חליפת חלל – הדור הבא

חוקרים מ-MIT מתכננים חליפת חלל גמישה ונוחה לתנועה

טל ענבר, מגזין “גליליאו”
קבוצת חוקרים מ-MIT, בראשותה של פרופ' דאוה ניומן (Newman) והאסטרונאוט לשעבר ד”ר ג'פרי הופמן (Hoffman), עוסקת בשנים האחרונות בפיתוח חליפת חלל חדשה, קלה וגמישה, שתוכל לשמש את האסטרונאוטים שיגיעו אולי למאדים בעוד כשניים או שלושה עשורים.
חליפות חלל נועדו להגן על הלובשים אותן מתנאי החלל הקיצוניים – ואקום, משרעת טמפרטורות גדולה מאוד, קרינה מסוגים שונים ומיקרו-מטאוריטים.  חליפות שנועדו להליכה על קרקע הירח (או בעתיד מאדים) מציבות אתגרים הנדסיים חדשים, כמו הצורך בנעלי הליכה נוחות, חוזק רב של החליפה ועמידות בפני שחיקה או קריעה בעקבות חיכוך בסלעים או מעידה על הקרקע.
הצוות של MIT פיתח תפישה חדשנית של חליפה המכונה ביו-סוט (Bio Suit). חליפה זו משלבת אריגים גמישים וחזקים, המפעילים לחץ על גוף האסטרונאוט, עם חלקים קשיחים-למחצה היוצרים מעין שלד חיצוני, המגיב לתנועות האסטרונאוט. חליפה זו מאפשרת תנועה קלה בהרבה מאשר חליפות החלל המסורבלות של ימינו. כל חליפת חלל היא גם חליפת לחץ, אך בעוד שהלחץ הקיים היום בחליפות חלל מקורו בדיחוס החליפה באוויר, הלחץ בחליפה החדשנית נוצר ישירות באמצעות לחץ מכני של החליפה עצמה על גוף הלובש.
חליפות החלל הנוכחיות מלאות באוויר, ובעת פעילות בריק הן נוטות להתנפח ולהכביד מאוד על תנועת הלובשים אותן. החליפה החדשה אינה מלאה אוויר, ולכן אינה מתנפחת ואינה מגבילה את התנועה. זאת ועוד – בחליפה משולב ג'ל מיוחד המסוגל לאטום את החליפה אם נוצר בה קרע. חידוש מרתק הכלול בחליפה הוא שיטת “רסס ולבש” – פולימרים מיוחדים ירוססו על גוף איש הצוות (כשהוא עירום), וייצרו את השכבה הפנימית של החליפה, ולאחר ייבוש תילבש השכבה החיצונית.
האסטרונאוט לשעבר ג'פרי הופמן, המכהן כפרופסור ב-MIT, יודע דבר או שניים על הסרבול של חליפות חלל – הוא טס לחלל חמש פעמים במהלך הקריירה העשירה שלו בנאס”א, מהן פעמיים למשימות תחזוקה לטלסקופ החלל “האבל”. הופמן צבר עשרות רבות של שעות ריחוף חופשי בחלל.
במיזם נוטלים חלק גם סטודנטים ממגוון תחומי לימוד, המשולבים בעבודה ובמחקר הפיזיולוגי והטכנולוגי הנלווה אליה. בשלב זה, לא ברור אם נאס”א תאמץ את התכנון החדשני לחליפות החלל של העתיד.

* טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו”ר אגודת החלל הישראלית. פורסם במגזין “גלילאו”