יום הולדת 270 לממציא הסוללה החשמלית אלסנדרו וולטה

על הקשר בין צפרדעים לבין פיתוח הסוללה החשמלית

לפני ימים אחדים חגגנו את יום הולדתו של תומס אלווה אדיסון, שפיתח את הנורה החשמלית ואת התשתית להולכת החשמל אליה, אבל גם הוא ניצב על כתפי כמה אנשים, שהיום אנו מציינים עוד אחד מהם – קונט אלסנדרו וולטה שנולד בעיר קומו שבאיטליה, פיסקאי וחלוץ בחקר החשמל. קונט וולטה גם גילה מספר תגליות בסיסות בתחומי האלקטרוניקה, המטאורולוגיה והפנאומטיקה. הוא ידוע כמובן כממציא הסוללה הראשונה. יחידת המתח וולט נקראת על שמו.

החשמל הקסים את האנושות מאז חוו אבות אבותינו את הברקים. ביוון העתיקה טען תאלס כי ניתן לייצר מטען חשמלי באמצעות שפשוף גבישי ענבר, או בשמו היווני של החומר – אלקטרון. בשנת 1938 נמצא כד בפאתי בגדד שנחשב לסוללה הראשונה. הכד הוא בן כאלפיים שנה מהתקופה הפרתית. הוא בנוי מטיט והיה סוגר בפקק עשוי אספלט. בתוך האספלט היה תקוע חוט ברזל המלופף כולו בנחושת. כאשר הכד מולא בחומץ או כל תרכובת אלקטרוליטיק אחרת הוא ייצר כ-1.1 וולט ואולם ידע זה לא עבר במהלך הדורות עד למפתחי הסוללה המודרנית, אם כי הרעיונות שלו דומים לאלו של ימינו.

הפיסיקאי הגרמני אוטו ון גוריק (Guericke) ערך ניסויים ביצירת חשמל בשנת 1650. הפיסיקאי האנגלי סטיבן גריי גילה את המוליכות החשמלית בשנת 1729. הפוליטיקאי והמדען האמריקני בנג’מין פרנקלין חקר את תכונות החשמל באמצעות הניסוי המפורסם שלו בהטסת עפיפון במהלך סופת ברקים בשנת 1752.

בשנת 1780 ערך לואיג’י גלוונטי ניסויים באנטומיה של בעלי חיים. במהלך ניתוח צפרדע החלה רגלה להתכווץ. גלווני סבר שמתקיימת צורה מסוימת של פעילות חשמלית בסביבת הגוף, בדומה לברקים.

בשנת 1894 החליט וולטה לשכפל את הניסוי ועשה זאת ביום יפה שבו לא היו ברקים כדי להסיר חשש להשפעה חיצונית.

במהלך הניסוי הבין וולטה כי שני העצמים המתכתיים הנפרדים המחזיקים את הצפרדע עשויים להיות מקור הפעילות. במשך מספר שנים הוא גילה כי רקמת השריר הרטובה מעבירה זרם בין שני סוגים שונים של מתכות. וולטה שינה את האפקט ויצר את הזרם החשמלי המתמשך הראשון.

בשנת 1774 הוא הפך לפרופסור לפיסיקה בביה”ס המלכותי בקומו, ובשננ שלאחר מכן הוא המציא את האלקטרופורוס (electrophorus) – מכשיר המייצר מטענים של חשמל סטטי.

בשנים 1776-77 הוא התמחה בכימיה יישומית, חקר את החשמל באטמוספרה וביצע ניסויים כדוגמת הצתת גז באצעות ניצוץ אלקטרוני בכלי סגור. בשנת 1779 הפך לרפוספור לפיסיקה באוניברסיטת פאביה, תפקיד אותו מילא במשך 25 שנה. עד שנת 1800 הוא פיתח את “הערימה הוולטאית” המבשר של הסוללה החשמלית שייצרה זרם קבוע של חשמל.
בסביבות שנת 1800 הוא המציא את את הסוללה הרטובה הראשונה אותה כינה “ערמה וולטאית”. הערמה הוולטאית כללה דיסקות של נחושת ואבץ המופרדות על ידי דיסקים של נייר או קרטון (שהושקעו במי מלח). בראש הערימה ובתחתיתה חוברו חוטי נחושת. כאשר וולטה סגר את המעגל, החשמל זרם דרך הערימה
הסוללה של וולטה שוכללה בידי מדענים אחרים והשליט הצרפתי נפוליאון העניק לו בשנת 1810 אות כבוד על תגליתו.

בעיר הולדתו קומו קם מוזיאון לכבודו – המקדש הוולטאי, וכמה מהמכשירים המקוריים שבהם השתמש לביצוע הניסויים מוצגים בו. ליד אגם קואומו שוכנת וילה אולמו המשמשת את הקרן הוולטאית, ארגון המקדם פעילויות מדעיות.

לסקירה על המצאת הסוללה באתר IDEA FINDER