# האם התגלו חייזרים בכדור הארץ?

> החיפוש אחר חיים בחלל החיצון התבסס תמיד על ההנחה שהם דומים לנו בתכונותיהם הבסיסיות ביותר. תמיד הנחנו שהם יהיו דומים לנו מבחינת ההרכב האטומי שלהם: פחמן, חמצן, מימן וחנקן. אלו ארבעת סוגי האטומים המצויים ביותר בגופנו, ואחריהם מגיעים גם הזרחן והגופרית לידיעה החדשותית שפורסמה אתמול באתר הידען "רועי היקר," פתח פרופסור לביולוגיה את האי-מייל ששלח אלי, "אני מקווה שלא נפגעת בשריפה שבכרמל. אף נס לא עזר לכבות אותה, אבל אולי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/aliens-on-earth-0412106
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2010-12-04T00:05:04+02:00
- Modified: 2025-06-03T10:54:49+03:00
- Sections: חיידקים, חיפוש חיים בחלל, ראשית החיים
- Topics: אסטרוביולוגיה, חיידקים, חיים בתנאים קיצוניים, חיים חייזריים, ראשית החיים

## Article

החיפוש אחר חיים בחלל החיצון התבסס תמיד על ההנחה שהם דומים לנו בתכונותיהם הבסיסיות ביותר. תמיד הנחנו שהם יהיו דומים לנו מבחינת ההרכב האטומי שלהם: פחמן, חמצן, מימן וחנקן. אלו ארבעת סוגי האטומים המצויים ביותר בגופנו, ואחריהם מגיעים גם הזרחן והגופרית [לידיעה החדשותית שפורסמה אתמול באתר הידען](https://www.hayadan.org.il/nasa-finds-a-weird-kind-of-life-on-earth-0312108/) "רועי היקר," פתח פרופסור לביולוגיה את האי-מייל ששלח אלי, "אני מקווה שלא נפגעת בשריפה שבכרמל. אף נס לא עזר לכבות אותה, אבל אולי זה בגלל שקרה היום נס במקום אחר: במדע הביולוגיה." התחלה בומבסטית למכתב? בהחלט. אבל ההמשך מצדיק כל מילה, מכיוון שהמחקר החדש שצורף לאי-מייל, והתפרסם היום בכתב העת המדעי היוקרתי ביותר Science, יכול לגרום לרעידת אדמה בביולוגיה כפי שאנו מכירים אותה כיום, ולשנות את הדרך בה אנו מחפשים אחר חיים בכוכבים אחרים. החיפוש אחר חיים בחלל החיצון התבסס תמיד על ההנחה שהם דומים לנו בתכונותיהם הבסיסיות ביותר. הכוונה בכך אינה שחייבים להיות להם שתי ידיים, שתי רגליים וראש אחד. תמיד הנחנו שהם יהיו דומים לנו מבחינת ההרכב האטומי שלהם: פחמן, חמצן, מימן וחנקן. אלו ארבעת סוגי האטומים המצויים ביותר בגופנו, ואחריהם מגיעים גם הזרחן והגופרית. כל אורגניזם חי, כך חשבנו, אמור להיות מבוסס על אותה תבנית יצור, מחיידק ועד פרה. לא עוד. אמת ידועה אחרת הייתה שהיסוד הכימי ארסניק רעיל כמעט לכל צורות החיים הידועות לנו. אטומי הארסניק מתחזים לאטומי הזרחן, חודרים לתאים החיים ומחליפים את מקומם של הזרחנים. התוצאה, באופן בלתי-נמנע, היא מוות. לא עוד. המחקר החדש שהתפרסם היום סוקר סוג חדש של חיידקים שנמצאו באגם בקליפורניה. חיידקים אלו נאלצים לחיות בתנאי סביבה עשירים בארסניק, אך מצליחים לשרוד ואפילו לשגשג. הדעה המקובלת הייתה שיש להם מנגנון כלשהו שמונע את חדירתו של הארסניק בתוך החיידק. אלא שמסתבר שבדיוק ההיפך הוא הנכון: החיידקים ניזונים מהארסניק ומטמיעים אותו לתוכם. ולא זאת בלבד, אלא שהוא מסוגל גם להחליף את הזרחן שבדנ"א, בקוד הגנטי של החיידקים. וכאן מתחילות רגליו של כל ביולוג לרעוד, ובלוטות הרוק מתחילות לעבוד ביתר שאת. דנ"א שאינו מכיל זרחן? מי שמע על דבר שכזה? יצורים שכאלו מנוגדים לכל מה שידענו על החיים. אלו חי-זרים של ממש. מבנה הדנ"א הבסיסי ביותר אינו משתנה. כך לפחות חשבנו. אבל אם הוא יכול להשתנות ולקבל לתוכו אטומים זרים ויוצאי-דופן במקום הזרחן, מי ערב לנו שחיידקים דומים אינם יכולים לחיות גם בנוגה, בטיטאן או בצדק? אם הדנ"א מסוגל לעבור אבולוציה קיצונית עד כדי כך, אולי החיידקים יכולים גם לפתח סוג חדש של דנ"א המבוסס על יסודות אקזוטיים כביסמוט או אנטימון, או כל יסוד אחר הקיים בשפע באותם כוכבי-לכת? עד עתה התרכזנו במיוחד בחיפוש אחר כוכבי לכת המכילים מים, מימן, חנקן ופחמן. מכאן ואילך, השמיים הם הגבול. אם החיים יכולים להסתגל לסביבתם עד כדי כך שיחליפו את מבנה הדנ"א שלהם, אנו עשויים למצוא בכוכבי לכת שונים יצורים המבוססים על סיליקון וחיים בטמפרטורות קיצוניות. לאן עלינו להביט? מה עלינו לחפש? האם המשמעות היא שהחיים קיימים בכל מקום כמעט בחלל החיצון? כמו כל תגלית גדולה במדע, גם כוחה של זו טמון בשאלות החדשות הרבות שהיא פותחת בפנינו. זוהי נקודת מבטו של המדען האופטימי. המדען הפסימי – והשקול יותר – עלול לחשוב אחרת. ראשית, קיים סיכוי שהארסניק לא החליף את מקומו של הזרחן בדנ"א, אלא רק התחבר לדנ"א כתוסף זר, שמסיבה לא ברורה אינו מזיק. זו לא נראית אפשרות סבירה במיוחד, אך היא קיימת ויש לקחת אותה בחשבון. שנית, הקהילה המדעית מפנטזת על אפשרות קיומם של יצורים חיים המבוססים על יסודות כסיליקון כבר מזה שנים רבות. רק לפני חמש שנים הועלתה סברה לפיה עשויים להיות חיים בטיטאן, ירחו הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי, שבמקום להתבסס על מים (כמו כל היצורים על פני כדור הארץ), יתבססו על הכימיקל הרעיל מתאן. דעה זו נשקלה ברצינות, ונבדקות ראיות בעד ונגד. כלומר, הקהילה המדעית מוכנה לקבל את אפשרות קיומם של יצורים שונים מאד מאיתנו שם בחוץ. השאלה היחידה שנותרה היא: מה הלאה? כי מה עוזר לנו לדעת שהם עשויים להיות שונים, אם אנחנו לא יודעים איך בדיוק הם שונים? איך נוכל לגלות אותם במרחבי החלל העצומים אם לא נדע מה בדיוק ההרכב הכימי שלהם, מה הם אוכלים ומה הם מפרישים? איך נוכל למצוא מחט בערימת שחט, אם איננו יודעים אפילו כיצד נראית המחט שאנו מחפשים? כל אלו שאלות עליהן יהיה צורך לענות בעתיד. אך נכון להיום, די לדעת שמדע הביולוגיה השתנה עם התגלית החדשה, ושהשאלות הרבות שהיא פותחת עשויות יום אחד להוביל להבנה טובה יותר של החיים על פני כוכב הלכת הקטן והבוצי שלנו, ואולי גם במרחבי החלל החיצון. נ.ב. תודה לניר להב שהפנה את תשומת לבי למסיבת העיתונאים שנאס"א ארגנה היום בערב, ובה הוכרז דבר התגלית. << הטור הראשון שלי...