# החזון שלי הוא לחזות מגיפה לפני שהיא פורצת, באמצעות לימוד הקפיצות של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם

> כך מתארת ד"ר עדי שטרן, שסיימה דוקטורט באוניברסיטת ת"א ופוסט דוקטורט במכון ויצמן אחת הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע העוברת לפוסט דוקטורט בברקלי בעוד כחודש תיסע ד"ר עדי שטרן לאוניברסיטת ברקלי לחקור בשיתוף פעולה ייחודי בין מעבדות באונ'ברקלי ואונ' UCSF, בנושא מעבר של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם. ד"ר שטרן היא אחת משלוש הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע לשנת 2011. לפני שנתיים היא סיימה את הדוקטורט אצל פרופ' טל פופקו…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/adi-stern-unesco-loreal-winner-interview-3007111
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2011-07-30T00:00:05+03:00
- Modified: 2014-06-01T17:09:06+03:00
- Sections: וירוסים, חיידקים
- Topics: אבולוציה בפעולה, בקטריופאג'ים, וירוסים, חיידקים, לימוד האבולוציה, מגיפות

## Article

כך מתארת ד"ר עדי שטרן, שסיימה דוקטורט באוניברסיטת ת"א ופוסט דוקטורט במכון ויצמן אחת הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע העוברת לפוסט דוקטורט בברקלי בעוד כחודש תיסע ד"ר עדי שטרן לאוניברסיטת ברקלי לחקור בשיתוף פעולה ייחודי בין מעבדות באונ'ברקלי ואונ' UCSF, בנושא מעבר של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם. ד"ר שטרן היא אחת משלוש הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע לשנת 2011. לפני שנתיים היא סיימה את הדוקטורט אצל פרופ' טל פופקו באוניברסיטת תל-אביב, שם חקרה את האבולוציה של הוירוסים. כיום היא מסיימת תקופת פוסט דוקטורט ראשונה במעבדתו של ד"ר רותם שורק במכון ויצמן - שם היא חוקר וירוסים הטורפים חיידקים, הידועים כבקטריופאג'ים. "המכנה המשותף בכל המחקרים עד כה היה הקשר בין פתוגנים - גורמי המחלה לבין המאכסנים שלהם, קרי מי שחוטף את המחלה", מסבירה ד"ר שטרן. במעבדתם של פרופ' ראול אנדינו מ-USCF ופרופ' רסמוס נילסן, מברקלי, היא תבחן את קפיצת הוירוסים בין בעלי חיים לבני אדם: "הדוגמאות המפורסמות לקפיצות כאלה היו שפעת החזירים, שפעת העופות ו-HIV – וירוס שקפץ מקופים לבני אדם. הקפיצות הללו הן מאוד מסוכנות כי יש להן את הפוטנציאל לייצר מגיפות, משום שמערכת החיסון שלנו לא מכירה את הוירוס הזה. ניתן לחלק סכמטית את המחלות הויראליות לכאלו שמערכת החיסון מכירה כבר הרבה שנים, ולכאלו חדשות שעשו "קפיצה" מבעלי חיים לאדם. במקרה של וירוסים "עתיקים", האדם והוירוס חיים יחדיו מאות, אלפי או מיליוני שנות אבולוציה ואז מערכת החיסון לרוב יודעת להתמודד. זה נקרא קו-אבולוציה. " "כאשר מתבצעת קפיצה. הקפיצה מאופיינת על ידי סדרה של מוטציות החלות ב-DNA או ה-RNA של הוירוס (תלוי בסוג הוירוס). המטרה שלי היא לחקור מה השינויים הנדרשים מוירוס על מנת לעשות קפיצה כזו ולהתמודד איתם. החזון שלי הוא לזהות מגיפה ויראלית שמתפרצת בבעלי חיים ולהבין מתי היא עלולה לפגוע בבני אדם וכך למנוע מגיפה לפני שהיא מתרחשת. כדי להיות מסוגלת לבצע מחקר כזה אני רוצה לחקור את דוגמאות העבר, מה קרה בוירוסים שעשו את הקפיצה הזו, להבין איזה שינויים נדרשים ומהם ללמוד איך לחזות." "אחד מהמאפיינים שהיום מזהים זה וירוסים מסוג RNA, והסיבה לכך היא שאלו וירוסים עם קצב מוטצאיה מאוד גבוה מה שמאפשר להם להשתנות ופוטנציאלית מקל על המעבר מחיה לחיה."