ידענים: אבולוציה - עליית האדם | יונקים

מאת 3 בספטמבר 2012 7 תגובות

אמר איתי רופמן מאוניברסיטת חיפה שהשתתף במחקר קופי אדם אלו כחלק מעבודת הדוקטורט שלו.

קנזי קוף הבונובו מכין כלי אבן. צילום: Elizabeth Rubert-Pugh - Great Ape Trust of Iowa/Bonobo Hope Sanctuary

קנזי קוף הבונובו מכין כלי אבן. צילום: Elizabeth Rubert-Pugh – Great Ape Trust of Iowa/Bonobo Hope Sanctuary

בפעם הראשונה הראו שני שמפנזי בונובו יכולת להכין ולהשתמש בצורה מתוחכמת בכלי אבן, בדומה לאופן שבו השתמש האדם הקדמון בכלי אבן לפני כ-2.6 מיליון שנה – כך עולה ממחקר חדש של האוניברסיטה, בשיתוף עם חוקרות מארה"ב*, שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS. "זו הפעם הראשונה שמישהו מלבד האדם מגיע לרמה טכנולוגית כזו", אמר איתי רופמן, שהמחקר הנוכחי הוא חלק מעבודת הדוקטורט שלו. צפו בריאיון עם רופמן בערוץ האקדמי.

כיום כבר מוכרת במדע הרב-גוניות התרבותית של השמפנזים החיים בטבע, למשל – מהם הצדים קופיפים במקלות חדים, השוברים אגוזים בעזרת אבני פטיש וסדן, והחופרים עם כלי עץ להשגת מים ופקעות. בעבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' אביתר נבו ופרופ' אברהם רונן, מנסה רופמן, אנתרופולוג-אבולוציוני, לבחון האם שמפנזים מסוגלים להראות תכונות הדומות לאלה של מיני האדם הקדמון הראשונים.

בניסוי הנוכחי, עבדו החוקרים עם קאנזי ופאן-בנישה, שני בונובואים מפורסמים, שגדלו בסביבת בני אדם ולמדו לתקשר איתם בשפת סמלים ממוחשבת ובאנגלית, ברמה כזו שנהיו ברי שיח ומשתמשים במשפטים בני 3-4 מילים.

בשנת 1991 לימדו אותם יצור ושימוש פשוט בכלי אבן צור, עמם הם חתכו חבל או פיסת עור לפתיחת קופסא מלאכותית שהכילה מזון. כעת העמיד רופמן בפניהם אתגרים חדשים המדמים מצבים טבעיים, הדורשים יישום אסטרטגיות הישרדות בהן השתמשו אבותינו הקדמוניים. בניסוי זה, הושם מזון בתוך תא קטן שנחפר במרכזו של בול עץ, שנחתך לאורכו והודבק לאחר מכן, והשמפנזים נתבקשו לפתח דרכים להשגת המזון, כאשר בשדה בו שהו הונחו אבנים מסוגים שונים, קרני אייל וענפים מסועפים. לדבריו של רופמן, אתגר זה דימה הוצאת לשד מתוך עצם גדולה של חיה. כמוכן נתבקשו השמפנזים להגיע למזון שהוחבא בעומק אדמה סלעית, בדומה למצב הקיים בטבע.

בשלב הראשון הכינו שני הבונובואים את כלי האבן שלהם, כשחומר הגלם המועדף עליהם היה אבן הצור. תוך החזקת שתי אבני צור בידיהם, הם היכו בחוזקה אבן באבן ויצרו שני סוגי כלים בהתאם למשימה שעמדה בפניהם. קנזי הראה את היכולות המרשימות ביותר בהכינו כלים ל"עבודה כבדה" וכלים ל"עבודה קלה" – כלים דמויי גרזן וטריז או כלים דמויי מקדח ומגלף, בהתאמה. "שני סוגי כלי אבן אלה מקבילים בצורתם ובשימושם לשני סוגי הכלים שתוארו עבור האדם הקדמון הראשוני. במטלה בה היה עליו לפצח את בול העץ, בכדי להגיע ל'לשד', הוא זרק אותו תחילה על אבנים, ולאחר מכן החל לעבוד עליו בעזרת הכלים 'הכבדים' וה'קלים' תוך שהוא משתמש בהם בצורה נכונה לאורך החריץ המודבק של בול העץ, במטרה להחליש ולפתוח אותו. למשל, ב'גרזן' הוא היכה מכות נמרצות לאורך החריץ וב'מקדח' השתמש בתנועות סיבוביות תוך לחץ על חריץ בול העץ", ציין רופמן. גם במטלה השנייה, התאימו שני השמפנזים את כלי העבודה לתנאי השטח: הם שתמשו בידיים בכדי לחפור באדמה רכה, בענפים בכדי לחפור באדמה בוצית ובכלי האבן שלהם בכדי לחפור באדמה קשה.

