# פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87

> פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, שפענחה את מבנה הריבוזום וזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הלכה לעולמה ב-31 באוגוסט 2026. לאורך עשרות שנות מחקר היא התעקשה על שאלות שנחשבו כמעט בלתי אפשריות, תרמה להבנת מנגנון פעולתן של אנטיביוטיקות והזהירה מפני משבר העמידות לחיידקים. בראיונות עם אתר הידען סיפרה על הדרך הלא-צפויה למדע ועל ההתמדה שנדרשה כדי להגיע אל פריצת הדרך.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/ada-yonath-nobel-laureate-dies-87
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2026-08-31T19:31:50+03:00
- Modified: 2026-08-31T19:31:51+03:00
- Sections: ביוגרפיות, מדע בישראל, מדענים, פרסי נובל
- Topics: אנטיביוטיקה, ביולוגיה מבנית, מדענים ישראלים, מכון ויצמן, נשים במדע, עדה יונת, עמידות לאנטיביוטיקה, פרס נובל, פרס נובל לכימיה, קריסטלוגרפיה, ריבוזום, ריבוזומים

## Article

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, שפענחה את מבנה הריבוזום וזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הלכה לעולמה ב-31 באוגוסט 2026. לאורך עשרות שנות מחקר היא התעקשה על שאלות שנחשבו כמעט בלתי אפשריות, תרמה להבנת מנגנון פעולתן של אנטיביוטיקות והזהירה מפני משבר העמידות לחיידקים. בראיונות לאתר הידען לאורך השנים היא סיפרה על הדרך הלא-צפויה למדע ועל ההתמדה שנדרשה כדי להגיע אל פריצת הדרך. פרופ' עדה יונת במשרדה במכון ויצמן, ימים ספורים לפני קבלת פרס נובל בשטוקהולם. צילום: אבי בליזובסקי פרופ' [עדה יונת](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a2%d7%93%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%aa), כלת [פרס נובל](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%9c) לכימיה לשנת 2009 וכלת פרס ישראל, הלכה לעולמה היום, 31 באוגוסט 2026, בגיל 87. כך הודיע [מכון ויצמן](https://www.hayadan.org.il/topic/weizmann_institute) למדע, שבו פעלה במשך רוב חייה המדעיים ושבו המשיכה, לדברי המכון, לנהל מעבדה פעילה, לפרסם מחקרים ולקיים שיתופי פעולה מדעיים עד ימיה האחרונים. יונת הייתה מן המדעניות הישראליות הבולטות בעולם. הישגה המרכזי היה פענוח המבנה והתפקוד של ה[ריבוזום](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%96%d7%95%d7%9d) – המכונה המולקולרית שבכל תא מתרגמת את המידע הגנטי לחלבונים. על המחקר הזה חלקה את [פרס נובל לכימיה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%94) עם תומס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן. עבור אתר הידען, סיפורה של יונת אינו רק סיפור של פרס נובל. לאורך השנים סיקרתי את עבודתה פעמים רבות, ראיינתי אותה ערב קבלת הפרס בשטוקהולם, ושבתי ופגשתי אותה בכנסים שבהם המשיכה לדבר על אחת ההשלכות המעשיות החשובות של מחקר הריבוזום: המאבק בעמידות חיידקים ל[אנטיביוטיקה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94). ## "לא ידעתי שיש מקצוע שקוראים לו מדען" בראיון שקיימתי עם יונת במכון ויצמן בדצמבר 2009, ימים לפני טקס הענקת פרס נובל, היא תיארה מסלול חיים שלא החל בחלום להיות חוקרת. "לא ידעתי שיש מקצוע שקוראים לו מדען", אמרה אז. היא סיפרה כי למדה כימיה באוניברסיטה העברית משום שאהבה גם כימיה וגם פיזיקה, ובהמשך עברה לביוכימיה ולביופיזיקה. רק כשהגיעה למכון ויצמן ללימודי דוקטורט והכירה מקרוב אנשים שעסקו במחקר מתוך סקרנות, הבינה שמדע יכול להיות מקצוע וחיים שלמים. יונת נולדה בירושלים ב-1939 למשפחה דלת אמצעים. אביה נפטר כשהייתה צעירה, והיא החלה לעבוד כבר בילדותה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. מאוחר יותר למדה כימיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית, ואת הדוקטורט ב[קריסטלוגרפיה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%94) בקרני רנטגן השלימה במכון ויצמן ב-1968. לאחר השתלמויות בארצות הברית חזרה למכון, וב-1970 הקימה בו את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים. ## מחקר שאחרים חשבו לבלתי אפשרי בסוף שנות ה-70 בחרה יונת להתמודד עם אחת הבעיות הקשות ביותר בביולוגיה המבנית: קביעת המבנה של הריבוזום. לשם כך היה צורך ליצור גבישים של קומפלקס ביולוגי ענק, מורכב ולא יציב – משימה שרבים בקהילה המדעית חשבו שאינה מעשית. מכון ויצמן מציין כי יונת ועמיתיה ביצעו כ-25 אלף ניסיונות לפני שהצליחו ב-1980 ליצור גבישים ראשונים של [ריבוזומים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%96%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d). גם אז הדרך לפענוח ברזולוציה אטומית נמשכה עוד כשני עשורים. במהלך העבודה הייתה יונת מחלוצות הקריו-ביוקריסטלוגרפיה – הקפאה מהירה של גבישים ביולוגיים, שמצמצמת את הנזק שנגרם להם מקרינת רנטגן חזקה. השיטה הפכה עם השנים לכלי מקובל ורב-חשיבות ב[ביולוגיה מבנית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa). בשנת 2000 פענחו הקבוצות שהובילה במכון ויצמן וביחידת מחקר של אגודת מקס פלאנק בגרמניה את המבנים התלת-ממדיים המלאים של שתי תת-היחידות של ריבוזום חיידקי. שנה לאחר מכן כבר הצליחו יונת ועמיתיה להראות ברמה המבנית כיצד אנטיביוטיקות שונות נקשרות לריבוזום ומונעות מחיידקים לייצר חלבונים. על המחקרים האלה זכתה ב-2009 בפרס נובל לכימיה. ## כמעט עברה לרפא"ל אחד הסיפורים המפתיעים שסיפרה לי יונת בראיון ב-2009 התרחש שנים רבות קודם לכן, בתקופה שבה מעמדה במכון ויצמן עדיין לא היה מובטח. לדבריה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, בזמן שהייתה מדענית צעירה, היא סייעה לאנשי רפא"ל בנושא תוכנה שנועדה לשפר את דיוק הטילים. באותה תקופה התברר לה כמעט במקרה שבמכון שקלו לסיים את העסקתה. אלא שאז הגיעה פנייה מרפא"ל שביקשה לגייס אותה לתפקיד קבוע. זמן קצר לאחר מכן הוארך מינויה במכון ויצמן. בדיעבד זו אנקדוטה שממחישה עד כמה הקריירה המדעית שהפכה לימים לסיפור הצלחה בינלאומי כלל לא הייתה מובטחת מראש. ## מהריבוזום אל האנטיביוטיקה פענוח מבנה הריבוזום לא היה רק הישג של מדע בסיסי. הוא נתן לחוקרים דרך להבין כיצד תרופות אנטיביוטיות נקשרות לריבוזומים של חיידקים, כיצד הן משבשות את ייצור החלבונים, וכיצד שינויים בריבוזום יכולים להעניק לחיידקים עמידות לתרופות. ב-2012 סיקרתי את הרצאתה המרכזית של יונת בכנס Life Sciences Baltics בווילנה. שם הזהירה מפני חוסר הכדאיות הכלכלית שחברות תרופות מייחסות לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, משום שבניגוד לתרופות למחלות כרוניות, אנטיביוטיקה נלקחת בדרך כלל לפרקי זמן קצרים. "אם חברות לא יחשבו ויפעלו מהר, נחזור מהר לתקופה שלפני האנטיביוטיקה בתוך 20-30 שנים", הזהירה אז. מאז נעשתה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה לאחד האיומים המרכזיים על בריאות הציבור בעולם – והעבודה המבנית שיונת הובילה ממשיכה לשמש בסיס להבנת מטרות תרופתיות ולתכנון אנטיביוטיקות חדשות. ## גם שאלת ראשית החיים בשנים האחרונות המשיכה קבוצתה של יונת לחקור גם שאלה בסיסית עוד יותר: כיצד נולדו המערכות הראשונות שייצרו חלבונים בראשית החיים. יונת ועמיתיה הציעו כי בלב הריבוזום המודרני נשמר שריד של מבנה קדום ופשוט בהרבה – "פרוטוריבוזום" – מעין כיס RNA סימטרי שיכול היה לעודד יצירת קשרים בין חומצות אמינו עוד לפני שהתקיימו תאים כפי שאנו מכירים אותם. ב-2022 דיווח מכון ויצמן על ניסויים שבהם נבנו במעבדה מבנים סינתטיים המדמים את אותו כיס קדום. החוקרים הראו כי המבנים יציבים ומתאימים ליצירת קשרים בין חומצות אמינו, ממצא שתמך ברעיון שהריבוזום המודרני נושא בלבו