סיקור מקיף

 נפטר ג’ון גלן, האסטרונאוט האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ

בטיסתו בשנת 1962 בחללית פרנדשיפ 7 הוא הקיף את כדור הארץ שלוש פעמים. עם סיום ההקפה הראשונה נשברה מערכת הטיסה האוטומטית והוא נאלץ להפעיל את החללית ידנית בשתי ההקפות הנוספות ובנחיתה. גם הנחיתה היתה קשה כאשר התברר שמגן החום של החללית רופף, גם כאן עזרה תושיתו של גלן

 

ג'ון גלן מטפס לתוך תא פרינדשיפ 7 לטיסתו בה היה האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ. צילום: נאס"א
ג’ון גלן מטפס לתוך תא פרינדשיפ 7 לטיסתו בה היה האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ. צילום: נאס”א

 

ג’ון גלן שהיה האסטרונאוט האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ, מת היום (חמישי) מוקף בבני משפחתו במרכז הרפואי וקסנר באוניברסיטת אוהיו בקולומבוס, בהם גם אשתו אני לה היה נשוי במשך 73 שנים. גופתו של גלן תוצב בבית המחוקקים באוהיו והוא ייקבר בטקס פרטי בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ליד וושינגטון.

 

כטייס בחיל הנחתים שבר גלן את שיא מהירות הטיסה בטרם הפך לאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ בשנת 1962, 36 שנים לאחר מכן, בשנת 1998 בהיותו בן 77 בשנת 1998, הוא גם הפך לאסטרונאוט המבוגר שטס אי פעם לחלל, כחלק מצוות מעבורת החלל דיסקברי. הוא ביצע טיסה זו בשנתו ה-24 והאחרונה בסנאט האמריקני, ואף ניסה להתמודד בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה”ב בשנת 1984. לפני כחצי שנה, ב-28 ביוני נקרא על שמו גם נמל התעופה הבינלאומי בקולומבוס, אוהיו.

 

גלן הצטרף לתוכנית הצוערים של חיל הנחתים במארס 1942. הוא סיים אותו והוצב במארינס ב-1943. לאחר אימונים מתקמים הוא הצטרף לטייסת הקרב 155 והטיס במשך שנה מטוסי קרב מדגם F-4U באיי מארשל. הוא המריא ל-59 משימות קרב במהלך מלחמת העולם השניה.

לאחר המלחמה הוא שירת בטייסת 218 של חיל הנחתים בסיורים מעל צפון סין ושירת בגואם. מיוני 1948 ועד דצמבר 1950 הוא שירת כמדריך במחנה האימונים המתקדמים של החיל בטקסס ולאחר מכן עבר אימונים ללחימה אמפיבית בוירג’יניה.

בקוריאה הוא טס ל-63 משימות קרב בטייסת 311 של חיל הנחתים ועוד 27 טיסות במטוסי F-86 Sabre כשהושאל לחיל האוויר. בתשעת הימים האחרונים שלו במלחמת קוריאה גלן הפיל שלושה מטוסי מיג בקרב מעל נהר היאלו.

 

הטיסה הראשונה והמסוכנת

 

לאחר ששבר את שיא המהירות כטייס ניסויים הוא הצטרף לכיתת האסטרונאוטים הראשונה של נאס”א. – מרקורי 7. קודם לטיסתו ההסטורית הוא היה אסטרונאוט הגיבוי של אלן שפרד, האמריקני הראשון שהמריא לחלל, אף כי לטיסה קצרה בהרבה ב-5 במאי 1961 ושל גאס גריסום שטס אחרי שפרד לטיסה תת מסלולית משל עצמו.  ב-20 בפברואר 1962 המריא גלן מכף קנוורל בקפסולה רעועה על גב טיל אטלס עבור החזית החדשה של אמריקה.  הוא בילה במסלול ארבע שעות 55 דקות ו-23 שניות והשלים שלוש הקפות סביב כדור הארץ.

כאשר צפה בכדור הארץ מגובה 150 ק”מ אמר: “או, הנוף פה נהדר”. מפעיל בחדר הבקרה של נאס”א אמר לו: “אתה בר מזל”. “כן, אתה צודק, זה מאוד יפה”.

 

כאמור פרסומו הראשון היה כאשר הקיף את כדור הארץ בשנת 1962 על סיפון הקפסולה פרנדשיפ 7. הוא היה זה שהחזיר לארה”ב את היוקרה שאיבדה כאשר ברית המואצות הובילה בתחילת ימי הטיסות המאויישות לחלל.

מבדק בן שלושים דקות שבחן האם גלן יוכל להטיס את הקפסולה ידנית הפכה לשאלה של חיים ומוות כאשר המערכת האוטומטית התקלקלה בסוף ההקפה הראשונה.  “עברתי לבקרה ידנית והמשכתי במצב זה במהלך ההקפות השניה והשלישית ובמהלך החזרה לאטמוספירה והנחיתה” נזכר גלן לאחר מכן. הוא היה בטוח ביכולתו לעשות זאת. “התקלה הכריחה אותי להוכיח מהר את מה שתכננתי במשך תקופה ארוכה.”

בעיה נוספת נראתה אפילו חמורה יותר – נתוני הטלמטריה הראו כי מגן החום היה רופף. נראה סביר שגלן והחללית יישרפו בכניסה לאטמוספירה ומרבית העולם עצר אז את נשימתו. גלן הפעיל מנוע בלימה כדי לייצב את מגן החום במהלך הכניסה לאמטוספירה. “זו היה כניסה מרהיבה לאטמוספירה מהמקום שבו ישבתי.” אמר. “חתיכות גדולות של חומר בוער התעופפו ליד החלון. הוא לא היה בטוח האם הרסיסים הבוערים הגיעו מטיל ההאטה או שמגן החום התפרק. “למרבה המזל” אמר בראיון – זה היה מהטיל. אחרת לא הייתי פה כדי לענות לך על השאלות.”

 

 

עם שובו לכדור הארץ, הוא פרש מנאס”א ושירת בסנאט האמריקני כנציג המפלגה הדמוקרטית במשך 25 שנים.  בשנת 1998 המריא גלן במשימה STS-95 במעבורת החלל דיסקברי למשימה בת תשעה ימים וסייע לחברי הצוות במגווןמחקרים מדעיים, וכללה גם שיגור של מצפה השמש ספארטן. גלן עצמו בחן כיצד מושפע תהליך ההזדקנות מהשהות בחלל.

בשנת 2011 קיבל גלן את מדלית הזהב של הקונגרס – העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה”ב. שנה לאחר מכן העניק לו הנשיא אובמה את מדלית החירות הנשיאותית. בעקבות מותו של גלן פרסם אובמה הודעה: “ג’ון שבר בחייו הרבה שיאים, מהגנה על חרותנו כטייס קרב במארינס במלחמת העולם השניה ובקוריאה, דרך שבירת שיא המהירות ועד שהפך בגיל 77 לאדם המבוגר ביותר שנגע בכוכבים.

בנאס”א צייצו תגובה קצרה – Godspeed, John Glenn. Ad astra”,” אל הכוכבים בלטינית.

לידיעה באתר נאס”א

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.