אסטרונומים אירופאים גילו מערכת כוכבי לכת שמכילה לפחות חמישה כוכבי לכת שמסתובבים סביב הכוכב HD 10180. הממצאים מראים שיתכן וישנם שני כוכבי לכת נוספים במערכת הזו שלאחד מהם יש את המסה הכי נמוכה שנמצאה אי פעם לכוכב לכת
ישנו כוכב נוסף דמוי השמש שלנו עם משפחה מעוררת ענין של כוכבי לכת המסתובבים סביבו. יתכן ומערכת זו היא המערכת הכי דומה למערכת השמש שלנו שאסטרונומים מצאו עד עתה. אסטרונומים אירופאים גילו מערכת כוכבי לכת שמכילה לפחות חמישה כוכבי לכת שמסתובבים סביב הכוכב HD 10180. הממצאים מראים שיתכן וישנם שני כוכבי לכת נוספים במערכת הזו שלאחד מהם יש את המסה הכי נמוכה שנמצאה אי פעם לכוכב לכת.
“בהסתברות גבוהה מצאנו את מערכת השמש עם הכי הרבה כוכבי לכת שהתגלתה עד עתה” אומר קריסטוף לוביס שהנחה את הקבוצה. “הגילוי המשמעותי מבהיר גם את העובדה שאנו נכנסים לעידן חדש בחקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו (exoplanet) – מחקר של מערכות כוכבים מורכבות ולא רק כוכבי לכת בודדים. מעקב אחר תנועת כוכבי הלכת במערכת החדשה שהתגלתה מראה יחסי כוח משיכה מסובכים בין כוכבי הלכת ונותן לנו הבנה לגבי ההתפתחות הצפויה של המערכת.
דבר נוסף שמאוד מענין במערכת השמש החדשה הוא שהמרחקים בין כוכבי הלכת והשמש שלהם ממלאים אחר תבנית עקבית כמו שאנו יכולים לראות גם במערכת השמש שלנו. “התבנית העקבית יכולה להוות סימן היכר לתהליך ההיווצרות של מערכות כוכבי לכת מסוג זה” אומר חבר הקבוצה מישל מאיור.
השמש HD 10180 ממוקמת במרחק של 127 שנות אור ממערכת השמש שלנו בכיוון הקונסטלציה הדרומית הידרוס (Hydrus). חמשת כוכבי הלכת שנצפו בוודאות עד עתה הם בערך בגודל של כוכב הלכת נפטון, כלומר בין 13 ל-25 פעמים מסת כדור הארץ. זמן הקפת כוכבי הלכת את השמש שלהם נע בין שישה ימים לשש מאות ימים. מרחק כוכבי הלכת מהשמש שלהם נע בין 0.06 ל-1.4 פעמים מרחק כדור הארץ מהשמש (יחידות אסטרונומיות).
“כמו כן יש לנו סיבות טובות להאמין שישנם במערכת השמש החדשה עוד שני כוכבי לכת” אומר לוביס. אחד מכוכבי הלכת אמור להיות דומה לשבתאי (כלומר שמסתו לפחות 65 מסות כדור הארץ) עם זמן סיבוב של 2,200 ימים מסביב לשמש של המערכת. כוכב הלכת האחר יהיה כנראה כוכב הלכת הכי פחות מסיבי שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו ומסתו כ-1.4 מסות של כדור הארץ. כוכב הלכת הזה קרוב מאוד לשמש שלו כ-2% מהמרחק שבין כדור הארץ לשמש. “שנה” אחת על הכוכב הזה תהיה שווה ל-1.18 ימים של כדור הארץ.
“העצם (כוכב הלכת הקטן הקרוב) גורם לרעד בשמש שלו רק במהירות של 3 ק”מ לשעה – נמוך יותר ממהירות הליכה – ואת המהירות הזו קשה מאוד למדוד” אומר חבר הקבוצה דמיין סיגרנסן. אם התיאוריה להימצאות כוכב הלכת הקטן הזה תאושר העצם יהיה עוד דוגמה לכוכה סלעי (rocky planet) דומה לכוכב הלכת קורו 7 בי (Corot 7b).
קבוצת המחקר השתמשה בספקטוגרף מגלה הכוכבים HARPS שמחובר לטלסקופ בגודל 3.6 מטר של ESO בלה סילה, צ’ילה וערכה תצפיות על הכוכב HD 10180 במשך שש שנים.
מערכת כוכבי הלכת החדשה שהתגלתה מסביב לכוכב HD 10180 היא מיוחדת מכמה סיבות: עם לפחות חמשה כוכבים דומים לנפטון שמסתובבים סביב השמש במרחק דומה למאדים, המערכת הזו יותר צפופה ומסיבית ממערכת השמש שלנו בחלק הפנימי שלה. יתרה מזו, למערכת אין ענק גז כמו צדק ובנוסף לכל כוכבי הלכת יש מסלול מעגלי כמעט.
עם ההודעה על מערכת השמש הזו המספר הכולל של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שנמצאו עומד על 472.
הביאה: קשתות מ-Rotter.net
תרגום: Darwin מ-Rotter.net
21 תגובות
רציתי לישאול אם בחלל אין אוויר אז מה הבעיה בטיסה של חללית מהירה למקום הלא נודע ?
אבי,
באשר לשאלתך “האם השמש היא כוכב גדול יחסית”:
השאלה מהו כוכב ממוצע היא שאלה בעייתית – אסביר מדוע:
נניח שקיימים 400 כוכבים במסה 0.01, 200 כוכבים במסה 1 ו-100 כוכבים במסה 100.
הכוכב החציוני אמנם יהיה במסה 0.01, אך רוב המסה תהה בכוכבים הכבדים במסה 100 וכך אם אתה אטום מימן רוב סיכוייך להמצא בכוכב כבד – כלומר הם הדומיננטיים יותר.
כמו כן, יש בשאלה הזו עוד בעיה –
נניח כוכב במסה 1 וכוכב במסה 3, ברור שהם שני כוכבים שונים לגמרי בתכונות ובמבנה שלהם ולכן ראוי להתייחס אל 3 כגדול יותר מ-1, מצד שני שני כוכבים במדה 100 ו-102 הם שקולים כמעט לגמרי למרות שההפרש הוא אותו הפרש.
הדרך שמקובל להציג בה את ההתפלגות המסה של כוכבים היא בצורה כ f(m)=Am^-a
כאשר
f הוא מספר הכוכבים בין מסה m למסה m+dm
Aהוא קבוע (כך שהאינגרל על הפונקציה יהיה מספר הכוכבים או 1 – תלוי איך רוצים)
הפיתרון לשאלה שלך יושב למעשה ב-a
אם הוא גדול מ-2 נמצאת רוב המסה בכוכבים הקטנים ביותר (יהיו יותר כוכבים בין מסה 0.1 ל-0.2 מאשר בין 10 ל-20), ואם הוא קטן מ-2 אז להיפך.
ככל הנראה הוא מעט גדול מ-2 – כלומר רוב המסה היא בכוכבים הקטנים אך טוענים שחוק החזקה הזה משתנה עבור בערך חצי מסת שמש ונהיה קטן מ-2. באם אכן כך הדבר רוב הרי שהכוכב הממוצע גודלו כחצי מסת שמש וכפי שציין מיכאל, השמש היא כוכב גדול במקצת מהממוצע.
על כל פנים, למסת כוכבים יש מגבלות –
הכוכב הקטן ביותר שאפשרי הוא במסה של כ-8% ממסת השמש (בפחות מזה לא יחלו תהליכים גרעיניים) והכוכב הגדול ביותר האפשרי הוא מסקאלה של מאות מסות שמש (שכן בכוכבים גדולים כל כך מתחילות להתפתח אי יציבויות הקשורות לכך שהלחץ הקרינתי בהם גדול מאד).
ראה
http://en.wikipedia.org/wiki/Initial_mass_function
נניח שכרגע גודל השמש שלנו הוא קרוב לממוצע. מכיוון שאנו ממשיכים לחפש כל הזמן, אז הנתון הזה יכול להשתנות למעלה או למטה.
בדיוק כפי שכרגע אנו כוכב הלכת המאוכלס היחיד ביקום הידוע לנו. זאת עד שנמצא שיש כוכבי לכת אחרים המאוכלסים חיים.
החלק המשעשע בכל החשיבה שלנו על כך שאין חיים בכוכבים אחרים הוא – שלא מצאנו אותם. לכאורה המסקנה היתה צריכה להיות הפוכה: בדגימה היחידה שיש לנו – כדור הארץ, מצאנו חיים. לפיכך,צריך להסתכל על העניין באופן פוזיטיבי ולא נגטיבי, קרי, יש הסתברות גבוהה שבכל מערכת שמש כמעט ביקום – יש חיים.
תודה רבה מיכאל, תגובתך באמת מעניינת, ומעשירה.
6 ודניאל:
1. הנה טבלה של הכוכבים הקרובים אלינו ביותר: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_nearest_stars
2. את הרכבם של כוכבים אנחנו מגלים על ידי ניתוח של ספקטרום הקרינה המגיעה מהם. כל חומר פולט קרינה בתדרים ידועים ואנחנו מסוגלים לזהות את החתימות הספקטראליות של החומריים השונים.
3. איננו רואים את מרבית כוכבי הלכת ממספר סיבות. בעיקר כי הם מאד קטנים וכמות האור המוחזרת מהם קטנה. כוכבי הלכת שכן נתגלו, אותרו, במספר טכניקות שונות ולרוב לא באמצעות ראייה ישירה של כוכב הלכת עצמו. הטכניקות הבולטות מתבססות על ניתוח שינויי המסלול שיוצר כוח הכבידה של כוכב הלכת במסלולו של כוכב האם ועל ליקויים שבהם כוכב הלכת חולף על קווי הראיה שבינינו לבין כוכב האם (כלומר – זיהוי כוכב הלכת באמצעות הצל שלו).
4. קראתי פעם שגודל השמש הוא ממוצע. אולי קצת למעלה מזה. אינני מצליח כרגע לאתר את המקור.
5. כל גוף שאינו בטמפרטורה של אפס מוחלט – פולט קרינה. השאלה היא רק באיזה תדר (אנרגיה) ובאיזו עוצמה. אילו הייתם מרחיקים את כדור הארץ מן השמש הוא היה ממשיך לפלוט קרינה עד התקררותו המוחלטת. למעשה – גם האמירה שכדור הארץ מחזיר את אור השמש אינה לגמרי מדויקת. חלק גדול מן הקרינה המוקרנת על ידי כדור הארץ הוא קרינה שקורנים החומרים שעל פני כדור הארץ כתוצאה מקרינת השמש הפוגעת בהם.
מעניין מה הנתונים של הישרדות על פני הכוכבים בגלקסיה זו?..
ל-6,
אני חושב שאני יודע חלק מהתשובות לשאלותיך, אבל לא מסתמך על כך במאה אחוז,
2.יכול להיות שאפשר לדעת על פי דגימה של סוג החומר בכוכב ומסתו של יחידה קטנה של סוג החומר ועל פי הקיפו של הכוכב, אפשר לגלות על ידי חישובי פיזיקה ומתמטיקה,את נתוני במוגל.
4.לדעתי ביחסות לשאר הכוכבים בגלקסיות אחרות השמש היא קצת מתחת לממוצע.
5.כדור הארץ שלנו רק מחזיר אור, ולא מיצצר קרינה בעצמו.
טוב אז אני עובר לגור שם…. דרושים פועלים לבניית ביתי החדש!!! חג שמח!
למיקי – הכוכב האמצעי בחגורת אוריון אינו הערפילית עצמה אלא כוכב בפני עצמו. “מתחתיו” מופיעה הערפילית – קשה מאוד לזהותה בעיר אלא בלילה חשוך מאוד.
באשר לגלקסיית אנדרומדה – בהחלט שניתן לראותה מישראל כמו גם גלקסיות “קרובות” אחרות.
לוויינים מלאכותיים וכדומה מאוד קשה לזהות בשמי הלילה שכן הם נעים מהר מאוד ביחס לסיבוב העצמי של כדוה”א, יוצא דופן תחנת החלל הבינלאומית אותה ניתן לזהות ע”י הבהוב מהיר וחצייה מהירה יחסית של שמי הלילה.
באשר לכוכבי שביט ואסטרואידים – לא ניתן לזהותם בעין בלתי מזוינת אלא אם כן הם ממש קרובים לכדוה”א או לשמש (בהקשר של כוכבי השביט) שכן אז הם מפיצים את השובל הידוע לשמצה.
באופן כללי – ניתן לזהות ולהבחין בקלות בין כוכבי הלכת של מערכת השמש שלנו לבין שאר כוכבי הלילה: כוכבי הלכת שלנו מחזירים אור חזק יחסית בהשוואה לשאר כוכבי השמיים והם אינם “מנצנצים”. לעומת זאת, שאר הכוכבים (אותן שמשות מרוחקות) כן מנצנצים.
ל-א.בן נר ואריה,
נכון לא כל “דמוי כוכב” בשמיים הוא באמת כוכב/שמש אבל רובם כן. גלקסיות אמנם גדולות אבל הן מרוחקות מאוד מאיתנו ולכן מאוד מאוד קשה לראות אותם בעין בלתי מזויינת (לא -זאת לא קללה). עדיין יש כמה שכן – כשבינהם הענן המגלני הגדול והקטן, שלצערי לא ניתן לראות אותם מישראל (בעיקר מחצי כדו”א הדרומי) וגלקסיית אנדרומדה (M32). אבל יותר סביר שנתבלבל בין ערפילית לבין כוכב, מכיוון שיש יותר ערפיליות בשמיים שניתן להבחין מאשר גלקסיות. דוגמה נפוצה היא ערפילית אוריון הנמצאת בחגורת אוריון (כן – חץ הצפון) הקו של החץ בנוי כביכול מ-3 כוכבים אבל הכוכב השלישי הוא לא כוכב הוא למעשה הערפילית. עוד עצמים המזוהים בטעות ככוכבים הם לווינים שלא זזים בשמיים (כן יש כאלה – בדר”כ לוויני ריגול) או שזזים לאט, כוכבי שביט, ואולי אסטרואידים למרות שזה מאוד לא סביר משום שהם מאוד קטנים ובדר”כ רחוקים (אני מקווה..).
טרול יקר, כשהזמן לא מוגבל גם ארוע בעל הסתברות נמוכה במיוחד יתרחש.
לחבר חבד אין ספק הוא התערב לטובתנו לאחר מכן הוא הלך לנפוש בלס ווגס ולא שב עד היום.
הסיכוי לחיים כל כך נמוך שחייב להיות מישהו (הקב”ה) שהתערב בסיכויים לטובתנו! כל האתר הזה הוא עדות לבורא יתברך שמו
אז מה אתם אומרים אין סיכוי אי פעם להגיע לשם אהה? בחיים לא. רק להסתכל רחוק רחוק…..
לאריה
אני סבור כי חלק מהכוכבים הנראים בעין הן גלקסיות.
קודם כל תודה.
1. איזה כוכב (שמש) הכי קרוב לכוכב הלכת “ארץ”?
2. איך אפשר לדעת את ההרכב המדויק של כוכב הנמצא מרחוק כה גדול מאתנו?
3. האם הסיבה שלא ידוע לנו על “כוכבי לכת” רבים (יחסית) היא בגלל הזוהר החזק של הכוכב סביבו הם סובבים?
4. האם השמש “שלנו” היא “כוכב” גדול יחסית?
5. האם כוכב הלכת “ארץ” מפיק גם כן “זוהר” עצמי בתהליך כזה או אחר, או שהוא רק מחזיר אור?
תודה מראש.
מספר 4 צודק.
עוד יותר מבלבל השם שניתן למרקורי “כוכב חמה”. הוא לא כוכב, והשמש שלנו נקראת חמה. אפשר היה לקרוא לשמש שלנו “כוכב חמה”.
צריך לדעתי למצוא שם חדש למונח כוכב לכת. השימוש בכוכב לעצם בעל קרינה עצמית וכוכב לכת לפלנטה קצת מבלבל
אבי – כן, כל כוכב הנראה לעינינו הוא שמש, למעט כוכבי לכת של מערכת השמש שלנו, דוגמת נוגה, מאדים, שבתאי, צדק, שמיקומם ביחס למפת הכוכבים, משתנה.
האם כל כוכב שרואים בלילה הוא בעצם שמש?
נו זה אומר שיש סיכוי שיש שם חיים..כמו שלנו..אבל דבר אחד אני לא מבין אין מצב להגיע למקומות כאלה בחיים אהה?
127 שנות אור זה אומר בלתי אפשרי אי פעם להגיע לשם..
בעסה….