סיקור מקיף

לראשונה: עצמות אייל קדום נמצאו בעמק הירדן

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו עדות ראשונה לקיומו של מין יבשתי, סוג של אייל קדום, באזור הכינרת כבר לפני כ-9 מיליון שנים

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

קבוצה של חוקרים מהמכון למדעי הארץ, מהאוספים הלאומיים לטבע של האוניברסיטה העברית ומהמכון הגיאולוגי חשפו עדות ראשונה לקיומו של מין יבשתי, סוג של אייל קדום, באזור הכינרת כבר לפני כ-9 מיליון שנים. התגלית נעשתה במסגרת עבודות הדוקטורט של אלכסיס רוזנבאום ודותן שקד-גלבנד מהמכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית, אשר שחזרו באופן פרטני את הסובב של עמק הירדן התיכון באזור נחל חגל. במהלך מחקרם, שעסק בתכונות אגם הכנרת הקדום ובמיפוי ושחזור של סוגי הרכיכות שחיו בו ואפיון סביבת ההרבדה שלהם, מצאו החוקרים בתוך אחד המאספים עצם זרוע (humerus) של מה שנראה כמו אייל קדום. העצם הייתה שחוקה בחלקה ושקועה בתוך משקע חופי, וההשערה היא שככל הנראה החיה מתה לחופי האגם ונשחקה על די גליו.

נוכחות אייל קדום אמנם אינה נדירה במאספים בני אותו זמן, אך זוהי הפעם הראשונה ששרידים שכאלו מתגלים בארץ. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בתהליכים של בלייה וקבורה. הימצאות עצם האייל הקדום מרמזת על עולם עשיר בבעלי חיים יבשתיים המוכר מאזורים אחרים בלבנט ובאגן הים התיכון. יתרה מכך, התפתחות גופי מים מתוקים במהלך סוף תקופת המיוקן באזור אגן הים התיכון היא שאפשרה את תפוצת האיילים מאסיה מערבה.

עצם הזרוע (humerus) של האייל הקדום שנמצאה, צילום: אסף אוזן, אוספים הלאומיים לטבע של האוניברסיטה העברית.
עצם הזרוע (humerus) של האייל הקדום שנמצאה, צילום: אסף אוזן, אוספים הלאומיים לטבע של האוניברסיטה העברית.

אגם הכנרת הוא אחד מהאגמים העתיקים ביותר בעולם וגוף המים המוכר לנו הוא למעשה שארית של ‘אגם בירה’, האב הקדמון של אגם כינרת שהתקיים באזור עמק יזרעאל, הגליל התחתון ובקעת כנרות לפני כתשעה מיליוני שנים. הוא השתרע מרמת הגולן במזרח ועד אזור טבעון במערב וכיסה את האזור המורם היום של הגליל התחתון. עבודת החוקרים הייתה לשחזר את השתרעות האגם ולאפיין את הרכב המים שמילאו אותו (מים מתוקים עד קצת מליחים) תוך אפיון של הקונכיות שחיו במימיו.

שחזור ההיסטוריה ותכונות גופי המים הקדומים בישראל נעשו בעבר במסגרת מחקרים על ההיסטוריה הגיאולוגית והסביבתית של אזור ישראל. למחקרים מסוג זה ישנה חשיבות רבה להבנת שינויי האקלים באזורינו במיליוני השנים אחרונות ובהבנת התפתחות הים התיכון שאנו מצויים בשוליו. בתקופת אגם בירה חדר הים התיכון כמה פעמים אל האזורים הנמוכים של עמק יזרעאל, הגליל התחתון של אז ובקעת כנרות. חדירות אלה הובילו במקומות הנמוכים כמו אגן כנרות להשקעת חתכים עבים של מלח. באמצעות קביעת זמן חדירות הים והשפעותיו על אוכלוסיית הרכיכות והמינים שחיו בו, ניתן להבין ולהסיק רבות מכך על היסטוריית ההרבדה באזור וכן על ההשתנויות האקלימיות וההתחממות הגלובלית. לדוגמא, בתקופות אחרות האגם היה מתוק יותר ואפשר לבעלי חיים להגיע לשוליו, דוגמת האייל הקדום שנמצא בין משקעי אגם בירה. 

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. מענין , רק שיש להניח שהחוקרים מהאוניברסיטה
    יודעים את ההבדל בין מין לסוג ,
    לכן קשה להבין את הבילבול
    כתוב : ״מין יבשתי, סוג של אייל קדום״
    סוג או מין ?
    ראוי היה לדייק !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.