דלק-ביולוגי טוב או רע?

האם הנזק שנגרם לעניים כתוצאה מעליית מחירי המזון שווה את הפיכת השדות למקורות לדלק ביולוגי?

במשך השנים האחרונות פרסמתי מספר רשימות בנושא דלק ממקורות ביולוגיים – מפסולת צמחית, הפרשות בעלי חיים, צמחי-בר ובעיקר פיתוח צמחים בגידול “אינטנסיבי” צמחים שמטרת גידולם היא ייצור דלק. בגוף הרשימות חזרתי והבהרתי כי “אין זה נכון לגדל דלק במקום מזון”, כלומר לא מוסרי ובחשבון ארוך-טווח לא כלכלי לגדל צמחים שיעודם הבלעדי הוא ייצור דלק במקום ובתנאים בהם ניתן לגדל צמחים אכילים.

איני יחיד ואין זו דעת יחיד, בעולם כולו זועקים חמס על הפנית משאבים, שטחים וגידולים ממזון לדלק, הפניה שגורמת לעלית מחירים של מצרכי מזון בסיסיים: תירס, שמן, חמניות ודומיהם.

אחרי פרסום הכתבה על ז'טרופה, קיבלתי מס' פניות מיזמים ש”גילו” אפשרות כלכלית וחשבו לנסות לגדל ז'טרופה בארץ ואפילו באירופה, העברתי את הנתונים הידועים לי לכלכלן/אגרונום וקיבלתי תשובה ברורה וחד משמעית, אין כדאיות כלכלית/סביבתית לגדל דלק ביולוגי בארצות המערב בכלל ובטח לא בשטחים בהם ניתן לגדל מזון.

בהתיחסות לז'טרופה חשוב וראוי לציין כי הצמח גדל בתנאי חצי-מדבר כלומר במקום שקשה לגדל מזון. איסוף הפרי ידני ולכן כדאי רק במקומות בהם עלות העבודה מזערית, למרות זאת ברור כי גידול אינטנסיבי יצריך השקיה מסודרת. השקיה מסודרת תאפשר גידולי מזון / ירקות בין שורות העצים וכך תתגבר את הכדאיות הכלכלית.

להדגמת הנ”ל שתי דוגמאות – שלילית וחיובית: אתיופיה היא אחת הארצות העניות בעולם, שלטונות אתיופיה מחפשים דרכים לשפר את מצב האוכלוסיה ע”י מתן
זכיונות לחברות מערביות לפתוח מיזמים חקלאיים / כלכליים. חברה גרמנית – Flora EcoPower Holding AG = בהדרכת יועץ ישראלי (אלון חובב), קיבלה זיכיון לגידול קיקיון לייצור דלק השטח אותו קיבלה החברה גובל באחת השמורות החשובות באתיופיה שמורת יער בה מיני צפרים וחיות, פילים ובעיקר אריות (שחורי רעמה) המהווים את סימלה של אתיופיה. על פי רשויות שמירת הטבע באתיופיה, השמידו/כרתו עובדי החברה חלקות יער נרחבות וגרמו נזק כבד לשמורה היחודית. היזם אולי ירוויח, הטבע, הסביבה כבר נפגעו/הפסידו.

לעומת זאת חבר סיפר לי על מיזם שתופס תאוצה: היזמים יקבלו שטח של כמיליון דונם אותם ירשתו במערכת השקיה, ובהם יטעו עצי ז'טרופה, השטח כולו ינתן לעיבוד איכרים מקומיים, אלה יגדלו גידולי מזון (ירקות ) בין עצי הז'טרופה, כאשר עצי הז'טרופה יניבו פירות יהיה על האיכרים לקטוף את הפירות, הפירות ייקנו ע”י היזם ויועברו ל”מנפטה” בה יופק הדלק ויימכר בשוק החפשי. הפסולת מתהליך הפקת הדלק תימסר לאיכרים שישתמשו בה כחומר הסקה וכדשן לשדות. כך האיכרים המקומיים יגדלו מזונם וירוויחו כסף באותו שדה, היזם ירוויח ממכירת דלק. תהליך חיובי לכל הצדדים.

ארגוני צדקה שמנסים לתמוך בעניים בעולם כולו יצאו בהתקפה חסרת תקדים כנגד המגמה המתרחבת של פיתוח ייצור ביו-דלק ממזון, סלק-סוכר, תירס, קנה-סוכר, סויה, דקל-שמן וצמחים רבים אחרים מעובדים ומגודלים למטרת ייצור דלק. הגידולים מסובסדים ע”י ממשלות אירופה וארה”ב כשה”הצדקה” לכך היא הניסיון לעצור את ההתחממות העולמית: הגידולים סופגים דו-תחמוצת-פחמן והדלק המיוצר מהם נקי לעומת דלק מינרלי.אלא שאירגוני סביבה וצדקה טוענים כי הנזק החברתי הסביבתי הנובע מגידולים אלה גדול מהרווח שבמניעת פליטת גאזי חממה, שכן חשוב לזכור כי אחד הגורמים להתחממות העולמית הוא החקלאות הממוכנת, (עיבוד שדות בעזרת מכונות הפולטות מזהמים, דישון, חריש חושף חנקן וכד').

על פי אירגון האו'ם לחקלאות ומזון (FAO) הדחף לגידול דלק גורם לעלית מחירי מזון בסיסי בארצות עניות.
כדי לפנות שטחים לגידול דלק נדחקים מאות אלפי איכרים ומסולקים מאדמתם, ממשלת הודו “פינתה” 140,000קמ'ר, כדי לטעת ז'טרופה, ברזיל מגדלת דלק על כ 120,000 קמ'ר, בכ-15 מדינות באפריקה, כמעט 400,000 קמ'ר מיועדים לנטיעת דלק. רובם של השטחים היו מיושבים ע”י ילידים שסולקו. התקשורת העממית רואה בגידולי הדלק פתרון חלקי לבעית ההתחממות וכך היא דוחפת לגידולי “ביו-דלק” תוך התעלמות מהצדדים השליליים.

על פי האיחוד האירופי: עד 2020 יהווה דלק-ביולוגי 10% מהדלק לרכב. כדי להגיע למטרה זאת נכון יהיה לא להסתמך על דלק שגדל במקום מזון, אלא על פסולת חקלאית, ע”י פיתוח אנזימים שיפרקו עצה, קש וכל חומר
פסולת יבש (או לח), אנזימים שיפיקו דלק מפסולת, לתהליך הפקת דלק מפסולת ניתן השם “דלק- ביולוגי מדור שני” (דבמ'ש.) דבמ'ש יכול גם להיות בצורה מוצקה לצרכי חימום או ייצור חשמל ולא דווקא דלק נוזלי, הבעיה היא כי תחשיב הפקת דבמ'ש אינו כולל תחרות בדלק שמיוצר ממזון, דלק זמין ומידי, מדיניות הדלק הביולוגי “רצה” ומקדימה את ההתפתחות המדעית בייצור הדלק, מצב בו ניפגעות אוכלוסיות רבות, מצב בו היתרון הסביבתי אינו ברור.

האם כדאי להפיק אתנול מצמחים?

דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]