הבינות המלאכותיות מתחילות להפיק עבורנו מודלים ורעיונות מוצלחים יותר מאלו הקיימים כיום. לא קשה לחזות מה יקרה בשנת 2018: חוקרים בכל התחומים יאמנו בינות מלאכותיות על אוספי נתונים עצומים בכל התחומים, ואלו יזהו חוקיות שחמקה עד כה מעיני הסטטיסטיקאים האנושיים. התהליך הזה יקרה ברפואה, בביטוח, בפסיכולוגיה, בחינוך, בלוחמה בפשיעה ובטרור ואפילו באהבה
אם הייתי צריך להצביע על ההתקדמות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנת 2017, היא כנראה הבאה: סדרה של בינות מלאכותיות עברו על נתוניהם של מאות-אלפי חולים, וגיבשו מודלים משלהן בנוגע לגורמים המשפיעים ביותר על סיכויו של כל אדם ללקות במחלת לב. כשהמודלים הושוו לדרך המיושנת (סליחה, המקובלת כיום) בה רופאים מנסים לחזות את הסיכוי ללקות במחלות לב, התגלה שכולם מדויקים ומוצלחים יותר מהשיטות של הרופאים האנושיים.
טוב, עד כאן זה לא באמת מפתיע. הדרך המקובלת כיום לחזות התקף לב היא באמצעות סקירת שמונה גורמי סיכון, כגיל המטופל, רמות כולסטרול בדם, עישון, סוכרת, לחץ דם ועוד. הרופאים מצרפים את כל אלו ביחד כדי להגיע למסקנה סופית, ובהתאם לכך ממליצים למטופל מה לעשות. אלא שבאמצעות למידת מכונה ניתן לעבור על עשרות גורמי סיכון נוספים, ולהתחיל למצוא דפוסים שאינם ברורים במבט ראשון. זה בדיוק מה שעשו החוקרים, ולאחר שהבינות המלאכותיות שלהם מצאו את הדפוסים הללו, הם בחנו אותם על 83,000 תיקים רפואיים – וכאמור, גילו שהמודלים הממוחשבים החדשים חוזים התקפי לב טוב יותר מהמודלים שהיו בידי הרפואה עד כה.
ההפתעה – והמבוכה – הגדולות באמת הגיעו כשהתברר שסוכרת, שהיא אחד מגורמי הסיכון שמקובלים בדרך המסורתית לחיזוי התקפי לב, לא הצליחה להיכנס לרשימת “עשרת הגורמים הקריטיים ביותר” שזיהו הבינות המלאכותיות. ולחלופין, ברשימת גורמי-הסיכון הקריטיים שגיבשו הבינות, ניתן למצוא פרמטרים שהמודל המסורתי אינו לוקח בחשבון, כגון נטילת קורטיקוסטרואידים, או מחלה נפשית קשה.
למה זה חשוב? קודם כל, מכיוון שהמודלים החדשים הללו יכולים להציל חיים. מתוך 83,000 התיקים הרפואיים שנבדקו על-ידי הבינות, בערך 355 מטופלים היו יכולים לקבל התרעה מראש על כך שהם בעלי סיכוי גבוה לפתח מחלת לב בשנים הקרובות, והיו יכולים לקבל טיפול רפואי מקדים שהיה מוריד את סיכוייהם לחלות. אימוץ של המודלים החדשים יכול להציל אלפי נפשות מסביב לעולם. אם, כמובן, הרופאים יסכימו להתייחס למודלים הללו ברצינות.
אבל מה שחשוב יותר להבין שהמחקר שתיארתי מ- 2017 אינו עומד בפני עצמו. הוא משקף מגמה גדולה יותר, בה הבינות המלאכותיות מתחילות להפיק עבורנו מודלים ורעיונות מוצלחים יותר מאלו הקיימים כיום. וזה בסדר, באמת שלא צריך לדאוג – אנחנו לא בדרך לטרמינייטור, מכיוון שהן עושות זאת בשיתוף פעולה עם חוקרים אנושיים. כלומר, החוקרים מפתחים את הבינה המלאכותית, נותנים לה להתאמן על אוסף גדול של נתונים, בוררים את המוץ מהתבן ומפרסמים את התוצאות המעניינות והחשובות ביותר.