שריד מן המעבר שבין הכימיה הקדם-ביולוגית לחיים. ## מדענית שהתעקשה על שאלות גדולות נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, אמר עם פרסום דבר מותה כי יונת לא היססה לבחור מסלול שאחרים ראו כבלתי אפשרי ולהתמיד בו במשך עשרות שנים. לדבריו, מורשתה אינה מסתכמת בפריצת הדרך בריבוזום אלא גם בדוגמה שהעניקה לדורות של מדענים. במבט לאחור, זה אולי החוט המחבר בין התחנות השונות בחייה: ילדה מירושלים שלא ידעה שקיים מקצוע ששמו מדען, חוקרת צעירה שכמעט איבדה את משרתה, מדענית שהתעקשה על בעיה שנחשבה בלתי פתירה, וכלת פרס נובל שהמשיכה גם לאחר הזכייה לעסוק בריבוזומים, באנטיביוטיקה ובמקור החיים. יונת עצמה לא אהבה להפוך את המדען לסלבריטי. מן המפגשים והראיונות איתה נותר בעיקר הרושם שהפרס היה מבחינתה תוצאה של המחקר – לא תחליף למחקר. גם לאחר שזכתה בהכרה העולמית הגבוהה ביותר, היא המשיכה לשאול מה עוד אפשר להבין מן המכונה המולקולרית שהקדישה לה את חייה. ## שאלות ותשובות ### על מה זכתה עדה יונת בפרס נובל? עדה יונת זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009, יחד עם תומס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן, על מחקרים שחשפו את המבנה והתפקוד של הריבוזום ברמה האטומית. ### מהו ריבוזום? הריבוזום הוא המכונה המולקולרית בתא שמתרגמת את המידע הגנטי שב-RNA שליח לשרשרת חומצות אמינו, שמתקפלת לאחר מכן לחלבון. ### מה הקשר בין עבודתה של יונת לאנטיביוטיקה? המחקר המבני של הריבוזום איפשר לראות כיצד אנטיביוטיקות נקשרות לריבוזומים של חיידקים ומפריעות לייצור חלבונים. הידע הזה מסייע להבין עמידות לתרופות ולתכנן אנטיביוטיקות חדשות. ### עד מתי המשיכה עדה יונת לעסוק במחקר? לפי מכון ויצמן, יונת המשיכה לנהל מעבדה פעילה, לפרסם מאמרים ולקיים שיתופי פעולה מדעיים עד ימיה האחרונים. ## עוד בנושא באתר הידען - ["לא ידעתי שיש מקצוע כזה מדען עד שהגעתי למכון ויצמן ללמוד לדוקטורט וראיתי איך עובדים כאן"](https://www.hayadan.org.il/ada-yonath-interview-1012091) - [עדה יונת ממכון ויצמן זכתה בפרס נובל לכימיה](https://www.hayadan.org.il/ada-yonath-won-nobel-prize-in-chemistry-0710091) - [חוסר הרצון של חברות התרופות לפתח אנטיביוטיות חדשות מסיבות כלכליות עלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הנוגע לתוחלת החיים](https://www.hayadan.org.il/ada-yonath-vilnius-130912) - [פרופ' עדה יונת: יתכן שהתגלתה החוליה החסרה בין קדם החיים והחיים הביולוגיים](https://www.hayadan.org.il/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E) - [נאום התודה של פרופ' עדה יונת במסגרת האירוע החגיגי בערב הענקת הפרס](https://www.hayadan.org.il/ada-yonath-nobel-evening-speach-1312090) [להודעת מכון ויצמן על פטירתה של פרופ' עדה יונת](https://wis-wander.weizmann.ac.il/people/prof-ada-yonath-nobel-laureate-and-model-scientific-perseverance-has-passed-away)

## Questions and answers

### על מה זכתה עדה יונת בפרס נובל?

עדה יונת זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009, יחד עם תומס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן, על מחקרים שחשפו את המבנה והתפקוד של הריבוזום ברמה האטומית.

### מהו ריבוזום?

הריבוזום הוא המכונה המולקולרית בתא שמתרגמת את המידע הגנטי שב-RNA שליח לשרשרת חומצות אמינו, שמתקפלת לאחר מכן לחלבון.

### מה הקשר בין עבודתה של יונת לאנטיביוטיקה?

המחקר המבני של הריבוזום איפשר לראות כיצד אנטיביוטיקות נקשרות לריבוזומים של חיידקים ומפריעות לייצור חלבונים. הידע הזה מסייע להבין עמידות לתרופות ולתכנן אנטיביוטיקות חדשות.

### עד מתי המשיכה עדה יונת לעסוק במחקר?

לפי מכון ויצמן, יונת המשיכה לנהל מעבדה פעילה, לפרסם מאמרים ולקיים שיתופי פעולה מדעיים עד ימיה האחרונים.