# האם אנו לבד? הגדרת גבולות מחודשת לייחודיות של כוכב הלכת שלנו

> האם בני אדם ייחודיים ונמצאים לבדם ביקום העצום? שאלה זו שתומצתה במשוואת דרייק המפורסמת - מצויה מזה חצי מאה באגף הסורר ביותר והלא בטוח במדע. מאמר חדש מראה כי הגילויים האחרונים של כוכבי לכת בשילוב עם גישה רחבה לשאלה מאפשרים להקצות הסתברות תקפה באופן אמפירי לשאלה אם ציביליזציות טכנולוגיות מתקדמות אחרות התקיימו אי פעם גם אם הסיכויים של חיים מתקדמים להתפתח על כוכב לכת מתאים לצורות חיים פשוטות להפליא, עדיין המין…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/are-we-alone-1805165
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2016-05-18T00:11:39+03:00
- Modified: 2016-05-16T23:15:06+03:00
- Sections: חיפוש חיים בחלל
- Topics: SETI, חיים ביקום, משוואת דרייק, סט"י

## Article

האם בני אדם ייחודיים ונמצאים לבדם ביקום העצום? שאלה זו שתומצתה במשוואת דרייק המפורסמת - מצויה מזה חצי מאה באגף הסורר ביותר והלא בטוח במדע. מאמר חדש מראה כי הגילויים האחרונים של כוכבי לכת בשילוב עם גישה רחבה לשאלה מאפשרים להקצות הסתברות תקפה באופן אמפירי לשאלה אם ציביליזציות טכנולוגיות מתקדמות אחרות התקיימו אי פעם גם אם הסיכויים של חיים מתקדמים להתפתח על כוכב לכת מתאים לצורות חיים פשוטות להפליא, עדיין המין אנושי אינו המין בעל הטכנולוגיה המתקדמת הראשון ביקום. המחקר, שהתפרסם בכתב העת ASTROBIOLOGY גם מספק בפעם הראשונה גבולות פסימיים ואופטימיים להערכת הסבירות לקיומם של חיים מתקדמים מחוץ לכדור הארץ. "השאלה אם תרבויות מתקדמות קיימות במקומות אחרים ביקום תמיד נתקלה בשלוש אי ודאויות גדולות במשוואת דרייק," אמר אדם פרנק, פרופסור לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת רוצ'סטר ואחד ממחברי המאמר. "אנחנו יודעים כבר זמן רב כמה כוכבים יש ביקום. לא ידענו לכמה מהכוכבים האלה היו כוכבי לכת שעשויים לקיים חיים, באיזו תדירות החיים עשויים להתפתח ולהוביל ליצורים תבוניים, וכמה זמן כל תרבות כזו מתקיימת עד להכחדתה. " "בזכות הלווין קפלר של נאס"א ואמצעי תצפית נוספים, אנו יודעים כיום כי לפחות לחמישית מהכוכבים יש כוכבים לכת המקיפים אותם באיזורי החיים שלהם שבהם שוררות טמפרטורות שיכולות לתמוך בחיים כפי שאנו מכירים אותם. כעת ישנה מגבלה לאחת משלוש אי הוודאיות הגדולות". פרנק אמר כי השאלה הגדולה השלישית – כמה זמן עשויות תרבויות לשרוד עדיין לא ידועה לחלוטין. "העובדה שלבני האדם יש את הטכנולוגיה הבסיסית מזה בערך עשרת אלפים שנה לא ממש מספרת לנו אם בחברות אחרות תימשכנה התרבויות פרק זמן שכזה או יותר", הסביר. אבל פרנק והשותף שלו במאמר, וודרוף סאליבן מהתכנית לאסטרוביולוגיה במחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת וושינגטון, גילו שהם יכולים להתגבר על כך פשוט באמצעות הרחבת השאלה. "במקום לשאול כמה תרבויות קיימות עכשיו ביקום, אנחנו שואלים האם אנחנו המין הטכנולוגי היחיד שקם אי פעם?", אמר סאליבן. "שינוי זה מבטל את סוגית אי הוודאות של שאלת אורך חיי ציביליזציה ומאפשר לנו להתייחס למה שאנו מכנים 'השאלה הארכאולוגית הקוסמית' - כמה פעמים בהיסטוריה של היקום התפתחו חיים מתקדמים "? הדבר עדיין משאיר אי ודאות ענקית בחישוב הסיכוי של חיים מתקדמים להתפתח על כוכב לכת ראוי למגורים. במקום לנחש את הסיכויים לפתח חיים מתקדמים, חישבו פרנק וסאליבן את הסיכויים נגדה, כלומר הגורמים לכך שהאנושות תהיה התרבות המתקדמת היחידה בכל ההיסטוריה של היקום הנצפה. השניים חישבו את