# כשכדור הארץ מתחמם, גוברת הדאגה מפני שובן של מחלות קפואות

> קיפאון העד המכסה אזורים גדולים בכדור הארץ הולך ומפשיר, ובתוך כך משתחררים לסביבה חיידקים שהיו לכודים בקיפאון עמוק מאת שרה גודַרְזי, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 11.12.2016 בקיץ 2016 הרגו חיידקי גַּחֶלֶת (אַנְתְּרַקְס) ילד בן 12 באזור מרוחק בסיביר. לפחות עוד 20 איש, גם הם מאותו אזור בסיביר, חצי האי ימל, אובחנו כחולים במחלה הקטלנית לעתים, לאחר שכ-100 אנשים שנחשדו בהידבקות אושפזו. כמו כן, יותר מ-2,300…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/as-the-earth-warms-up-there-is-a-growing-concern-about-the-return-of-frozen-diseases-0705174
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2017-05-07T00:11:27+03:00
- Modified: 2017-05-07T21:19:07+03:00
- Sections: משבר האקלים, סביבה ובריאות
- Topics: אדמת קפאון עד, אנתרקס, ההתחממות הגלובאלית, חיידקים, סביבה ובריאות, שינויי האקלים

## Article

קיפאון העד המכסה אזורים גדולים בכדור הארץ הולך ומפשיר, ובתוך כך משתחררים לסביבה חיידקים שהיו לכודים בקיפאון עמוק [מאת שרה גודַרְזי, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל](http://www.sciam.co.il/%D7%A9%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%9F/) 11.12.2016 בקיץ 2016 הרגו חיידקי גַּחֶלֶת ([אַנְתְּרַקְס](https://en.wikipedia.org/wiki/Anthrax)) ילד בן 12 באזור מרוחק בסיביר. לפחות עוד 20 איש, גם הם מאותו אזור בסיביר, [חצי האי ימל](https://en.wikipedia.org/wiki/Yamal_Peninsula), אובחנו כחולים במחלה הקטלנית לעתים, לאחר שכ-100 אנשים שנחשדו בהידבקות אושפזו. כמו כן, יותר מ-2,300 איילים בסביבה מתו מהידבקות בחיידק. מה הסיבה הסבירה לכך? הפשרת קיפאון העד: שכבות קרקע שהיו עד כה קפואות במשך כל ימות השנה. לדברי השלטונות הרוסיים, בתקופה האחרונה, לפני המקרים האחרונים, שחררה הפשרת קיפאון העד נבגים של החיידק בצילוס אנתרציס, מחולל הגחלת, אל מקורות המים ואל האדמות הסמוכות ומשם הגיעו החיידקים אל אספקת המזון. ההתפרצות הזאת היא הראשונה זה 75 שנה באזור. במשך שנים חוקרים חוזים שאחת ההשפעות של ההתחממות הגלובלית עלולה להיות שחרור של כל מה שקפוא בשכבת קיפאון העד, כמו חיידקים קדמוניים, למשל. המדענים הזהירו שבין החיידקים האלה עלולים להימצא מחוללי מחלה שבני אדם לא יהיו מוכנים לקראתם, או לא יהיו מחוסנים נגדם. ועכשיו הם עדים למימוש ההשערה: חיידקים מידבקים צצים מן המקפיא. אף שחיידקי גחלת מצויים באדמה באופן טבעי והתפרצויות שאינן קשורות לקיפאון העד מתרחשות מדי פעם, הפשרה נרחבת עלולה להגדיל את מספר האנשים שנחשפים לחיידקי גחלת. ב[מאמר](http://www.globalhealthaction.net/index.php/gha/article/view/8482/16451) שפרסמו [בוריס א' רֶביץ'](https://www.researchgate.net/profile/Boris_Revich2) ומרינה א' פודולנָיָה ב-2011 בכתב העת Global Health Action הם חזו ש"מחוללי מחלות קטלניות מן המאות ה-18 וה--19 הלכודים באדמה הקפואה עלולים לשוב ולהתפרץ עם הפשרתה, בייחוד בקרבת בתי הקברות שבהם נטמנו קורבנות המגפות." שכבת קיפאון העד אכן מפשירה, והדבר מתרחש בקווי רוחב קרובים יותר לקטבים ובעומקים גדולים יותר מאשר אי פעם בעבר. בחלקים שונים בסיביר שכבת האדמה שמעל קיפאון העד עשויה להפשיר בכל קיץ עד לעומק של 50 סנטימטר. ואולם, בקיץ 2016 עבר על האזור גל חום והטמפרטורה נסקה ב-30-25 מעלות צלזיוס מעל לרגיל. ייתכן שהשינוי הרחיב או העמיק את ההפשרה ונִייד מיקרואורגניזמים שהיו תקועים באדמה הנוקשה. אף שמדענים טרם סיימו לחשֵב את העומק הסופי של ההפשרה האחרונה, הם משערים שהיא הגיעה לעומק שלא נראה כמעט מאה שנה. מחקר שהתפרסם בכתב העת סיינס ב-2013, קבע שככלל, הפשרת קרקע קפואת־עד עלולה להיות שכיחה יותר גם בטמפרטורות גבוהות רק במעט מן הממוצע העכשווי. גם גלי חום בקווי רוחב גבוהים יותר נעשים יותר ויותר תכופים. התכולה שההפשרה עלולה לשחרר מן הקרקע הקפואה תלויה בעמידות של החיידקים לתנאי הסביבה. מיקרואורגניזמים רבים אינם יכולים לשרוד בקור קיצוני, בשעה שאחרים מצליחים לעמוד בתנאים כאלה שנים רבות. "חיידקי בצילוס אנתרציס הם ייחודיים בשל יכולתם ליצור נבגים," אומר [ג'אן-מישל קלברי](https://www.igs.cnrs-mrs.fr/spip.php?article39&lang=fr), ראש המכון הים תיכוני למיקרוביולוגיה ופרופסור באוניברסיטת אקס-מרסיי בצרפת. "נבגים עמידים באופן יוצא דופן, כמו זרעים, ויכולים לשרוד יותר ממאה שנה." גם נגיפים מסוגלים לשרוד תקופות ארוכות. ב-2014 וב-2015, פרסמו קלברי ועמיתתו [שנטל אברג'ל](https://news.cnrs.fr/articles/chantal-abergel-viruses-under-her-skin) ממצאי מחקרים שבהם גילו החוקרים שני סוגי נגיפים בפיסת קרקע סיבירית קפואת־עד בת 30,000 שנה. הנגיפים, [פיטווירוס סיבריקום](https://en.wikipedia.org/wiki/Pithovirus) ו[מוליווירוס סיבריקום](https://en.wikipedia.org/wiki/Mollivirus), שמרו על יכולת ההדבקה שלהם. ואף על פי שהנגיפים מסוגלים להדביק אך ורק אמבות, עצם הגילוי הוא אות לכך שנגיפים המדביקים בני אדם – כמו נגיף האבעבועות השחורות ונגיף השפעת ספרדית – עלולים להישמר בקרקע הקפואה. נגיפים המדביקים בני אדם עלולים להופיע אפילו מתקופות רחוקות יותר. לדוגמה, נגיפים שחיו בגופם או על עורם של בני האדם הראשונים שהתגוררו באזור הארקטי עשויים עדיין להיות קפואים באדמה. "יש רמזים לכך שהאדם הניאנדרטלי והאדם הדניסובי יכלו להתיישב בצפון סיביר ולחלות במחלות נגיפיות שונות, שכמה מהן ידועות לנו, כמו אבעבועות שחורות, ואחרות ייתכן שנעלמו," אומר קלברי. "העובדה שיכולה להיות המשכיות בהדבקה מימי ההומינינים הקדמוניים ועד ימינו היא אפשרות מרתקת – אך גם מעוררת דאגה." [ג'נט ג'נסון](https://www.pnnl.gov/science/staff/staff_info.asp?staff_num=8138), חוקרת קיפאון־עד במעבדה הלאומית האמריקנית פסיפיק נורת'ווסט במדינת וושינגטון, אינה מודאגת מנגיפים קדמוניים. לדבריה, כמה ניסיונות שנערכו כדי למצוא את הגורמים המידבקים האלה בגוויות לא העלו דבר. אבל היא תומכת בהמשך המחקר לזיהוי המגוון הרחב של היצורים השוכנים בקרקעות הקפואות, ובהם כאלה העלולים לסכן את הבריאות. כדי להשיג את המטרה הזאת, ג'נסון ואחרים משתמשים בכלים מולקולריים מודרניים, כמו קביעת רצף דנ"א וניתוח של חלבונים, כדי לסווג את תכונותיהם של יצורים זעירים בלתי ידועים, שלעתים מתייחסים אליהם כאל חומר חיידקי אפל. הסבירות והתדירות של התפרצויות דומות לזו שהייתה בסיביר תלויות בקצב השינוי האקלימי ובמהלכו. לדוגמה, ייתכן שעוד גל חום יחשוף את פגרי בעלי החיים שהודבקו בנגיף הגחלת, אומר רביץ'. "המצב בחצי האי ימל הראה שהסיכון בהתפשטות הגחלת הוא כבר סיכון ממשי," הוא מוסיף. למעשה, אין לדעת ואין לִצפות את התזמון ואת מידת האלימות של גורמים זיהומיים הקבורים בשכבות של קיפאון העד. לפיכך, חוקרים אומרים שהפשרתו אינה הדאגה הגדולה ביותר שלהם בכל הנוגע למחלות מידבקות והתחממות גלובלית. האיום המידי והוודאי לאנושות נובע מן ההתפשטות הגאוגרפית של אזורי ההדבקה של מחלות מידבקות ידועות (ושל נושאיהן, כמו יתושים) ככל שכדור הארץ מתחמם. "יש עכשיו מקרים של קדחת דנגי בחלקים הדרומיים של טקסס," אומר [ג'ורג' ס' סטיוארט](https://bondlsc.missouri.edu/person/george-c-stewart/), מחזיק הקתדרה על שם מק'קי לפתוגנזה חיידקית וראש המחלקה הפתוביולוגית ברפואת בעלי חיים באוניברסיטה של מיסורי. "ככל שהטמפרטורה מטפסת אנו מאתרים מקרי מלריה בקווי גובה גבוהים יותר ובקווי רוחב קרובים יותר לקטבים. והחיידק המחולל את מחלת הכולירה, [ויבריו כולרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Vibrio_cholerae), מתרבה מהר יותר כשהטמפרטורות עולות." שלא כמו החיידקים הזומבים האורבים באדמות קרח העד, הידע על התפשטות מחלות מודרניות רב בהרבה ויש דרכים מוכחות לרסן אותן: מיפוי מגמות, חיסול אזורי התרבות של יתושים ושימוש בקוטלי חרקים. מובן שהורדה דרמטית של פליטת דלק מחצבי כדי להילחם בשינוי האקלים יכולה להילחם בשני האיומים – תחיית מחוללי מחלות קטלניות קדמוניים והתרחבות אזורי התפוצה של מחלות מידבקות – במכה אחת.