הכחדה אפריקאית

השמדת הטבע, הרג עצום של בעלי חיים מוגנים ושאר פגיעה במגוון הביולוגי באפריקה בשנים האחרונות עשויים להחמיר עקב התדרדרות המצב הכלכלי הגלובלי

בעקבות הכנס בברצלונה בו פורסם כי רבע ממיני היונקים נמצאים בסכנה, ראוי להזכיר כי אחת היבשות הפחות פגועות (עדיין) היא אפריקה. ביבשת מגוון ביולוגי עשיר שאינו פגוע, או כך לפחות היה עד לעשורים האחרונים.

נוסף לכך, בארצות אפריקה הנגישות הנוחה והטובה ביותר עבור מי שרוצה להתרשם מהטבע במיטבו, שמורות עשירות ומפורסמות מאפשרות למטייל מפגש קרוב אם צמחים, צפרים יונקים ואחרים בסביבתם הטבעית ה(כמעט) בלתי מופרעת.

כך לפחות היה… המצב משתנה לרעה.

מקורות הנהר הארוך בעולם – הנילוס, מזדהמים ומתייבשים, אוכלוסיות אנושיות סובלות וחיות בר מתמעטות. בבוטוסואנה מכלות שריפות שטחי מרעה נרחבים ושוב האנשים סובלים וחיות הבר מתות. הפגיעה הגדולה ביותר היא כתוצאה מצייד וכריתה של יערות. בעקבות הכורתים בא הצייד הפראי, אחרי שהושמדו הצמחים מושמדות החיות.

מבין ענפי המסחר ה”שחור” העולמי, אחרי נשק סמים ונשים, תופס מקום “נכבד” המסחר הבילתי חוקי במוצרים ביולוגיים חיות בר (וחלקיהן) ועצים “קשים” נמצא במקום הרביעי. בעשור האחרון עולה הביקוש ל”מוצרים” מדי יום. צייד חיות בר באפריקה נחשב לאיום הגדול ביותר שיכול להוביל להכחדה: פילים, תאואים, נמרים, קרנפים, גורילות וחיות אחרות ניצודים בכמויות שמציבות אותן בסכנה גדלה מתמיד.

הביקוש היוקרתי לחטי-פילים, קרני-קרנפים, עורות-נמרים ובשר-צייד מוביל את הצייד והמסחר לרמה “משתפרת” שהעוסקים בה מצליחים לחמוק מידי רשויות שמירת הטבע. הביקוש למוצרים צמחיים שמקורם באפריקה : מיני אלואה, ציקסים, הודיה ואחרים שמשמשים בתעשיית הקוסמטיקה המזון והתרופות מוכפל ומשולש, ומסכן את קיומם של הצמחים, כך גם הביקוש למוצרי עץ קשה – הבנה, מהגוני ואחרים, ביקוש שכדי לספקו נכרתים ומושמדים שטחי ענק של יערות.

ב 1994 התכנסו מס' ארצות אפריקאיות וניסחו אמנה שמטרתה לשתף פעולה במניעת המסחר ה”שחור” בחיות וצמחי בר (Lusaka Agreement on Cooperative Enforcement Operations Directed at Illegal Trade in Wild Fauna and Flora). חזית אחידה למלחמה בעברייני הטבע הוקמה ע”י ארצות ממזרח ומדרום אפריקה. קניה, טנזניה, אוגנדה, היו מראשונות החותמות, הצטרפותן של קונגו ורואנדה חשובה שכן בשטחן חיה האוכלוסייה היחידה של גורילות הרים אוכלוסיה שכל כולה כ 720 פרטים. לאחרונה יצאה קריאה לארצות אפריקאיות נוספות להצטרף לאמנה ולפעול להגנת החי והצומח מפני המסחר השחור.

שרי הסביבה והתיירות בקניה ובאוגנדה קוראים לנהוג ביד קשה בעברייני הצייד ובסוחרים ואכן באוגנדה וקניה עונשים כבדים, לא כך בארצות אחרות בהן שוחד ושלמונים “משמנים” את המסלול ההכחדה. וכך למרות שארצות אפריקאיות רבות חברות באמנה למסחר בחיות וצמחים בסכנה Convention in Trade on Endangered Species (CITES) האכיפה אינה מספקת, ולמרות אמנת לוסקה מ 1994 מספרי ההרג נשארו כמו ב 1990.

על פי הנתונים, 20,000 פילים ניצודים כל שנה כדי לספק את הביקוש לשנהב ביקוש שעיקרו בסין, ארה”ב ויפן. ערך הסחר בשנהב כ-20 מיליון דולרים. על כך נוסף הסחר בקרני קרנפים, שיני היפופוטמים, גורילות, קופים, עורות של נמרים זברות, ברדלסים וג'ירפים, שריוני צבים, אלמוגים, נחשים, תנינים, ציפרים ומינים רבים אחרים נסחרים, בהערכה גסה מסחר שמגלגל כ 120 מיליון דולרים.

הביקוש הרב יותר הוא בשוק הסיני, מאחר מהסינים פעילים באפריקה כולה בפיתוח תשתיות, תעשיה וחקלאות, קל יחסית לסינים לגלגל את הסחר השחור במגוון הביולוגי ורבים משומרי הטבע באפריקה מודאגים מדריסת הרגל של הסינים ביבשת.

כדי לעמוד בפרץ, כדי לעצור את ההשמדה של המגוון הביולוגי האפריקאי יש צורך בשיתוף פעולה בין לאומי, שיתוף פעולה שמשמעותו ממון שיופנה להקמת יחידות שיטור, לאחזקת יחידות קיימות ולציודן, כסף שישולם לפקחים (שהיו ציידים), מערכות תקשורת ותחבורה, כל אלה עולים כסף רב, כסף שממשלות אפריקאיות לא תמיד מוכנות להפריש. עד היום היו תלויות רוב פעילויות השימור והשמירה באגודות וארצות מחוץ לאפריקה, הצורך לתקציבים גדלים נתקל במצב חדש.

התדרדרות מצב הכלכלה העולמית כבר פוגעת בסביבה, תקציבים מוסבים ומופנים ל”מטרות כלכליות מידיות” מטרות שישירות ובעקיפין פוגעות בסביבה ובטבע. מחקרים נעצרים מחוסר תקציב וכך גם פעילות שימור ושמירה, ממשלות לוחצות על ספקים ויצרנים להפיק יותר מחצבים ומוצרים מהסביבה, אוכלוסיות שנמצאות ליד מוקדים חשובים – שמורות, אגמים, חופים יקבלו פחות תמיכה, עוסקים קטנים שמתפרנסים מתיירות אקולוגית יפיקו פחות רווחים, חקלאים קטנים יחסרו עזרה מרכזית, עולה חשש כי מצב זה ידחוף אותם לפגיעה בסביבתם ע”י צייד כריתה וכד',

ושוב בהקשר למפלה הכלכלית שאולי תעורר ותאיר את השלילה שבתרבות הצריכה, והסגידה להון, רבות נכתב על היתרון הכלכלי שבשמירת הסביבה לכן ניתן לקוות כי ההארה תתגבר על הבורות וגופים וממשלות יבינו את הצורך והחשיבות המוסרית והכלכלית שבשמירה על סביבה טבעית.

כידוע מוצאו של הסוג הומו מאפריקה. אולי, בהשפעת הסיכון המתגבר למגוון הביולוגי האפריקאי, יחזור המין “הומו אקונומיקוס” לפעול כ הומו סאפיינס.

שכן הגיע הזמן ש במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

• בעלי החיים הגדולים באפריקה הולכים ומתדלדלים
• עצים שימושיים באפריקה