7516/full/nature13604.html)nature יש בקרקעות העולם פחמן שכמותו גדולה פי שניים מאשר באטמוספירה ויותר מאשר בכל החי והצומח (biomass). אוכלוסיות של חיידקים שנושמים בקרקע פולטים לאטמוספירה פחמן בצורה של פחמן דו-חמצני. כל שנה משחררים חיידקי הקרקע כשישים טריליון טון של פחמן דו-חמצני לאוויר העולם. נסיונות קצרי מועד הראו כי נשימת חיידקי קרקע עולה עם עלית הטמפרטורה. מידע שנאסף מהנסיונות שוקלל למערך הפחמן בקרקע ובמערכות החיים והמדגמים מראים כי ההתחממות גורמת לעליה בפליטת הפחמן הדו-חמצני מהקרקע. כלומר, נוצר משוב לולאתי חיובי שיכול להשפיע על שינויי האקלים. גודל המשוב לא ברור מאחר שאוכלוסיית חיידקי הקרקע משנה את רמות הפליטות או קליטת הפחמן הדו-חמצני בהתאם לעליה או לירידה בטמפרטורה. כאשר הטמפרטורה יורדת משמעותית מתהווה תהליך הפוך, החיידקים קולטים פחמן דו-חמצני.‬ אלא שהנטיה לתהליך הפוך קטנה בהרבה ואינה משמעותית. יותר מכך, כאשר יש ירידה בטמפרטורה נהיים החיידקים יותר רגישים וכאשר הטמפרטורות עולות שוב הם פולטים יותר פחמן דו-חמצני. ‬ במהלך המחקר נאספו קרקעות מבתי-גידול שונים באזורי אקלים מחוג הקוטב ועד האמזונס. החוקרים חיממו וקיררו את הקרקעות לאורך זמנים ארוכים יחסית (כ-90 ימים),‬ ובדקו את התגובות והרגישות של אוכלוסיות החיידקים לטמפרטורות משתנות,‬ נמצא כי ״אוכלוסית החיידקים מגיבה יותר לעליה מאשר לירידה בטמפרטורה״.‬ ‬ למרות הנחות כי החיידקים יסתגלו לטמפרטורות גבוהות וכך פליטת הפחמן הדו-חמצני מקרקעות ״רגישות״ תפחת. הסתבר כי ״אין התאקלמות של אוכלוסיות החיידקים ‬ופליטת הפחמן הדו-חמצני אינה פוחתת״.‬ ‬ קרקעות חקלאיות היו פחות פגיעות ואילו התגובות הקיצוניות ביותר היו בקרקעות בהן יחס הפחמן לחנקן גבוה ובקרקעות באזורי אקלים קרים. כלומר קרקעות באזורים קרים יהיו יותר רגישות להתחממות ויפלטו יותר פחמן דו-חמצני מאשר מנבאות התחזיות עד היום. על אף שלחוקרים לא ברור התהליך בכללותו, המחקר הראה כי ההערכות על השפעת ההתחממות על מערכות החיים והקרקעות היו נמוכות מהצפוי שכן בקרקע ובעיקר באזורים הצפוניים, יש כמויות עצומות של פחמן שישתחרר ככל שהטמפרטורות יעלו.