תעלומה ארכיאולוגית בחפירות אוניברסיטת חיפה בעיר העתיקה סוסיתא: מה עושה פקק מודרני של בירה בתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים?

"מה ההסתברות לכך שנפתח תעלה בת עשרות מטרים מן התקופה הרומית ונגלה פקק בירה?", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באונבירסיטת חיפה, מנהל החפירה

הפקק שהתגלה בתעלת ניקוז סגורה לכאורה בהיפוס-סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה
הפקק שהתגלה בתעלת ניקוז סגורה לכאורה בהיפוס-סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה

האם תושבי סוסיתא מלפני 2000 שנים שתו בירה של חברת "טובורג"? תעלומה מיסתורית המתינה לארכיאולוגים של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה בחפירות העיר העתיקה סוסיתא: כששברו את רצפת המלט הרומאי וחשפו תעלת ניקוז בבית המרחץ הציבורי, מצאו החוקרים פקק בירה של חברת "טובורג". "מה ההסתברות לכך שנפתח תעלה בת עשרות מטרים מן התקופה הרומית ונגלה פקק בירה?", אמר ד"ר מיכאל איזנברג, מנהל החפירה.

גם השנה ה-14 של החפירה של אוניברסיטת חיפה בעיר הרומאית העתיקה סוסיתא (היפוס), הממוקמת ממזרח לכנרת בשטח שמורת טבע וגן לאומי סוסיתא של רשות הטבע והגנים, ממשיכה לספק ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ומפתיעים, שחושפים רבדים נוספים בחייה של העיר שהוקמה במאה השנייה לפני הספירה והוחרבה ברעש האדמה הגדול של שנת 749.
כאמור, את ההפתעה הגדולה ביותר סיפק בית המרחץ הציבורי ההולך ונחשף במרכז המצוק הדרומי של הר סוסיתא, הצופה אל הכינרת ולטבריה שמנגד. העונה הסתיימה חשיפתה של הפלסטרה – רחבה קטורה מוקפת עמודים בה התעמלו צעירי העיר. במהלך החפירות חשפו החוקרים את בריכת השחייה הקטנה של בית המרחץ (ה"נטטיו"). הבריכה נחשפה במלואה, כשהיא מרוצפת באריחי אבן גיר איכותיים, אריחי גיר מעטרים את קירותיה ובחלקים אחרים נצבע טיח הבריכה בצבעים אדומים בוהקים.

אתר החפירות בהיפוס - סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה
אתר החפירות בהיפוס – סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה

כשהבחינו החוקרים בטלאי תיקון ברצפת הבריכה, הם חשדו מייד שתעלת ניקוז מסתתרת מתחת לטלאי. לאחר ששברו מלט רומי חזק, הסירו מספר לוחות כיסוי וחשפו קטע מתוך תעלת ניקוז, המתינה לחוקרים הפתעה: פקק בירה מודרני. את הבירה ככל הנראה לא שתו הרומאים, אבל גם ההסבר האמיתי מדהים לא פחות: לאחר כ-2000 שנים, תעלת הניקוז, ככל הנראה, עדיין פעילה ופקק הבירה שנכנס דרך הצד הפתוח הגיע כמעט עד לצדה השני. "אנו סבורים שהתעלה עדיין פעילה חלקית ושימשה את בית השימוש הציבורי שטרם נתגלה, אך ודאי מוקם מעל לבית המרחץ. כעת ננסה להתחקות אחר מקורה העליון של התעלה שהזינה את המים והפקק ולאתר את בית השימוש- הלטרינה – של בית המרחץ", הסביר ד"ר איזנברג.

ממצא ייחודי נוסף נתגלה על רצפת הבריכה: אבן גיר מסותת בעלת 10 מדרגות קטנות. "החופרים השתעשעו במחשבה שזו ודאי מכונת הכביסה הראשונה אבל נדמה כי לפנינו אבן ששימשה כקצהו של מגלש המים שהזין את הבריכה. זרימת המים על האבן יצרה מופע אור-קולי שובה עין ואוזן" אומר ד"ר איזנברג.

