דן וילנסקי, מנכ”ל אפלייד מטיריאלס הסכנה היא שאם יהיו מעצורים כאלו (נגד פיתוח הטכנולוגיות החדשות) ונעצור את כל התעשייה הזו אנשים נמצא את עצמנו עם אנשים לא בריאים ממחסור במקומות עבודה ולא כתוצאה מחשיפה לטכנולוגיות החדשות
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח”כ ד”ר לאה נס (ליכוד ) קיימה אתמול (שלישי) ישיבה בנושא “הסיכויים והסיכונים שבטכנולוגיות פורצות דרך – טכנולוגיות ננו והנדסה גנטית – והשפעתן על האדם וסביבתו בישיבה השתתפו נציגי משרד המדע והטכנולוגיה , משרד הבריאות, נציגי האקדמיה והתעשיה, חברי כנסת ומוזמנים נוספים.
ח”כ ד”ר לאה נס יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה פתחה את הישבה בסקירת הסיכונים והסיכויים מננו טכנולוגיה והנדסה גנטית.”לצד יתרונותיה הרבים של הטכנולוגיה, בהם דחיסת מידע, שיפור תכונות של חומרים, הפחתת עלויות של יישומים קיימים ועוד, עולים חששות בדבר הנזקים שטכנולוגיה זו עלולה לגרום לאדם ולטבע, מעצם היותה חדשה ובלתי מוכרת”.
פרופסור חגית מסר ירון, ראש ביה”ס ללימודי הסביבה ע”ש פורטר: הדיון על כל הסיכונים האפשריים מטכנולוגיות “פורצות דרך” נסוב סביב השאלה: איך מנגנוני הויסות של הטבע מתמודדים עם רכיבים זרים ומה השפעתם על האדם וסביבתו? החשש הוא כי לרוב, תהליך האבולוציה מביא לאיזון בין השינויים החיצוניים הטבעיים לבין המנגנונים המבטיחים את שימור החיים, אך הוא אינו מסוגל לתת מענה לשינויים הטכנולוגיים הקיצוניים והמהירים שהאדם גורם להם. המטרה היא לא לעצור את הננו טכנולוגיה, המטרה היא ליצור חשיבה אחראית תוך ליווי הפיתוח הטכנולוגי.
דן וילנסק,י יו”ר חברת “אפלייד מטיריאל”: “אני בטוח כי לכל הנוכחים חשובה בריאות הציבור, אני סבור שיש למנוע מהתעשיינים להרוויח את ממונם מבלי לדאוג לבריאות הציבור… הסכנה היא שאם יהיו מעצורים כאלו ונעצור את כל התעשייה הזו אנשים נמצא את עצמנו עם אנשים לא בריאים ממחסור במקומות עבודה. אני חושב שצריך למצוא את האיזון בין הדאגה לבריאות ושלום הציבור לבין פיתוח הטכנולוגיה, יש לקחת סיכונים, ויחד עם זאת לטפל בסיכוי לפגיע בסביבה.
נירה לאמי, נציבות הדורות הבאים: ההחלטה על יישומן של התפתחויות טכנולוגיות בתחום מדע הרפואה, מתקבלת בדרך כלל בזירת הביו אתיקה, על ידי אנשי מדע, רפואה, משפט ופילוסופים מתחום הביו אתיקה. יחד עם זאת , להחלטות בתחום זה עשויות להיות השלכות חברתיות מרחיקות לכת, באופן שהופך את הדיון בהן לחברתי- פוליטי ובודאי לא כזה יכול להתבצע בדלת אמותיה של הקהיליה המדעית והביו אתית, אף לא כזו שהממשלה הסמיכה לדון בנושא.
ח”כ פרופ’ ויקטור בריילובסקי (שינוי) : שמענו כאן היום בדיון על סיכונים וסיכויים , שמענו שצריך לעשות מחקרים ולהלין על סיכונים. קשה להגיע לתוצאה ברורה בנושאים אלו, לא מדובר במחקר אחד ולא בטווח הקצר, צריך להמשיך במחקר תוך מחשבה על הסיכונים.
ח”כ פרופ’, מיכאל נודלמן: כל הנושא הוא בפיתוח ואי אפשר עכשיו להגיד מדוע קיימים סיכונים.
