עלייה ניכרת בביטויי האנטישמיות בכלל ובאלימות נגד יהודים בפרט

כך עולה מהדו”ח השנתי שמפרסם מרכז קנטור, אוניברסיטת תל אביב לרגל יום הזכרון לשואה והגבורה

בשנת 2012 חלה עלייה ניכרת ברמת האירועים האנטישמיים האלימים, הכוללים ונדליזם ואיומים ישירים על חיי יהודים. מספרם של כלל אירועים אלה עלה ב-30 אחוז לעומת שנת 2011, מ-526 אירועים ל-686 אירועים. הם נחלקים ל-273 (!) התקפות על יהודים, רבים מהם ילדים ובני נוער; 190 בתי כנסת, בתי קברות ואנדרטות חוללו וניזוקו; ובלמעלה מ-200 מקרים הושחת ונפגע רכוש פרטי וציבורי. ב-50 מקרים היה שימוש בנשק, ב-98 בלעדיו, היו 166 איומים ישירים על חיי אדם ו-373 מקרים של ונדליזם. רוב האירועים (510) התרחשו בארצות שבהן חיות קהילות יהודיות גדולות, כמו צרפת (200 אירועים), ארה”ב (99), בריטניה (84), קנדה (74) ואוסטרליה (53).
שלושה גורמים השפיעו על העלייה במספרם הכולל של אירועים אלה.

1. גל של אירועים אלימים נגד מטרות יהודיות, בעיקר בצרפת בעקבות התקפת הטרור במרץ 2012 על בית הספר היהודי “אוצר התורה” בטולוז, שהיה מהחמורים שידעה הקהילה בעשור האחרון.

2. הסלמה בפעילות הימין הקיצוני-מיליטנטי, והתחזקותן של מפלגות בעלות עמדות אנטישמיות מובהקות על רקע המשבר הכלכלי. נציגיהן הקולניים בפרלמנטים, בעיקר ביוון ובהונגריה, וכן גם באוקראינה, מסיתים באופן גלוי נגד הקהילות היהודיות. בהונגריה, במקביל להחרפה בהתבטאויות האנטישמיות והאנטי ישראליות התגברו האלימות ווהנדליזם נגד יהודים ומטרות יהודיות. בפולין חלה עלייה משמעותית בחילול בתי קברות ואתרי הנצחה לקורבנות השואה.

3. מבצע “עמוד ענן” בנובמבר גרם לעלייה בפעילות האנטישמית במקומות שונים בעולם, אך זו הייתה מתונה ונמשכה פרק זמן קצר יחסית, כנראה מפני שהמבצע נמשך מספר ימים בלבד ומספר הנפגעים בצד הפלסטיני היה נמוך. העובדה שהתגובות האנטישמיות למבצע “עמוד ענן” היו מצומצמות בהיקפן באופן משמעותי מגל האירועים שעוררה פעולת הטרור בטולוז, מוכיחה כי אירועים מקומיים ובינלאומיים והמזרח התיכון בכללם, מהווים לרוב קטליזטור אך לא סיבות יסוד, וכי הנטייה לפגוע ביהודים על רקע אנטישמי מושרשת בקרב איסלמיסטים, אנשי הימין הקיצוני ואוהדיהם..

ב-2012 נמשכה העלייה במספר ההצקות ואלימות הרחוב כלפי יהודים בעיקר במערב אירופה, אך גם בצפון אמריקה ובאוסטרליה. רבים מאירועים אלה כוונו כלפי יהודים דתיים שקל לזהותם וכן נגד ילדים ובני נוער בבתי ספר יהודיים ובבתי ספר כלליים. בעקבות המלצות של גורמי ביטחון הנחו רבנים וראשי הציבור בכמה ארצות את בני קהילותיהם להסיר את הכיפה כשהם ברשות הרבים. בכמה מקומות התקיימו במחאה, ולאות הזדהות עם היהודים, “תהלוכות כיפה”, שבהן הצועדים חבשו כיפה ונשאו מאפיינים יהודיים אחרים

סקרי דעת קהל שערכה הליגה נגד השמצה ((ADL בעשר ארצות באירופה מראים כי 30 אחוז בממוצע מן הציבור הכללי מחזיקים בדעות קדומות ובתפיסות אנטישמיות קלסיות. רמה גבוהה במיוחד ואף עלייה מדאיגה בדעות אלה נמצאה בספרד, בפולין ובהונגריה, שבה חלה עלייה מ-47% ב-2009 ל-63% ב-2012. ממצאים אלה תואמים סקרים קודמים שנערכו בשנים האחרונות.

האינטרנט ובייחוד הרשתות החברתיות הם המדיום העיקרי שבאמצעותו מופצות תעמולה והסתה אנטישמית. מבצע “עמוד ענן” והתנגדותה של ישראל להכרה של העצרת הכללית של האו”ם בפלסטין כמדינה משקיפה, הביאו בצד הוויכוחים הלגיטימיים גם לדלגיטמציה ולדמוניזציה של מדינת ישראל. נמשכה הפצתם של מוטיבים אנטישמיים קלאסיים, כגון קיומו של כוח יהודי עולמי הפועל ללא תנאי בשירותה של ישראל, ומפעיל יהודים המגלים נאמנות רבה יותר ליהדות העולם ולישראל מאשר למדינותיהם; ושליטה כביכול של יהודים בכלכלה העולמית ובכלל זה אחריותם למשבר הכלכלי העולמי הנוכחי וניצולו.

ולסיום: אווירה של אלימות, בביטוי ובמעשה, נעשתה לחלק מן התרבות וההתנהלות בכמה מדינות במערב, והיא מביאה לעליית מספרם של פשעי שנאה נגד מהגרים, עובדים זרים וקבוצות מיעוטים, ויהודים בכללן. הביטויים המילוליים, כמו עלבונות, איומים התנהגות פוגענית ומשולחת רסן, וביטויי האלימות הפיזית, מזינים אלה את אלה, ומהווים נטל גובר על תחושתם של יהודים, כיחידים וכקהילות.