# ‫קולו של הספקן – הנפש של דודה מילי / מייקל שרמר‬ – סופ"ש של ספקנות

> גסיסתו של המוח מלמדת אותנו שהחוויות הסובייקטיביות שלנו הן תוצאות נוירוכימיות. "היכן שוכנת במוחך חוויית הצבע האדום?" שאל אותי דיפאק צ'ופרה בכנס החכמים והמדענים שערך ב-3 במארס 2012 בקרלסבד שבקליפורניה. קבוצת מרצים טענה בכנס שהעובדה שאין בידי מדעני המוח תיאוריה שלמה המסבירה כיצד פעילות עצבית מיתרגמת לחוויות מודעות (כמו "אוֹדֶם") מורה על כך שגישה פיזיקלית [להבנת התודעה] היא גישה לקויה או שגויה. "הרעיון שפעילות אלקטרוכימית היא המולידה את החוויות הסובייקטיביות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/ant-milis-soul-2610123
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2012-10-26T00:15:02+02:00
- Modified: 2012-10-25T23:30:32+02:00
- Sections: המוח - מחקרים בסיסיים, מייקל שרמר - קולו של הספקן
- Topics: אלצהיימר, דיפאק צ'ופרה, המוח, מייקל שרמר, נפש, קולו של הספקן

## Article

גסיסתו של המוח מלמדת אותנו שהחוויות הסובייקטיביות שלנו הן תוצאות נוירוכימיות. "היכן שוכנת במוחך חוויית הצבע האדום?" שאל אותי דיפאק צ'ופרה בכנס החכמים והמדענים שערך ב-3 במארס 2012 בקרלסבד שבקליפורניה. קבוצת מרצים טענה בכנס שהעובדה שאין בידי מדעני המוח תיאוריה שלמה המסבירה כיצד פעילות עצבית מיתרגמת לחוויות מודעות (כמו "אוֹדֶם") מורה על כך שגישה פיזיקלית [להבנת התודעה] היא גישה לקויה או שגויה. "הרעיון שפעילות אלקטרוכימית היא המולידה את החוויות הסובייקטיביות הוא עדיין בגדר השערה," הרחיב צו'פרה בנושא במכתב ששלח לי בדוא"ל. "הרעיון ספקולטיבי בדיוק כמו הרעיון שההכרה היא תופעת יסוד הגורמת לפעילות המוח ויוצרת את התכונות ואת העצמים של העולם החומרי." "היכן מצויה הנפש של דודה מילי כשמוחה גוסס ממחלת אלצהיימר?" עניתי לצ'ופרה. "דודה מילי הייתה תבנית התנהגות ארעית של היקום והיא חזרה אל הפוטנציאל שממנו הגיחה," השיב צ'ופרה. "במסגרת הפילוסופית של המסורות המזרחיות, זהות האגו היא אשליה, ומטרת ההארה היא להתעלות לזהות אוניברסלית יותר שאינה מקומית ואינה חומרית." ואולם, להשערה שהמוח יוצר תודעה יש הרבה יותר ראיות תומכות משיש להשערה שהתודעה יוצרת את המוח. למשל, נזק בפיתול דמוי הכישור (fusiform gyrus) המצוי באונה הרקתית של המוח גורם לעיוורון לפרצופים, ואילו עירור של האזור הזה גורם לאנשים לראות פרצופים באופן ספונטני. נזק שגורם שבץ לאזור החזותי של קליפת המוח, המסומן ב- V1, מביא לאיבוד התפיסה החזותית המודעת. אפשר למדוד באופן ישיר שינויים בחוויות המודעות באמצעות דימות תמ"ג תפקודי (fMRI), אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) ורישום פעילותם של תאי עצב יחידים. מדעני המוח מסוגלים לחזות את הבחירות שיעשה אדם באמצעות סריקת פעילות המוח שלו אפילו לפני שהנבדק מודע להחלטותיו. מדעני מוח הצליחו לשחזר, על מסך המחשב, מה רואה נבדק מסוים אך ורק באמצעות סריקות מוח. [](http://sciam.co.il/wp-content/uploads/2012/09/voice.jpg) ###### קרדיט: בריאן קאירנס אלפי ניסויים מאוששים את ההשערה שתהליכים נוירוכימיים מייצרים חוויות סובייקטיביות. העובדה שאין הסכמה בין מדעני המוח על התיאוריה הפיזיקלית הטובה ביותר שתסביר את הנפש, אינה תומכת בכך שההשערה שהתודעה היא היוצרת חומר קבילה באותה מידה. להגנתו שלח לי צ'ופרה מאמר שפרסם ב-2008 המדען הקוגנטיבי דונלד ד' הופמן מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין בכתב העת Mind and Mat­ter בכותרת "ריאליזם מודע ובעיית הגוף-נפש." רעיון הריאליזם המודע "טוען שהעולם האובייקטיבי, כלומר העולם שקיומו אינו תלוי בתפיסה של צופה כלשהו, מורכב אך ורק מגורמים מודעים." ההכרה היא תופעה יסודית ביקום המולידה חלקיקים ושדות. "אין היא אורחת שהגיעה לא מכבר אל ההיסטוריה ההתפתחותית של היקום והתעוררה מתוך התגובות ההדדיות המורכבות המתרחשות בחומר בלתי מודע ובשדות," כותב הופמן. "בראשית הייתה התודעה. חומר ושדות תלויים בה בעצם קיומם." היכן הראיות לכך שהתודעה היא תופעה יסודית ביקום? כאן הופמן פונה לדרך שבה צופים אנושיים "מרכיבים את הצורות החזותיות, הצבעים, המרקמים והתנועות של עצמים." הוא טוען שהחושים שלנו אינם מרכיבים במוח הערכה מקורבת של המציאות הפיזית אלא פועלים בדרך הדומה יותר למערכת ממשק-משתמש גרפית שכמעט אינה דומה למה שבאמת מתרחש במחשב. לדעתו של הופמן, החושים שלנו פועלים כדי להרכיב את המציאות ולא כדי לשחזר אותה. יותר מכך, הם "אינם תלויים בהשערת קיומם העצמאי של עצמים פיזיים." כיצד התודעה גורמת לחומר להתגשם? איננו מקבלים תשובה. היכן (וכיצד) התקיימה התודעה לפני שהיה חומר? אנחנו נותרים בתהייתנו. כל שביכולתי לומר הוא שהראיות כולן תומכות בכך המוח יוצר את הנפש ושאין ראיות התומכות בהיפוך בין הסיבה לתוצאה. למעשה, נראה שכל קו המחשבה הזה מבוסס על טיעון הדומה לטיעון "אלוהי הפערים", שעל פיו הפערים בפיזיקה מתמלאים בגורמים בלתי פיזיקליים, אם מדובר בישויות כל יכולות ואם בגורמים מודעים. אין איש שיכחיש שסוגיית התודעה היא בעיה קשה. אבל לפני שנעלה את התודעה לדרגת גורם מוחשי המסוגל ליצור מציאות משלו, הבה ננסה קודם לחקור את ההשערות שכבר קיימות לגבי האופן שבו המוח יוצר את הנפש. מכיוון שאנחנו יודעים בוודאות שהתודעה הניתנת למדידה מתה כשהמוח מת, אז עד שיוכח אחרת, השערת ברירת המחדל שלנו חייבת להיות שהמוח הוא הסיבה לתודעה. אני קיים, משמע אני חושב. _ על המחבר מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ((www.skeptic.com ספרו החדש הוא "המוח המאמין". עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer