גם כשמתנגדים לניסויים בבעלי חיים, אם מסתמכים על נימוקים מדעיים הם צריכים להיות נכונים

כך אומר עידו חדי, בעל הבלוג "אתולוגיקה" שביקש להתמודד עם טיעונים פסוודו מדעיים באתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. המאמר פורסם לראשונה בבלוג שלו

לוגו האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. מתוך אתר האגודה
לוגו האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. מתוך אתר האגודה

לפני פחות משנה פירסמתי  מאמר נוקב שביקר וחורר את גרסתה של "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" (להלן "האגודה") להיסטוריה של בידוד האינסולין. מאז אותו פוסט רחשתי מעט מאד כבוד לאגודה. לאחרונה נזכרתי בה שוב, אחרי שנכנסתי למספר דיונים בפייסבוק עם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים. במשך זמן מה נמנעתי מלהגיב בקבוצת הפייסבוק שלה, אך לא לעולם חוסן. בבוקרו של הרביעי ליולי, יום העצמאות האמריקאי, נתקלתי בפוסט הבא בקבוצת הפייסבוק שלה:

פטריות שיטאקי הבריאו עכברים, לחלוטין, מסרטן (1)!

כבר הרבה זמן אני רוצה לראות תוצאה של ניסוי בבעלי חיים, במבחן הזמן. לדוגמא: ב1970, במרכז הלאומי לחקר הסרטן בטוקיו, טופלו עכברים ברכז של פטריות שיטאקי, כנגד סרטן מסוג סרקומה, שחלו בו לפתע (שלא לומר הודבקו במכוון, דבר שכבר מערער את כל תוצאות הניסוי(2)). במינון הראשוני שנתנו להם, 6 מתוך עשרה עכברים החלימו. כשהעלו מעט את המינון, העכברים זכו ל 100 אחוז החלמה!

אתם מבינים? כבר ב 1970, נמצאה תרופה טבעית לסרטן, עם 100 אחוז הצלחה. בעכברים.

הניסויים הללו בעכברים מדגימים, על פי האגודה, את חוסר היעילות של ניסויים בבעלי חיים כשיטת מחקר, משום שהם לא הניבו תרופה לסרטן. הם טוענים שהם בוצעו "סתם". יפה. שמח ומאושר על התירוץ להתחמק מלמידה למבחנים, התחלתי במלאכת בדיקת העובדות. מניסיון עבר, שיערתי שיש סיכוי מאד קטן שמדובר בטענה ממשית. קרוב לוודאי, כך ציפיתי, שאלו טענות שנלקחו הישר מסיפורי האגדות, מהמעשיה של שלגיה ושבעת העכברים. לכן, קיבלתי מראש החלטה אסטרטגית לאמוד את הזמן שלקח לי לאתר ולקרוא את המקורות בנושא ולקבוע אם התיאור של האגודה נכון או שגוי.

התחלתי בקריאת המקור ממנו לקחה האגודה את תיאור הניסוי בעכברים. הוא היה נקודת מוצא, מקום להמשיך ממנו הלאה. על פי הכתוב שם, איתרתי את המחקר המקורי וקראתי אותו. כצפוי, האגודה תיארה את הניסוי בצורה גרועה ביותר. מהמחקר עצמו ברור שהוא היה לא יותר ממחקר ראשוני מאד שנועד לגלות אם לחומר שבודדו החוקרים, lentinan, יש פעילות אנטי-סרטנית כלשהי. קשה לתאר את מה שהחוקרים מדדו כ"החלמה" מסרטן, כפי שעשתה האגודה. החוקרים המיתו את העכברים ושקלו את הגידול שלהם על מנת לאמוד את נסיגת הגידול הסרטני לה גרם ה-lentinan. גם אם נניח ש"החלמה" פירושה נסיגה מלאה של הגידול, באף אחד מהניסויים שמתוארים במחקר לא היתה נסיגה מלאה ב-100 אחוז מהעכברים. מכל זה ברור שהאגודה תיארה את הניסוי הזה בצורה חובבנית תוך כדי ניפוח התוצאות.

לא יכולתי לעצור בשלב הזה. רציתי לדעת אם החומר שבודד, lentinan, הגיע לשלב בו הוא נוסה בהצלחה על אנשים החולים בסרטן. חיפוש מהיר בבסיסי נתונים מדעיים גילה לי שזה אכן המצב. איתרתי סקירה ספרותית של מחקרים שבוצעו בבני אדם שהסיקה בצורה חד-משמעית (תרגום חופשי) ש-

הוספת lentinan לכימותרפיה סטנדרטית היא בעלת יתרון משמעותי בהישרדות על פני כימותרפיה בלבד עבור חולים בסרטן קיבה מתקדם חוזר ונשנה/שלא ניתן לכרות. נקווה שתוצאות אלו יובילו לקבלה רחבה של אימונו-כימותרפיה כטיפול בסרטן המעי.

לא רק שהאגודה תיארה את הניסוי בעכברים באופן רשלני, אלא שלחומר שבודד בניסוי הזה יש חשיבות תרפיוטית. נראה שהקייס שלה כשל יותר מהקייס נגד אהוד אולמרט. לקח לי שעה אחת בלבד לאתר את מקורות המידע, לקרוא אותם ולהסיק שטיעון פטריות השיטאקי הוא לא יותר מטיעון בולשיטאקי. אולי זה טוב במרק, אך גרוע כמדע. התגובה שלי בדף האגודה היתה עדינה ונחמדה, לא כמו ההתנסחות שלי כאן. לא ראיתי סיבה לעורר רגשות שליליים. חשבתי שעדיף לשמור את הדיון ענייני. ציינתי את הזמן שלקח לי לבצע כל שלב בתהליך הבדיקה, על מנת להדגיש שזאת לא הרבה עבודה למי שמוכן לעשות אותה.

בזאת לא נגמר מאגר החרטא. הו, לא. כמה ימים מאוחר יותר, בתשיעי ליולי, פצחה האגודה במחול טיעונים חדש לצלילי הלהיט העכשווי בערוץ 24, "תנו לי בבולשיטאקי":

נגיעה קטנה בעולם של חברות התרופות, החברות העומדות מאחורי ניסויים כל כך רבים בחיות, החברות שטוענות כי בצער רב הן נאלצות לפגוע בחיות, אך המטרה העילאית היא הצלת חיי אדם.

אוואסטין (Avastin) היא תרופה, שבמקור פותחה לסרטן המעי הגס ועלתה 20$למ"ג. עם הזמן, נוסתה האווסטין גם כתרופה לטיפול במחלת עיניים, בשם AMD. הבעיה היתה, שבזמן הגילוי, עמלה חברת ג'ננטק, יצרנית התרופה, על פיתוח תרופה כמעט זהה, אך במחיר יקר עד פי מאה מהאווסטין, בשם לוסנטיס (Lucentis). על אף העובדה שבשלב זה, כבר ידעה ג'ננטק על הצלחת האווסטין, עדיין בחרה לבצע ניסויים בקופים ועכברים. כלומר, הניסויים והמחקרים הקליניים, הנתונים, הכל היה קיים, ויעיל בשביל בני אדם, אך זה לא סיפק את החברה. רופאי עיניים שהבינו את האבסורד, המשיכו לתת לחולי AMD, את האווסטין הזולה, אך נתקלו במלחמה קשה מצד יצרנית התרופה. החברה היצרנית, נלחמה בכל הכח(1) כשהטענה המרכזית היא, שלא בוצעו מספיק ניסויים ומחקרים שיאשרו את השימוש באווסטין/לוסנטיס לשימוש בבני אדם. במחקר(2) אשר ניסה לבדוק מי התרופה העדיפה בין השתיים, נתגלה כי אין הבדל בינהן. סתם עוד ניסויים בבעלי חיים, סתם עוד אכזריות, והכל בשביל למלא עוד כיסים. ועוד משהו קטן, לסיום: לא קיימים בטבע מודלים של AMD בבעלי חיים (3), כלומר חיות אינן מפתחות מחלה זו באופן טבעי, וכל טיפול שינוסה בהן, יטפל בסימפטום, אך לא במקור.

אז מה היה לנו? ניסויים מיותרים בחיות? היה. תאוות בצע? היתה. לעג לרש? היה. תזכרו גם את הסיפור הזה, פעם הבאה כשאתם שומעים את הסיפור קורע הלב על "תרופות מצילות חיים".(4)

זאת מעשיה נפלאה של חמדנות תעשייתית בה משולבת דאגה מלבבת לחשבון הבנק של חולי AMD. הרלוונטיות של הסנטימנטים הללו לניסויים בבעלי חיים לא ברורה לי. שני המקורות הראשונים שהאגודה נותנת לטענות שלה בכלל לא מזכירים ניסויים בבעלי חיים. אולי יש בהם משהו על ניסויים בבעלי חיים אם הקורא עוסק בקריאה יוצרת, פעילות אמנותית בה הוא מפליג על כנפי הדמיון וקורא בטקסט מה שבא לו במקום את מה שכתוב בו. המקור השלישי, שאמור לסמך את הטענה שאין בטבע מודלים של AMD בבעלי חיים, אכן אומר זאת. אל תהיו כל כך מופתעים. הוא עדיין לא רלוונטי. רגע אחרי כן הוא מציין כמה תוצאות מניסויים על חיות מודל שמחקות אלמנטים שונים של המחלה, מה שמבהיר שעדיין ניתן לחקור AMD בבעלי חיים.

אם כך, הגענו למסקנה הלא מפתיעה, אך מקוממת, שהאגודה לא נתנה סימוכין ראויים לטענותיה. כמנהגי בקודש לא עצרתי כאן. כיתתי אצבעותיי בבסיסי נתונים מדעיים, על מנת ללמוד על ההבדלים בין שתי התרופות, לוסנטיס ואוואסטין. רציתי להבין אם יש סיבה לבדוק מחדש את לוסנטיס על חיות ועל בני אדם. אם לוסנטיס ואוואסטין דומות כל כך, אין סיבה לבצע ניסויים. אם הן שונות דיין, עלינו לבדוק שהתרופה החדשה בטוחה. אני משער שאתם כבר יודעים מה התשובה.

במאמר הסקירה הזה גיליתי ששתי התרופות הללו, אוואסטין ולוסנטיס, תוכננו לצרכים שונים לחלוטין. אוואסטין תוכננה להיות מוזרקת לוריד, לא לעין, בעוד שלוסנטיס תוכננה ספציפית להיות מוזרקת לעין. חשוב מכל, גיליתי שלוסנטיס תוכננה על ידי הנדסה גנטית נרחבת של מספר חלבונים, שכללה בין השאר חיבור של פיסות חלבונים משני מקורות שונים. הדבר אומר שבהעדר בדיקה נאותה עלולים להיות תוצאות לא רצויות לשימוש בתרופה הזאת. ממה שקראתי אין לי ספק שנדרשת בדיקה של יעילות ובטיחות הלוסנטיס בפני עצמה. לא ניתן להסתמך על נתוני הבטיחות והיעילות של אוואסטין. לא במפתיע, בדיקה שלהן על חיות וגם על בני אדם הראתה שיש בינן הבדלים. לדוגמא, לוסנטיס מסוגלת לחדור עמוק יותר מאוואסטין אל רקמות העין. לפיכך, גם כאן הקייס של האגודה נראה חלש. שטחתי את הקייס שלי בתגובה נוספת בדף הפייסבוק. כל התהליך מבדיקת העובדות עד פירסום התגובה ארך פחות משעה. גם במקרה הזה, הקפדתי שהתגובה שלי בדף האגודה תהיה עניינית ולא מתלהמת וגם כאן דיווחתי על הזמן שלקח לי לבצע את השלבים השונים בבדיקת העובדות.

אני לא רופא, אלא סטודנט למדעי החיים. לא עשיתי תזה או דוקטורט על הנושאים שהעלתה האגודה, ולכן הייתי, ואני עדיין, פתוח לחלוטין לאפשרות שטעיתי ואמרתי שטויות. האגודה לא טרחה אפילו לנסות להראות זאת. עם הזמן הבנתי שהדבר האחרון שאקבל ממנה הוא התייחסות עניינית לביקורת שלי. בפוסט האוואסטין/לוסנטיס האגודה כלל לא הגיבה לדבריי. בפוסט הבולשיטאקי היוזר של האגודה בפייסבוק היה על פי רוב מאד נחמד. נחמד בערך כמו תקליט שבור. הוא דיקלם ברפטטיביות את הטענה שניסויים על בעלי חיים לא הועילו בדבר ורק הזיקו להתקדמות הרפואה. לעתים קרובות הוא ניסה לשנות את נושא השיחה לטיעונים אחרים, מרתקים לא פחות ורלוונטיים לא יותר מהיותו דיסק שרוט. לניסיונות לשנות נושא סירבתי בכמות הרבה ביותר של נימוס שיכולתי לגייס והתעקשתי שהאגודה תענה ישירות על הביקורת שלי. בשלב כלשהו האגודה אפילו הראתה ניצוצות של כישרון באיבחון פסיכולוגי דרך האינטרנט שלא היה מבייש את פרויד עצמו. למרות התגובות שלה, אני סבור שלא הייתי מתלהם ושנהגתי בנימוס, אף על פי שאני סבור שיחס מכבד הוא הדבר האחרון לו זכאית האגודה.

אריץ את השעון מעט קדימה, אל השעה 9 בערב, אתמול. נכנסתי לדף הפייסבוק של האגודה על מנת לבדוק מה חדש. היה הרבה חדש. האגודה חסמה אותי ואף מחקה את כל התגובות שלי ושל משתתפים אחרים בדיון הבולשיטאקי ובדיון האוואסטין/לוסנטיס. יופי, חשבתי, מזל שהייתי מוכן מראש ושמרתי צילומי מסך. מלבדי נחסמו כמה מהמגיבים האחרים בשני הדיונים הללו. המכנה המשותף של כולם הוא הבעת התנגדות לצורת הדיון של האגודה ולבדיקת העובדות הקלוקלת שהיא הפגינה. למרבה האירוניה, לפחות שניים מהנחסמים זכאים לתואר "פעילים בעד בעלי חיים" שחטאם העיקרי הוא אי-מוכנות לבלוע ולעכל את סופלה השטויות שהאגודה מאכילה את קוראיה. חלק מהחסימות אני יכול איכשהו להצדיק, משום שהנחסמים התבטאו בהתלהמות. לחסימה שלי אני לא מוצא הצדקה. היא נראית כניסיון להשתקת ביקורת ותו לא.

מהשתלשלות העניינים הזאת ברור ש"האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" מסתמכת על בדיקת עובדות קלוקלת והשתקת הביקורת נגדה. היא לא מעוניינת בדיון מהותי על הסוגיות שהיא מעלה, אף על פי שהיא יוצרת מצג שווא של "מדעיות" שיש כל סיבה לחשוף. אני לא סבור שזאת הונאה מכוונת של הקוראים שלה כי אין לי ראיות לכך. הפרשנות המינימליסטית שלי לאינטראקציה שלי איתם היא שמדובר בארגון בו המדע לא מוערך מספיק כדי לטרוח ללמוד אותו ודקלומים חסרי עומק נחשבים לתגובות ענייניות ואף מדעיות לביקורת. לא ציפיתי להיות מסוגל לשכנע אותם בטעותם, אבל בהחלט ציפיתי לסוג של דיון ענייני שכנראה יסתיים ב"נסכים לא להסכים". התגובות שקיבלתי מהאגודה עלו על הציפיות הגרועות שלי וכללו אנליזה פסיכולוגית, תגובות לא ענייניות וגרוע מכל, צנזורה.

הפוסט הזה הוא תמרור אזהרה לאנשים שמעוניינים במידע מהימן על ניסויים בבעלי חיים. עדיף לכם לחפש מידע במקורות אחרים, לא אצל האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים. לפעילי זכויות בעלי חיים אני קורא להצטרף לאלו מכם שכבר הוקיעו את מעשי האגודה הזאת. רבים מפעילים זכויות בעלי החיים שאני מכיר הם בעלי אוריינטציה מדעית. הם לא רוצים את האסוציאציה עם הכחשת מדע. "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" מוציאה לאקטיביזם בעד חיות שם רע וגורמת להם ולכם להיראות כתימהוניים חסרי תקנה שמכחישים מדע מבוסס. צאו נגד השימוש שלה בטיעונים כאלו. אין צורך בטיעונים פסוודו-מדעיים. במקום, עודדו שימוש בטיעונים המוסריים. הם לא מריחים כמו בולשיט.

 

לאור הצנזורים הללו נפתח דף חדש בפייסבוק – על ניסויים בבע"ח ובקופים.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

26 תגובות

  1. לכל הטוענים בדבר פנאטיות של פעילים נגד ניסויים בבע"ח, תזכרו שפנאטיות היא מונח תלוי-תרבות סובייקטיבי וגם מתנגדי עבדות היו נחשבים פעם פנאטים ואת כל הפיסכואנליזה בשקל הייתם יכולים גם להפיל עליהם.
    אם היה מדובר בניסויים בבני אדם, אתם עדיין הייתם שומרים על אותה מידה של תמיכה חסרת-סייג?
    בעלי חיים הם אמנם לא בני אדם, אבל הם גם לא חפץ שאפשר להתעלם מהכאב והרגשות שלו.
    הייתם מוכנים לסרטן בכוונה את החיות מחמד שלכם?
    זה די ברור שאין להרבה מגיבים כאן שמץ של אמפתיה כלפי הסבל של היצורים המודעים האלה (רק לקרוא טיפה מים הציניות וההתלהמות ולדפוק את הראש בקיר…)
    לבני אדם יש לכם אמפתיה? איך הייתם מרגישים ופועלים אם הייתם נולדים לעולם שהיה עושה ניסויים בבני אדם? זה לא כזה תרחיש בדיוני. וזה לא כזה שונה מהמצב שלנו אם מחשיבים את הכמויות של בע"ח שעוברים ניסויים…
    האם כל ניסוי קוסמטי או מתוך "סקרנות מדעית" מספיק חשוב בשביל לענות יצור אחר?
    מדובר בשאלות רציניות ועמוקות, קלות הדעת והציניות ממש מגעילה אותי…

    הכתבה מתלהמת ומבדרת את הקורא אבל לוקה בחסר בתחום העינייניות,
    עידו חדי למה נראה לך שזה כזה רלוונטי מה התקשקשת עם מישהו בפייסבוק של האגודה?
    מדובר באנשים פרטיים ולא כל תגובה שהם זרקו על המקום (גם אם היא הייתה מהשם משתמש של האגודה מה שלא הזכרת שקרה ולכן אפילו זה לא קרה..) מייצגת את הדעה הרשמית של האגודה כארגון ש"דעתו" היא סינטזה של דעותיהם השונות של האנשים הרבים בה…
    ההשלכה לא מבוססת. (מוטיב חוזר?)
    (כמובן שגם מהדעה הרשמית של האגודה אין להשליך על טיעונים אחרים נגד ניסויים כאלה או אחרים בבע"ח ויש להתדיין עם כל טיעון באופן אובייקטיבי ונפרד)

    המגיב point zero כתב כאן שלדעתו יש לאסור ניסויים בקופים, אני מסכים אבל אמור לי- האם 1,000 עכברים שווים יותר או פחות מקוף אחד? וארנבים? או אולי 100, או 10,000?
    יש כאן בבירור תחום אפור רחב ביותר…

    כמובן שיש גם טיעונים נגד ניסויים בבע"ח שלדעתי מופרכים, אבל זה תוצאה טבעית מהעובדה שמדובר בוויכוח שמשתתפים בו מאות אלפי אנשים לכל הפחות בכל צד, ואולי אפשר להגיד אפילו שיש איזו התפלגות נורמלית של "רמת הטיעונים" של 2 הצדדים…

    אני לא חלק מהאגודה ואני לא כזה פעיל (למרות שהייתי פעמיים בהפגנה מול חוות מזור שמייצאת קופים לניסויים).. ובחיי היום-יום אני בכלל סטודנט (אבל לא למדעי החיים, למתמטיקה) ואני במידה מסויימת מבין את המקום של עידו כסטודנט שהאנשים שהוא תופס מהם כסמכות על מידע, מדע ואמת הם המורים שלו לביולוגיה שבעצמם עסוקים ברמה זו או אחרת של ניסויים והגישה שלהם כן משפיעה על עיצוב תפיסת עולמו בתחומים שהם נתפסים המומחים בהם. זאת פסיכולוגיה צפויה.
    אבל אני לא אוהב לעשות פסיכואנליזה ככלי להחליש דעות אחרות.

    מי שבאמת מתעניין בדעות, מאמרים, הפניות למחקרים וכו' מוזמן לעיין בחומרי הקריאה באתר "מאחוריי דלתות המעבדה" ובשלל האתרים נגד ויויסקציה ובעד זכויות בע"ח (פשוט תגגלו "ניסויים בבעלי-חיים" כמובן…)

    לדעתי כל אחד שרוצה לגבש דעה בנושא חייב לצפות בעצמו בקטעים מתוך הניסויים והעינויים השונים (והמשונים).

    בכל מקרה בעידן המידע שבו כל ארגון או תנועה מחזיקים דף אינטרנט עם שלל טיעונים ומאמרים, עידו בוחר להתייחס לדיון קצר אחד ולא הכי רלוונטי בפייסבוק ומקבל ב"הידען" כתבה שלמה…
    זה בתכלס הדבר היחיד שרציתי להגיב אבל קשה שלא "להיסחף" כשמדובר בנושא עם הרבה מטען רגשי לכל מי שרוחש אמפתיה וכבוד לחיים שסביבו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן