תל בית ירח: עדות חדשה לקשרים עם השושלת הראשונה של מצרים

שבר לוחית אבן הנושאת סמלים מצריים קדומים היא גולת הכותרת של עונת החפירות השנייה בתל בית ירח בחפירות משותפות לאוני' ת”א ואוניברסיטת לונדון

שבר לוחית אבן הנושאת סמלים מצריים קדומים היא גולת הכותרת של עונת החפירות השנייה בתל בית ירח (ח'רבת אל-כרך). התל, במוצא הירדן מן הכנרת, יושב על דרך קדומה אשר קישרה בין מצרים למרחבי המזרח הקדום. עונת חפירות, אשר הסתיימה בשבוע שעבר, היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב והמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת לונדון ((UCL. מנהל החפירה ד”ר רפי גרינברג וראש המשלחת של UCL ד”ר דוד וונגרו ציינו כי שבר הלוחית, שאורכו כ-4 ס”מ, הוא הראשון מסוגו אשר נמצא אי-פעם באתר ארכיאולוגי מחוץ למצרים. אפשר להבחין בו בתבליט של יד האוחזת במטה ובגרסה מוקדמת של סמל הענח' המצרי, ואף לייחסו לתקופת מלכותה של השושלת הראשונה במצרים סביב שנת 3000 לפני הספירה, או מעט לאחר מכן. ממצאים מסוג זה נדירים במצרים עצמה. הסמלים מבוצעים באיכות גבוהה, ואפשר להשוותם לסמלים המופיעים על לוחיות שחיקה מלכותיות ועל שרידים אחרים מתקופת היסוד של המלוכה המצרית. ממצאים קודמים, הן בבית ירח, הן במצרים, כבר הצביעו על מגע ישיר בין האתר – אחד הגדולים שבבקעת הירדן – לבין חצר המלוכה המצרי. הממצא החדש מרמז כי לקשרים אלה היתה משמעות מקומית רבה ביותר.

חפירות השנה הטילו אור חדש על יחסים גם עם הצפון הרחוק, וזאת עקב גילויין של כמויות נכבדות של “כלי בית ירח” (סוג ייחודי של קיראמיקה ממורקת בגווני אדום ושחור) בזיקה לאחי חרס ניידים שחלקם עוטרו בדמות פני אדם. “האחים דומים מאוד לחפצים שנמצאו באנטוליה ובדרום הקווקז”, ציין גרינברג, “ורובם נמצאו בשטחים פתוחים שבהם היתה עדות לפעילויות אחרות הקשורות באש. צרכני כלי החרס הללו היו כנראה מהגרים או צאצאי מהגרים, ותפוצת הכלים באתר כמו-גם חקר הבטים אחרים של תרבותם – המאכלים המועדפים עליהם או האופן שבו ארגנו את בתיהם – עשויים ללמד על קשריהם עם ילידי המקום והסתגלותם לסביבה החדשה.”

מוקד נוסף של החפירות היה המבנה המבוצר הגדול אשר זוהה על ידי מומחים בהיסטוריה איסלאמית קדומה כארמון האומיי של א-צינברה. רצפות פסיפס צבעוניות, אשר נתגלו לפני שנים רבות אך כוסו ונסתרו מן העין, נוקו ותועדו לראשונה בצורה מלאה. יסודות קירות רחבים ועמוקים הראו שלמבנה היו שני שלבי בנייה לפחות, וכי הוא בוודאי עמד לגובה רב לפני שנהרס ולפני שאבניו הובלו אל מחוץ לאתר. בכמה מהקירות ניכרו סדקים עמוקים העשויים להעיד על רעידת אדמה – אולי זו של שנת 749 לסה”נ, אשר הרסה מבנים רבים לאורך בקעת הירדן.

המבנים אשר נחשפו בעונת 2009 כלולים בשטח המוכרז של הגן הלאומי “בית ירח”, בקצה הצפוני של התל הקדום.