את הדיון סיכמה ח”כ ד”ר לאה נס : “הועדה קוראת לאקדמיה הלאומית למדעים ,לקבוע מדיניות לפעילות, תוך גיבוש דעה, בנושא בחירת כיווני המחקר שאינם מסכנים את הציבור. הועדה קוראת לכל הגורמים הטכנולוגיים לאמץ את עקרון הזהירות המונעת תוך שימת דגש על בריאות הציבור והסביבה.”
עד כאן נתונים שקיבלנו באדיבות דוברה של ח”כ לאה נס.
פרשנות: הדבר גובל במדעפוביה
לפני כשנה התייצבה קואליציה של מדעפובים שקיבלה גיבוי מנציבות הדורות הבאים, ושכנעה את חברי וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראש עמדה אז ח”כ מלי פולישוק בלוך לקבל חוק נוקשה במיוחד נגד שיבוט. מי שהצליח לרכך את החוק ולפחות להגבילו לחמש שנים היה שר המדע דאז, אליעזר (מודי) זדנברג. הפעם אין שר מדע, וקשה מאוד להדוף הצעות כאלה.
כעת כאמור מופנים החיצים של המדעפובים כנגד המשך המחקרים בננוטכנולוגיה ובהנדסה גנטית. לכאורה מתוך דאגה לסביבה ולבריאות.
כבר חמישים שנה שישנם המזהירים מפני כל טכנולוגיה חדשה כאילו היא תפגע בסביבה ובבריאות, ותראו את הילדים הנפילים של היום, ואת תוחלת החיים שרק הולכת ועולה. רק חישבו מה היה קורה אילו המדענים הקשיבו להם.
בכל זאת, הקולות הללו נמשכים ואם יתגברו, צפויה סכנה למעמדה, הרעוע בלאו הכי, של ישראל בחזית המדע.
ההשקעה הצפויה של מדינת קליפורניה, בסך 3 מיליארד דולרים בחקר תאי הגזע, תגרום לה לעקוף את ישראל בתחום שבשאר ארה”ב נחשב טאבו. גם הרעיון להגדיל את המחקר הסביבתי הנלווה לפיתוח הננוטכנולוגיה מ-20% מהתקציבים ל-80% מהתקציבים כפי שהיו מי שהציעו (לפחות לפי אנשים שנכחו בוועדה), ובהעדר משאבים בלתי מוגבלים משמעותם חנק המחקר.
ותאמינו לי שאני יודע מה זו איכות סביבה. כאשר יש מחקרים המוכיחים חד משמעית פגיעה בסביבה אני עמדתי בראש התובעים שלא להקים תחנת כוח פחמית מזהמת בחיפה בשנות השמונים בלי קולטנים.
אבל כעת שמדובר בנושאים שהסכנה שלהם לא הוכחה למרות מחקרים לא מעטים. כל הוכחות הנגד לכאורה מתבססים רק על היסטריה הציבורית שאין מי שירסן אותה (למשל נגד הצמחים המנונדסים גנטית באירופה, שם למרות כל המחקרים השוללים השפעות שליליות, רוב הציבור מאמין כי הם מזיקים והדבר גםן גובל באלימות ובשריפת שדות). אחת הסיבות לתופעה זו הי א למדענים גם ככה קשה להסביר את עצמם בתקופה פוסט מודריסטית זו כשכלי התקשורת משתפים לרוב פעולה עם ההמון ההיסטרי.
הננוטכנולוגיה, כפי שחגית מסר ירון בעצמה אמרה, היא בעלת פוטנציאל כלכלי עצום, וההנדסה הגנטית יכולה לפתור את בעיות הרעב בעולם ולנצח את תחזיתו של מלתוס במשך עוד כמה וכמה דורות. דוקא עצירה של הפיתוחים בתחום המזון תפגע בדורות הבאים, אותם דורות שהנציבות אמורה להגן עליהם. גם נכדנו יצטרכו לאכול. וחבל גם שנפספס את היכולת לעשות אותם יותר בריאים באמצעות ננובוטים שיטיילו בגופם, רק בגלל היסטריה.