בניסיונות אלה, הפגינו קאנזי ופאן-בנישה יכולות טכנולוגיות גבוהות, כאלו שלמעשה רק האדם הקדמון הציג עד היום. כשרופמן השווה בין סימני החריצים על בולי העץ לסימנים שנמצאו על עצמות מאובנים של בע"ח מלפני 2.6 מיליון שנה – אותם עשה האדם הקדמון כשביקש להגיע ללשד העצם – הוא ראה שהם זהים כמעט לחלוטין.

היכולת של האדם הקדמון להשתמש בכלי אבן למטרות שונות נחשבת לפריצת הדרך הקוגניטיבית החשובה ביותר בהתפתחות הטכנולוגית שלו. הממצאים הנוכחיים מצביעים על כך, כי יכולת זו הייתה ככל הנראה קיימת כבר אצל האב המשותף האחרון של האדם הקדמון והשמפנזים. "ממצאים אלו עשויים לשפוך אור נוסף על ההתפתחות האבולוציונית של האדם הקדמון", הוסיף רופמן, "ואני מניח שבקרב משפחת שמפנזי-הבונובו האלה, שגדלו לצד משפחת בני אדם – אם ימשיכו במסלול זה – נוכל לראות בעתיד המשך התפתחות קוגניטיבית מרשימה".

רופמן מתכנן בחודשיים הקרובים להקים משלחת לחקר שמפנזים החיים בצפון מערב אפריקה בסביבה חצי-צחיחה בבית גידול צוקי הדומה במאפייניו לזה של השבר האפריקאי הגדול, בו התפצלו מיני האדם הקדמון השונים. באזור דל משאבים זה על השמפנזים להפעיל אסטרטגיות השרדות והסתגלות בכדי להשיג מים, מזון ומחסה. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בפונציאל שלהם גם מהיותם מין אח למשפחת האדם הקדמון, וגם מעצם חייהם שם בתנאי קיצון, שאמורים להביא פוטנציאל זה לידי ביטוי. "מעניין מאוד לחקור שמפנזים אלו, החיים מאות שנים בסמיכות ובשלום עם שבטים ילידיים, ומקיימים יחסי גומלין אדם-שמפנזה שחשוב לתעד בטבע", סיכם רופמן.

*פרופ' סו סאבג'-רומבה והגב' אליזבת רוברט-פו, מהשמורה לשמפנזי בונובו בדה-מוין, איווה

**דוקטורנט ברשות ללימודים מתקדמים ובמרכז הבינלאומי ללימודים מתקדמים באבולוציה, באוניברסיטת חיפה. רופמן הינו מלגאי אדאמס, מטעם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

7 תגובות ל “קופי בונובו הצליחו להעביר מסרים מורכבים ולהשתמש בכלים”

  1. אחת

    אני מתפלאה, איך עדיין לא באו דתיים כדי לכתוב : "לא משנה כמה תנסו לפתח אותם, הם תמים ישארו קופים" עם הבנה טיפשית כאילו האבולוציוה מכוונת לזני על.

  2. עמנואל

    לענתי יש כבר הרבה זנים של עבדים
    הבנקים משעבדים את כולנו
    אנחנו עבדים למה צריך להוסיף עוד עבדים גם כך לא משלמים לנו מי יודע מה…..

  3. שומר הסף

    לענתי
    אחד הנימוקים להצדקת הפיכת האפריקאים לעבדים (בזמן החדש) היה כי הם
    תת-מין (לא זן) ירוד מהאדם הלבן ומכאן ניתן להמשיך עד ל 1933 .

  4. אבי כהן

    ענתי,
    השאלה היא מתי יהיה לעבדים האלו "משה" שיוציא אותם מעבדות לחרות, ומה זה אומר עלינו?
    ממליץ על הסרט כוכב הקופים: RISE OF THE APES

  5. ענתי

    אפשר להכליא את הקופים הכי חכמים והכי צייתנים מספר דורות ואז נקבל זן של עבדים

הוספת תגובה

  • (will not be published)