הקו המפריד בין יקום שבו האנושות היא הניסוי היחיד בציביליזציה ובין יקום שבו הקדימו אותנו מינים אחרים. "כמובן, אין לנו מושג מה הסבירות שמין טכנולוגי תבוני יתפתח על כוכב הניתן למגורים", אומר פרנק. אבל בשיטה שלנו אנחנו יכולים להגיד בדיוק כמה נמוכה ההסתברות שנהיה התרבות היחידה שהיקום יצר. אנו קוראים לסיכוי זה – הקו הפסימי. אם ההסתברות בפועל עולה על הקו הפסימי, אז סביר שהתפתח מין טכנולוגי לפנינו." בגישה זו, חישבו פרנק וסאליבן מה הסבירות לכך שמעולם לא היתה דוגמה נוספת מבין עשרים מיליארד טריליון הכוכבים ביקום, או אפילו בין מאה מיליארד הכוכבים בגלקסיה שלנו, שביל החלב. התוצאה? פרנק וסאליבן גילו כי הסיכוי לכך שהתרבות האנושית היא ייחודית רק אם הסיכוי של ציוויליזציה להתפתח על כוכב ראוי לחיים הוא פחות מ-1 ל-10 מיליון טריליון או 1 חלקי 10 בחזקת 22. "אחד מכל 10 מיליארד טריליון הוא מספר קטן מאוד", אומר פרנק "מבחינתי, זה מרמז כי סביר להניח שיצורים תבוניים אחרים התפתחו לפנינו. לפני התוצאה שלנו היית נחשב פסימיסט אם דמיינת שההסתברות להתפתחות ציוויליזציה על כוכב לכת ראוי לחיים הייתה למשל אחד למיליון. אבל גם זה ניחוש, סיכוי של אחד לטריליון, מרמז כי מה שקרה כאן על כדור הארץ עם התפתחות האנושות התרחש בעצם 10 מיליארד פעמים אחרות בהיסטוריה הקוסמית". בשביל החלב, הסיכויים נגד התפתחות ציוויליזציות הם 1 ל-60 מיליארד (ולו בשל הדוגמה היחידה שכבר ידועה), אבל אם המספרים האלה נותנים תחמושת לאופטימיסטים על קיומם של תרבויות זרות, סאליבן מציין כי משוואת דרייק המלאה - בעזרתה ניתן לאמוד את הסיכויים לקיומן של תרבויות אחרות, עשויה לתת נחמה לפסימיסטים. "היקום הוא בן יותר מ-13 מיליארד שנים," אמר סאליבן. "כלומר, גם אם נוצרו אלף תרבויות בגלקסיה שלנו, אם הם חיים רק סביב עשרת אלפים שנה אז כנראה כולם נכחדו ואחרים לא התפתחו טכנולוגית עד לאחרונה כמונו, כך שכדי שהסיכוי להצלחת גילוי תבונה טכנולוגית פעילה עכשווית, משך החיים של ציביליזציה תבונית טכנולוגית חייב להיות ארוך הרבה יותר מאשר אצלנו עד כה." "בהתחשב במרחקים העצומים בין הכוכבים ובמהירות הקבועה של האור לא נהיה מסוגלים לנהל שיחה עם ציביליזציה אחרת בכל מקרה," אמר פרנק. "אם הם נמצאים במרחק 50,000 שנות אור מאיתנו אז לתשובה לכל מסר ייקח 100 אלף שנים להגיע." אבל, כמו שפרנק וסאליבן מצביעים, גם אם אין ציוויליזציות אחרות בגלקסיה שלנו שיתקשרו עם החברה שלנו, לתוצאה החדשה עדיין יש חשיבות מדעית ופילוסופית עמוקה. "מנקודת מבט בסיסית השאלה היא 'האם אי פעם נוצרו והתפתחו חיים תבוניים לפנינו? וזה מדהים להניח שאנו לא היחידים." לדברי פרנק וסאליבן למסקנה שלהם יש גם יישום מעשי. ככל שהאנושות ניצבת מול המשבר הגלובלי שלה בשינויי האקלים נוכל לתהות אם מיני ציביליזציות תבוניות על כוכב לכת אחר עברו צוואר בקבוק דומה וחצו לצד השני. כפי שניסח זאת פרנק "אנחנו אפילו לא יודעים אם אפשרי שציוויליזצית ההייטק תוכל להימשך יותר מכמה מאות שנים." "התוצאות שלנו מרמזות כי האבולוציה הביולוגית והתרבות שלנו לא היו ייחודיים וכנראה התרחשו פעמים רבות בעבר. היו בוודאי מקרים שבהם תרבויות שהיו צרכניות אינטסיביות של אנרגיה התמודדו על משברים דומים ושרדו, זה אומר שאנחנו יכולים להתחיל לחקור את הבעיה באמצעות סימולציות כדי לקבל תחושה של מה שמוביל לתרבויות שחיו זמן רב ומה לא. " [להודעה של החוקרים](http://www.rochester.edu/news/are-we-alone-in-the-universe/) [למאמר המדעי](http://online.liebertpub.com/doi/10.1089/ast.2015.1418)