לא קשה לחזות מה יקרה בשנת 2018: חוקרים בכל התחומים יאמנו בינות מלאכותיות על אוספי נתונים עצומים בכל התחומים, ואלו יזהו חוקיות שחמקה עד כה מעיני הסטטיסטיקאים האנושיים. התהליך הזה יקרה ברפואה, בביטוח, בפסיכולוגיה, בחינוך, בלוחמה בפשיעה ובטרור ואפילו באהבה. והתוצאה תהיה שבעוד שנה יהיו ברשותנו מודלים מדויקים קצת יותר בנוגע למתרחש בעולם. נבין טוב יותר את עצמנו, את המחלות המאיימות עלינו, את הגורמים שמפעילים אותנו, בזכות הבינה המלאכותית. ושנה לאחר מכן, כשהיא תשתפר עוד יותר ביכולותיה, ישתפר עוד יותר הידע שברשותנו ויאפשר לנו להגיע לתובנות ולפריצות-דרך חדשות בכל התחומים.
אם אתם רוצים לדעת למה אני אופטימי כל-כך לגבי שנת 2018, ולגבי עתיד המין האנושי בכלל, זו הסיבה. אנו נותנים למכונות שלנו להתחיל להפיק עבורנו ידע ותובנות – והן עושות את זה טוב יותר מאיתנו, וימשיכו לעשות זאת עבורנו עוד הרבה מאד זמן.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הבינה המלאכותית והרובוטים בספרי החדש “השולטים בעתיד“, בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- אנשים מעדיפים עדיין שיחה טבעית, גם עם מחשב
- למידה חישובית סייעה לגילוי מערכת שמש המכילה שמונה כוכבי לכת
- בינה מלאכותית העמידה צאצאים מוצלחים יותר מתוכנות מעשה ידי-אדם
- תבונה מלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשלים לו את תמונת המציאות
- רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data
- שלוש השאלות שאינטליגנציה מלאכותית לא תוכל להשיב עליהן
3 תגובות
בעצם הבינה המלאכותית היום פחות חכמה מהמוח האנושי , והיתרון שלה הוא כמותי שמשפיע על האיכות , זאת אומרת יש לה יכולת לאסוף מידע לאין ערוך מהמוח האנושי , מה שהופך אותה לאיכותית יותר מהרופא האנושי , רק ניתן לחשוב מה יקרה שהבינה המלאכותית תהיה גם איכותית טובה יותר מהמוח האנושי (להערכתי היום הזה יגיע במוקדם או במאוחר) אז נצרף לאיכות את היכולת הכמותית של הבינה המלאכותית למעשה למעגל אין סופי של ידע כמותי עם יכולת עיבוד ומורכבות של ניתוח של המוח האנושי ואף יותר , התוצאות לדעתי יהיו דימיוניות , נוכל להגיע לחיי נצח מבוססי סיליקון או חומר אחר שיהיה לא פחות איכותי וגם “אמיתי ” מהחומר הביולוגי היום , זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו , ויש לי תחושה שזה קרוב יותר ממה שאנחנו חושבים.
ההנדסה החדשה הזו ברמה העילית שלה, איננה כה קלה ללמידה. שימוש בכלי חיפוש קיימים קל יחסית. להנדס כאלה כלי חיפוש בכלל לא קל.
אוספי הנתונים לא צריכים להיות עצומים. ישנן טכנולוגיות בינה מלאכותית שעוקפות את הצורך באוספים גדולים.
הפקטור בכמות הדוגמאות הנדרשת הינו 100 במקום מיליון קבצי תמונה למשל 1000X1000 יידרשו 10000. דוגמאות פחות איכותיות וודאיות עדיין נדרשות.