חקלאות-חורש: שיטת חקלאות המשלבת יבולים עשבוניים ועציים

לנטיעת עצים בשדות חקלאות (“חקלאות-חורש” – Agroforestry) יש יתרון כפול: במאבק בהתחממות העולמית ובעזרה לחקלאים

מיתון ההתחממות העולמית ושינויי האקלים נהיה יותר ויותר דחוף, לכן ראוי ונכון לאמץ יוזמות מוכחות שאחת מהן היא ה״חקלאות-חורש״. נטיעת עצים בשטחים מעובדים, אם כדי להצל על שיחי קפה, להצל על עדרים בשטחי מרעה, לגדל עצי פרי או עצים מועילים בשטחי דוחן, סורגום וגידולים אחרים, נוסף לצל העצים מהווים מקור נוסף למזון, קולטים יותר מים ושומרים על הקרקע מסחף. עצים מוסיפים חמרי מזון לקרקע ומעל לכל עצים סופחים פחמן.

על פי ה״מיזם העולמי לפחמן” (Global Carbon Project), ב-2017 תהיה עליה של שני אחוזים בפליטות ד.ת.ף. מה מהווה נסיגה ממגמת הירידה בפליטות בשנים האחרונות. מקורן של כרבע מהפליטות הוא בחקלאות ובהפיכת יערות ושטחים לחים לחוות. על כך נוספת העובדה כי 2017 היא אחת השנים החמות בעשור האחרונות.

שטפונות בדרום-מזרח-אסיה, בצורת במזרח ובדרום אפריקה, המסת קרחונים באמריקה הלטינית, אלה הם רק דוגמאות לתופעות הקיצוניות של מזג האוויר שפוגעות בכל פינה בעולם וקשורות להתחממות העולמית. במילים אחרות, ההתחממות כבר גורמת לאסונות בעולם כולו.

האנושות גרמה להתחממות ולאסונות אקלימיים ולאנשים יש את הכוח למתן את ההתחממות ע”י הפחתת פליטת הד.ת.ף. ותיגבור ספיחת הפחמן באמצעות הגנה על ״סופחי פחמן״ כמו יערות.

שיטה לספיחת פחמן שהולכת ותופסת הכרה ביעילותה היא ״חקלאות-חורש״: חידוש, נטיעה ותחזוקה של עצים ושיחים עציים בשטחי חקלאות ומרעה.

כיום יש כעשרה מיליון קמ”ר שדות חקלאיים בהם משפחות מתחזקות עצים יחד עם הגידולים וחיות המרעה. יותר ממיליארד אנשים מתקיימים ותלויים ב״חקלאות-חורש״. הקרקע, הצמחים, וכלל הביומסה בכל שטח שכזה סופחים  כ 3,3 טון ד.ת.ף. כל שנה, הרבה יותר מאותו שטח ללא עצים.

מחקר מראה כי כאשר העולם פולט כ-9.75 ג׳יגהטון ד.ת.ף כל שנה, העצים בשטחים חקלאיים סופחים 0.75 ג׳יגהטון ד.ת.ף. כל שנה.

על ספיחת הפחמן של עצים בשטחי חקלאות ומרעה ניתן להוסיף יתרונות כמו: דלק, פירות, שמן, אגוזים, מזון לחיות משק. על כך נוסף קיבוע-חנקן שמעשיר את הקרקע וחוסך דישון כימי. העצים מקבעים חנקן ע”י ספיחתו מהאוויר ומאחר וחנקן מהווה גז חממה הרי הרווח כפול ומכופל. נוכחות עצים בשטחים חקלאיים משפרת את חידוש וויסות מחזור המים וכך גורמת ליבולים משופרים.

נוסף למיתון ההתחממות העולמית, ״חקלאות-חורש״ עוזרת לחקלאים להסתגל לנזקי האקלים כמו שטפונות, בצורת או גשמים לא סדירים, שכן כאשר היבולים ניזוקים העצים בשטח מהווים ״מנת-ברזל״ שמאפשרת לחקלאי לעבור את העונה הקשה ולהמשיך הלאה.

מחקר שנערך ב-2011 במערב קניה הראה כי ״חקלאות-חורש״ משפרת את תפוקת השטח וכך את ההכנסה של החקלאי תוך כדי שיפור סביבתי.

לאחרונה קיבלה שיטת ה״חקלאות-חורש״ הכרה ואפילו תהילה, כאשר מיזם בין-לאומי של מחקר בשטח, תאר את השיטה כאחד הפתרונות למיתון ההתחממות העולמית, פתרון שכבר מתגשם ואם יתקבל בקנה מידה רחב יפחית את רמת הד.ת.ף.

כמו כן שטחי מרעה בהם נטועים עצים (Silvopastoralism) שמגבירים את ספיחת הפחמן מתוארים כחשובים במידה דומה לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.

יצירת חופה של עצים גבוהים מעל ל״שכבות״ (multistrata agroforestry) צמחיה, כמו קפה או קקאו, נהוגה ומקובלת באזורים רבים.

ממשלות בארצות ״מתפתחות״ פונות ל״חקלאות-חורש״ בתקווה לשיפור חיי החקלאים ובו בזמן הענות ותמיכה ב״הסכמות פריז״ (Paris Agreement). מדענים מודעים ליתרונות ״חקלאות-חורש״ מזה מס׳ עשורים. החקלאים מודעים ליתרונות זמן רב הרבה יותר.

השיטה אמנם מתרחבת אלא שכאשר יש יותר מעשרים מיליון קמ”ר שטחי חקלאות, ברור שהדרך ארוכה.

כאשר כה הרבה שטחים ריקים מעצים הסיכון לאקלים ולקרקע גובר. ללא עצים איך יתמלאו מאגרי המים התת-קרקעיים? איך ישמר הפחמן בקרקע? מה יעצור את סחיפת הקרקע? היכן ירעו חרקים מאביקים? יש צורך בתרועת אשכמה שתגרום להבנת חשיבות העצים בשטחי חקלאות. ״חקלאות-חורש״ אינה ״קלע-הכסף״ אבל יש לה תפקיד חשוב וחיוני. לתת לחקלאים ביטחון מול פגעי האקלים, לתת לעולם אמצעי שימתן את ההתחממות העולמית ושינויי האקלים.