# "תופעת האצת התפשטות היקום היא תופעה שהיא נצפית וכולם משוכנעים עכשיו שהיא אמיתית אבל אף אחד לא מבין אותה"

> כך אומר פרופ' דן מעוז מאוניברסיטת ת"א החוקר בדיוק את אותו התחום שפיתחו עמיתיו שזכו בנובל על גילוי האצת התפשטות היקום. ד"ר דב פוזננסקי, אף הוא מת"א מזכיר כי אוניברסיטת ת"א הכירה כבר ב-2004 באחד הזוכים אדם ריס, כשהעניקה לו את פרס סאקלר ד"ר דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת"א חוקר את הסופרנובות מסוג Ia (ואפילו היה שותף בפרסום מדעי שפורסם בעיתוי מדהים - היום) ואפילו מבצע פרויקט…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/accelertion-of-the-universe-is-a-fact-0410116
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2011-10-04T15:33:12+02:00
- Modified: 2012-06-30T15:39:58+03:00
- Sections: סופרנובות, פרסי נובל
- Topics: אדם ריס, בריאן שמידט, ד"ר דובי פוזננסקי, דן מעוז, התפשטות היקום, נובל 2011, סול פרלמוטר, פרס נובל לפיזיקה, פרסי נובל 2011, קרינת הרקע הקוסמית

## Article

כך אומר פרופ' דן מעוז מאוניברסיטת ת"א החוקר בדיוק את אותו התחום שפיתחו עמיתיו שזכו בנובל על גילוי האצת התפשטות היקום. ד"ר דב פוזננסקי, אף הוא מת"א מזכיר כי אוניברסיטת ת"א הכירה כבר ב-2004 באחד הזוכים אדם ריס, כשהעניקה לו את פרס סאקלר ד"ר דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת"א חוקר את הסופרנובות מסוג Ia ([ואפילו היה שותף בפרסום מדעי שפורסם בעיתוי מדהים - היום](https://www.hayadan.org.il/the-most-distant-and-ancient-supernovae-in-the-young-universe-0410112/)) ואפילו מבצע פרויקט משותף עם פרופ ריס בימים אלה, במהלכו הם חוקרים סופרנובות מסוג זה בסיוע טלסקופ החלל האבל. "זו פעם ראשונה שפרס נובל מוענק לעבודה אסטרונומית בתחום האור הנראה. אם עד היום פרסי נובל באסטרופיזיקה היו בתחום המיקרוגל (כגון קרינת הרקע הקוסמית), אסטרונומית הרדיו (פולסארים), הרנטגן \. בכל ההסטוריה של הפרס זו הפעם הראשונה שהוא ניתן דווקא על שיטת התצפית העתיקה ביותר באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה – האור הנראה." כמי שמכיר אותם מה ההתרשמות שלך? "הם חברים שלי, אני מכיר אותם טוב ופגש אותם כל הזמן ועם אדם ריס אני גם שותף לפרויקט של חיפוש סופרנובות עם האבל המתבצע עכשיו. שלושתם אנשים מאוד צעירים נחמדים. "מדובר על אותן סופרנובות גם במחקר שלי וגם במחקרים שזכו בנובל, אפשר להשתמש בהם כסרגלים קוסמיים בזכות העובדה שעוצמת ההארה שלהם ידועה וקבועה ולכן ההבדל בבהירות חייב לנבוע אך ורק מדבר אחד - המרחק." ואולם עצם הענקת הפרס על גילוי האצת התפשטות היקום, הפתיעה את ד"ר מעוז: "הפרס מפתיע במובן זה, שידוע שועדת נובל היא ועדה מאוד שמרנית. הם מעניקים פרסים על דברים שוודאו והובנו עד הסוף. תופעת האצת היקום היא תופעה שהיא נצפית וכולם משוכנעים עכשיו שהיא אמיתית אבל אף אחד לא מבין אותה. האנרגיה האפלה זה איזשהו שם אבל אין מאחוריה הרבה תוכן פיזיקלי. לכן הרבה אנשים הופתעו למרות שהיו כאלו שציפו שהשלישייה הזו תקבל את הפרס." "אחד הדברים המטרידים הוא שאותן סופרנובות שהתבררו ככלים כאלה שימושיים כדי למדוד מרחקים גדולים מאוד בדיוק רב, ואיפשרו את ההבנה הזו שאנחנו חיים ביקום שמאיץ, אותן סופרנובות מסוג Ia עצמן הן מאוד לא מובנות אנחנו לא יודעים מה בדיוק מתפוצץ שם. אחת האפשרויות היא שיש כוכב שלאט לאט מואכל על ידי כוכב בן זוג, עד שהוא אוכל יותר מדי ומתפוצץ, כלומר מת מאכילת יתר, ואפשרות שניה היא שזוג ננסים לבנים - שרידים של כוכבים -- הולכים ומסתחררים אחד לתוך השני עד המיזוג הסופי המוביל להתפוצצות." "יש אפשרויות אחרות למשל פרופ' נועם סוקר מהטכניון הציע אפשרות שלישית, שהסופרנובה היא כוכב רגיל שבלע ננס לבן ושאז הוא יסתובב מאוד מהר ורק כשהוא לאט לאט מאבד את הסיבסוב שלו הוא יכול להתפוצץ וזה יכול לתת השהיה מאוד ארוכה. למודל שלו ניתן לקרוא - פצצת זמן או פצצת השהיה. אבל שני הרעיונות שתיארתי קודם הם העיקריים. בכל אופן, קצת מדאיג שאנחנו מגיעים למסקנות כל כך מרחיקות לכת לגבי האנרגיה האפלה בעזרת כלי שאנחנו בכלל לא מבינים איך הוא עובד, לא מבינים בכלל מהו. עד שהדבר הזה לא יפתר בעזרת מחקר נוסף , נמשיך להיות לא שקטים." ד"ר דובי פוזננסקי, אף הוא מביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה, ואשר שב ממש לאחרונה מפוסט דוקטורט בברקלי, שם עבד עם השותפים במחקר: "דן צודק בדאגות שלו. אבל מדידה היא מדידה. המדידות שנעשו בסוף שנות התשעים אמנם לא היו סופר חד משמעיות אבל היום קשה מאוד לסתור את כל המסה של העבודה שנעשתה מאז. יש עוד שאלות פתוחות. יש לנו עוד הרבה עבודה להבין הרבה מאוד מהאלמנטים, להבין מהן הסופרנובות הללו, האם ניתן לבצע מדידות טובות יותר, וכמובן להבין מהי אנרגיה אפלה -שאלה יותר לתיאורטיקנים בפיזיקה, אפילו לא באסטרונומיה - זו שאלה בפיזיקה יסודית. אבל עצם העלאת הנושא של אנרגיה אפלה זה בזכות העבודה של האנשים הללו. אף אחד לא שמע, לא חשב ולא דיבר על אנרגיה אפלה לפני שהעבודות שלהן נעשו. לכן על אף ההסתייגויות של דני, אלו דאגות המפרנסות אותנו כי אנחנו עובדים על השאלות הללו, אני חושב שמגיע להם." "באתי עכשיו מברקלי. אדם ריס הציע לי פוסט דוקטורט לפני ארבע שנים. היססתי ובסוף הלכתי לעבוד עם אלכס פיליפנקו - אחד הבודדים השותפים לעבודות של שתי הקבוצות, והוא היה המנחה של אדם ריס בפוסט דוק - כשריס כתב את המאמר ב-1998, והקבוצה השניה נמצאת במעבדות לורנס, של משרד האנרגיה האמריקני, הצמודה לאוניברסיטת ברקלי שם נמצאים סול פרלמוטר והקבוצה שלו, גם אותו הכרתי היטב אף כי לא עבדתי איתו ישירות. עם בראין שמידט אכלתי ארוחת ערב רק לפני ששה שבועות בכנס בשטוקהולם. שמידט הוא גם יינן, יש לו יקב די גדול, מייצר כמה אלפי בקבוקים בשנה, זה התחביב שלו. "הם היו ברשימת המועמדים הפוטנציאליים כבר כמה שנים וכולם חיכו לזה. אדם ריס, קיבל על הגילוי הזה את פרס סאקלר ב-2004 מאוניברסיטת ת"א למדענים צעירים שתרמו תרומה ייחודית ויסודית בתחום שלם. אוניברסיטת תל אביב היתה הראשונה להכיר בעבודה כפורצת דרך." "הפרס טוב לתחום, זה מאיר זרקור ומראה שהעבודות הן חשובות. זה מביא כבוד ותמיכה לתחום שהוא בסך הכל חשוב ומעניין." בהמשך היום נביא לכם ראיון שערכנו עם פרופ' אבישי דקל, המאיר את נקודת המבט התיאורטית. אגב אתר הידען היה כבר פעיל בתקופה הזו אך בקצב הרבה יותר חלש מאשר המצב  כיום. האזכור הראשוני למחקר שהיום התברר שזכה בנובל נמצא בראיון עם פרופ' אבישי דקל שהתפרסם ב"הארץ" (אני עבדתי אז בעיתון, ככתב הייטק ומעט גם תרמתי לתחום המדע) [אף כי מדובר בפרסום שהתבצע שנה לאחר מכן במעין ידיעת פולוו אפ](https://www.hayadan.org.il/universe-expansion-increase-160999).