גם אזורים אחרים של העיר הניבו ממצאים מרתקים. הבזיליקה הרומית – האזור המסחרי, הכלכלי והתרבותי של העיר, שהשתרע על שטח של 55 על 30 מטרים – נמצאת בשלבי חשיפה מתקדמים, אך רק השנה הצליחו החופרים לאושש את שחשדו בו בעבר: מתחת לשרידי הבזיליקה הרומאית, שנבנתה בשלהי המאה הראשונה לספירה וחרבה ברעש האדמה של שנת 363, נחשפו שרידיו של מבנה ציבורי נוסף. "סדרה של חמישה בסיסים הקבורים תחת רצפת הבזיליקה המאוחרת שייכים למבנה ציבור שנישא על גבי עמודים. אני מעריך שמבנה זה הוא בזיליקה נוספת הקדומה בכמאה שנים לזו שלפנינו. אם אכן נוכיח זאת במהלך העונה הבאה הרי לפנינו אחד ממבני הבזיליקה הקדומים ביותר במרחב שלנו", אמר ד"ר איזנברג. בנוסף, מתחת לשרידי הרצפות כאן נחשפו שרידיהם של מבנים נוספים קדומים אף יותר. "לראשונה בידינו עדות חומרית מוצקה לימיה הראשונים של העיר סוסיתא, בשמה היווני המקורי אנטיוכיה היפוס, מאמצע המאה השנייה לפני הספירה", הוסיף.

ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן  באונבירסיטת חיפה, מנהל החפירה באתר סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה
ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באונבירסיטת חיפה, מנהל החפירה באתר סוסיתא. צילום: אוניברסיטת חיפה

המשלחת השותפה מאוניברסיטת קונקורדיה, סנט פאול במינסוטה, שבראשה עומד פרופ' מרק שולר, המשיכה העונה בחשיפת המבנן הצפון-מזרחי. תוצאות החפירה כאן מאוששות את השערות החוקרים מהעונה הקודמת ברובע המגורים: סוסיתא ניטשה בהדרגה במהלך התקופה האומאית (בשלהי המאה השביעית-שמינית לספירה) עוד בטרם לרעש האדמה של שנת 749, שהחריב את העיר. "מצאנו סמטאות ופתחים חסומים ועדויות לפינוי סדור של מבני המגורים, כל אלה מעידים על עזיבה שקטה ודווקא כאן כה קרוב למרכזה של העיר. סוסיתא דעכה לאיטה, עוד לפני שרעש האדמה החריב אותה, עד שמקושי הארכיאולוגים מעירים אותה אט אט מתנומתה, חושפים פלח אחר פלח ממסתריה", סיכם ד"ר איזנברג.

מפעל החפירות בסוסיתא, שנמצא כאמור בשנתו ה-14, הוא מפעל ארכיאולוגי בקנה מידה גדול ובין המשתתפים השנה היו חוקרים, מתנדבים וסטודנטים מהארץ ובעיקר מתנדבים ממדינות רבות בעולם. מאחר והאתר עתיד להיפתח כאתר הפתוח לציבור, משקיעה משלחת סוסיתא משאבים אדירים כדי לבצע עבודות שימור. השנה פעלו למעלה מ 15 אנשי שימור בשטח, כאשר כתריסר הם סטודנטים מהחוג ללימודי שימור מהמכללה האקדמית גליל מערבי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. הפקק הוא הוכחה שהתעלה היא מלאכותית כמו כל שאר הארכאולוגיה שנועדה לשרת את השקר הציוני.

    היהודים מעולם לא היו פה, ההסטוריה שלהם מפוברקת
    העיקר לומר ש- ״מעולם לא היה עם פלסטיני״

  2. משהו מוזר יותר בפקק הזה
    זה פקק של פחית ופקק של בקבוק ביחד אין דבר כזה או שזאת גירסה מאוד ישנה של פחיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן